סוף לסירחון מרמת חובב?

במשך שנים הזרימו מפעלי התעשייה ברמת חובב את השפכים שלהם לבריכות אידוי משותפות, והדבר גרם למטרדי ריח קשים ובעיות סביבתיות רבות. בקרוב כנראה יסתמן סוף לסירחון.

לאחר עיכובים רבים, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הקמה של בריכות אידוי נפרדות ומתקדמות לכל מפעל במועצה התעשייתית. הפרויקט, שעלותו מוערכת ברבע מיליארד שקלים, ישתרע על פני 2,000 דונם בשטח המועצה. הוא יחייב את המפעלים, לראשונה, לטפל באופן בלעדי בשפכים שלהם, ולשאת באחריות לדליפות או מטרדי ריח.

עד כה הזרימו, כאמור, המפעלים את השפכים שלכם לבריכות אידוי משותפות. מאחר שהשפכים הכילו חומרים כימיים שונים, נוצרו בבריכות מטרדי ריח קשים בגלל העירבוב של החומרים השונים, שיצר תגובות כימיות בשטח הבריכה.

כעת יחוייב כל מפעל להקים לעצמו שתי בריכות אידוי - האחת לשגרה והשניה למצבי חירום. כאשר כל מפעל יטפל בשפכיו שלו, עירבוב חומרים יהיה באחריותו והוא יוכל לשלוט עליו ולצמצם אותו.

עכשיו נדע מי מסריח ומי מריח

הקמת הבריכות הוכנסה כתנאי לרישיון העסק של המפעלים, כדי לוודא שאכן יקדמו את הנושא. ובכל אופן, המפעלים בעצמם מעוניינים בהקמת הבריכות משום שבמנהל מקרקעי ישראל התנו את הקמתן בכל אישור להרחבת המפעלים. כלומר, אם המפעלים רוצים להתרחב ולהגדיל את כושר הייצור, עליהם לקדם את נושא הקמת הבריכות אחרת לא יקבלו קרקע מהמנהל.

במועצת רמת חובב ציינו גם שהזרמת השפכים לבריכת האידוי המשותפת הקשתה מאוד על איתור המפעל שאחראי לחומרים שגרמו למטרדי הריח.

יתרה מזאת: כל עוד השפכים הוזרמו לבריכת אידוי משותפת, יחידת הפיקוח של המועצה התקשתה לאתר האם היו חריגות כלשהן בהרכב החומרים שהוזרמו כשפכים, האם היו חריגות בריכוזים ואיזה מפעל אחראי להפרה. כעת, כאשר יהיו בריכות נפרדות, יהיה קל ופשוט יותר לאתר מי אחראי למטרדי ריח ומי חורג מהתקן בנושא השפכים.

מסיבה זו המפעלים מעוניינים בעצמם ליצור הפרדה בשפכים משום שבעבר כאשר היה מטרד ריח הם הואשמו במשותף, ובעתיד ניתן יהיה להצביע באופן ממוקד על המפעל המסריח.

גורמים במועצה ציינו גם שהבריכה המשותפת הייתה מיושנת ונדרש שידרוג של הטכנולוגיה. הבריכות החדשות והנפרדות יופעלו בטכנולוגיה חדישה, שתאפשר אידוי מהיר יותר וצימצום של המפגעים הסביבתיים.

יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת חובב, ומי שמשמש גם כיושב ראש המועצה, אנדריי אוזן, בירך על אישור הפרויקט שהתעכב מספר שנים, והעריך שניתן יהיה להתחיל בבניה תוך זמן קצר. "היום ניתן אור ירוק לפרויקט ענק בכל קנה מידה – הן בתחום הסביבתי והן בתחום התשתיות. אין עוד פרויקט בסדר גודל דומה שמתרחש כעת בישראל, ההשקעה כולה, כרבע מיליארד שקלים, מבוססת על כספי המפעלים".