אפר מדורה או אפר וולקני?
"כל אדם מזדהה עם המאמץ להפחית את הזיהום הסביבתי. אך יש בארגוני איכות הסביבה גם נטייה לקדש את הטבע ולהתייחס אליו ביראת כבוד כמו-דתית. לצד זאת, הם מניחים שכל מעשה של האדם פוגע בשלמות המקודשת של הטבע". הרב חיים נבון סבור שעם הנטייה הזו אסור לנו להזדהות
איפג'לג'וקול או אייפייליוקול? הקריינים שברו את השיניים בהגיית שמו של הר הגעש. תושבי איסלנד צחקו למשמע ההגייה השגויה. "ההר בכלל נקרא אייופוטל", אמרה דוברת משרד החוץ האיסלנדי, "וזה שם שהרבה יותר קל לבטא".
ענן האפר הוולקני
חסם את שמי אירופה, ושיתק את כל התעבורה האווירית. ראיתי את ההר יורק כמויות ענק של אפר, ושאלתי את עצמי האם באמת מדורות ל"ג בעומר שלנו יכולות להשפיע על האקלים העולמי. כשאנחנו שורפים עצים (או בנזין) אנחנו מזהמים את האוויר שלנו, ומכבידים על הנשימה שלנו ושל ילדינו. זה ברור ומוסכם. במוצאי יום הכיפורים, יום בלי נסיעות ברכב, נמדדים בישראל שיעורי זיהום אוויר נמוכים באופן חריג. אנחנו משפיעים על זיהום האוויר שלנו. אבל האם אנחנו משפיעים גם על האקלים העולמי? האם אפר המדורות לא מתגמד ליד האפר הוולקני?ארגוני איכות הסביבה מנסים לשכנע אותנו עד כמה אנחנו מזיקים לטבע ומשבשים את האיזון הכולל שלו. לפגיעה הזו, כך הם מאיימים, יהיו תוצאות ניכרות לעין בשינוי האקלים. התפישה הזו מערערת על הישגיו של האדם המודרני, אך עדיין מציגה אותו כרב-פעלים, בעל עוצמה נדירה וחריגה: הנה, אנחנו יכולים לשנות את הטבע עצמו. אבל כשאנחנו רואים את איתני הטבע הנוראים בפעולתם, מתעורר ספק האם אכן אנו ראויים לכתר הלא מחמיא של הורסי הטבע. נדמה שהטבע עדיין חזק בהרבה מאיתנו.
גם במקומות שבהם אנחנו מצליחים להשפיע על הטבע, אין להניח שההשפעה הזו היא תמיד כה שלילית ומזיקה. אנשי איכות הסביבה מצטטים בלי סוף מדרש חז"לי, הנראה כתומך בעמדותיהם: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ...תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (קהלת רבה ז). לכאורה עולה מכאן אזהרה מפורשת לאדם, שייזהר לבל יחריב ויהרוס את העולם על ידי זיהום ופגיעה אקולוגית. אך מי שיעיין במדרש במקורו, יגלה שפירושו הפשוט אינו קשור כלל לאיכות הסביבה. הקב"ה לא חשש מזיהום האוויר בגן עדן; הוא הורה לאדם שלא לחטוא, שאם יחטא - יקבל עונש, ועונשו יזיק לעולם כולו.
לא נמצא במקורות חז"ל התייחסות רבה לאיכות הסביבה במובנה המודרני. זה לא בהכרח משום שחז"ל התנגדו לאיכות הסביבה, אלא משום שהנושא, בהדגשיו העכשוויים, לא היה רלוונטי בזמנם. יש בהלכה ערך כללי של הגנה על חיי אדם ורווחתו. זהו ערך יהודי, כשם שזהו ערך אוניברסלי. אם הפגיעה באיכות הסביבה אכן מסכנת את בריאותנו, צריך להילחם בה. לשם כך לא צריך לחפש מדרשים ומקורות. לא צריך פסוק כדי להבין שמים הרוויים בתזקיקי נפט מזיקים לבריאות.
כל אדם בר דעת מזדהה עם המאמץ להפחית את הזיהום הסביבתי הפוגע בכולנו. אך יש בארגוני איכות הסביבה גם נטייה לקדש את הטבע ולהתייחס אליו ביראת כבוד כמו-דתית. לצד זאת, הם מניחים שכל מעשה של האדם הוא פוגע ומזיק בשלמות המקודשת של הטבע. עם הנטייה הזו אסור לנו להזדהות. גם תופעה טבעית כמו התפרצות של הר געש יכולה לגרום נזק, וגם פעולה אנושית יכולה להביא תועלת.
לפנייה לכתב/ת 
