הולילנד - מעשה אמנות או מעשה יום יום?

בסוף השבוע צפויות ברחבי הארץ שש הפגנות לציון האחד במאי, שייערכו בתל-אביב, בירושלים, בחיפה, בבאר-שבע, כפר יאסיף והגדולה מכולן ברחוב המרכזי של נצרת. בסוף שבוע אחד - כל הארץ דגלים-דגלים. אבל הפעם יהיו אלה דגלים אדומים. רוב הצועדות והצועדים יהיו צעירות וצעירים. חלקם עומדים מאחורי גל ההתארגנות האדיר במקומות העבודה של השנתיים האחרונות. כולם, ללא יוצא דופן, יפגינו למען ערכי הסולידריות והערבות ההדדית המעמדית מול מדינת הולילנד.

מדינת הולילנד? הרי מדובר בכמה "תפוחים רקובים" שאשמתם טרם הוכחה. אבל שיטת הולילנד עובדת למופת לא רק בנוגע לנכסי הציבור כגון קרקעות. בשבוע שעבר נמסר כי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הסכים להפרטת הנמלים, חברת החשמל ותעש. מילא, ההסתדרות היא-היא תנועת העובדים היחידה בעולם המצדדת בהפרטות (ולצערנו לא רק בחודשים האחרונים). אך חברת החשמל, הנמלים ותעש דהיום יהיו ללא ספק ה"הולילנד" של מחר.

ומה עם ההולילנד של יום-יום? ערב 1 במאי פרסם מרכז אדוה מחקר העוסק בחלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית ב-2009, שגדל, בעוד שחלקם של העובדים הצטמק. מהדו"ח עולה כי חלקם של המעסיקים גדל ל-17% מההכנסה הלאומית, שהגיעה באותה שנה ל-654 מיליארד שקל. זאת, לעומת 15% ב-2008. חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית נסוג ל-60%, לעומת 62% ב-2008. חוקרי מרכז אדוה מציינים כי המשבר הקפיטליסטי העולמי של השנתיים האחרונות פגע בעובדים יותר מאשר במעסיקים.

על פי אדוה, במבט על כל השנים 2000-2009, נראה שזה היה עשור טוב מאוד למעסיקים. אמנם בין 2000 ל-2002, משבר האינתיפאדה השנייה, ירד חלקם בהכנסה הלאומית אך כבר ב-2004 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז הוא המשיך לגדול עד שהגיע בשנה שעברה ל-17%, גבוה משהיה ב-2000.

לעומת זאת עבור העובדים, העשור הנוכחי לא היה טוב: חלקם בהכנסה הלאומית ירד ל-60% ב-2009, לעומת 66% ב-2000. על האי השוויון הגדל בחלוקה של ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות השוואה בין שיעור הגידול בהכנסה הלאומית לבין שיעור הגידול בחלקיהם של המעסיקים והעובדים. בין 2000-2009 גדלה ההכנסה הלאומית בשיעור של 30%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל רק ב-17%, חלקם של המעסיקים בעוגה זו גדל ב-59%.

בעשור האחרון, התוצר לשעת עבודה עלה בשיעור של 7.5% בכלל המשק. לעומת זאת, התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-7.8%. ב-2009 הירידה הייתה משמעותית במיוחד: בעוד שהתוצר לשעת עבודה עלה ב-2.9%, התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-5%. במילים אחרות: עובדים קשה הרבה יותר ומקבלים תמורה הולכת ופוחתת עבור העבודה. האם זו איננה דוגמא של ה"הולילנד" של היום-יום?

לעומת העמקת הניצול של העובדים, שכר המנכ"לים בחברות הבורסאיות עלה אשתקד בשיעור של 9% ועמד בממוצע על 2.54 מיליון שקל, או 212 אלף שקל בחודש. זו עליה משמעותית לעומת 2008 והיא ראויה לציון מיוחד, לנוכח העובדה שהיא חלה בעיצומו של המשבר הקפיטליסטי העולמי.

הגידול בשכר המנהלים הבכירים הוא השינוי המתמשך המשמעותי ביותר בתחום השכר בישראל, והוא בולט במיוחד על רקע הירידה בשכר העובדים בישראל בשנים 2000-2009 בשיעור של 4%. ב-2009 השנה שבה השכר של מנכ"לי החברות עלה ב-9%, השכר הריאלי המשולם לשכירים ירד ב-3%, לערך. אז מה עושים? מצטרפים למחאות 1 במאי בסוף השבוע.

ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית כלכלית