להכות באיש הברזל כשהוא קר
את מבחן הסרט השני מסיים "איירון מן 2" בתוצאות מעורבות. זה אמנם לא כישלון מהדהד, אבל הליקויים שבסרט בולטים וקשה להימנע מתחושת ההחמצה
"ספיידרמן 2", "אקס-מן 2" ו-"האביר האפל" הפכו לסרטים המוצלחים ביותר שנעשו בז'אנר גיבורי העל בגלל שיוצריהם זיהו ופיתחו את מעלותיו של הסרט הראשון: הסיפור "הגדול" של הסדרה התקדם באופן טבעי והפך למורכב יותר, הקונפליקטים הרגשיים התעצמו, והשפה הקולנועית השתכללה.
סרטים אלו נעזרו בהפקה עשירה יותר והציגו מספר רב יותר של דמויות, אך שינויים אלו לכשעצמם אינם הסיבה להצלחתם. ללא פיתוח של המרכיבים הדרמטיים והסגנוניים, עושר ההפקה וריבוי הדמויות רק מעמעם את מה שעבד בחלק הראשון. זהו, למרבה הצער, המקרה של "איירון מן 2".
את מבחן הסרט השני מסיים "איירון מן 2" בתוצאות מעורבות; אין זה כישלון מהדהד, אבל הליקויים שבסרט בולטים. סביר להניח שמי שאהב את הסרט הראשון ייהנה גם בשני, אבל קשה להימנע מתחושת ההחמצה.
"איירון מן 2" מתחיל בנקודה בה הסתיים הסרט הראשון; תעשיין הנשק טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור) עומד מאחורי הפודיום במסיבת עיתונאים ומודה כי הוא איירון מן. אלמנט הזהות המסתורית, מרכיב כה מרכזי בדרמה של גיבורי העל, מושלך הצידה.
מראה ואופי של תערוכת נשק בלאס וגאס
חצי שנה מאוחר יותר, דמותו הרהבתנית והפרועה של סטארק העפילה לפסגות חדשות של בזבזנות חסרת מעצורים והתמכרות להערצת ההמונים ככוכב בידור עליון. ה"סטארק אקספו", תערוכת נשק וטכנולוגיה ענקית שאותה הוא יוזם (כחלק מתוכניתו לקדם שלום עולמי, כמובן), תתפקד כזירה המרכזית שבה הוא יפגין את תכונותיו ובה יתעמת עם אויביו. האירוע המרכזי הנ"ל מקנה לכל הסרט מראה ואופי של תערוכת נשק בלאס וגאס.
אל תיבהלו משנדלינג
תשומת הלב לה זוכה סטארק מושכת יריבים ואויבים, הממשל האמריקאי מודאג מקיומו של נשק על בידיים פרטיות, ומסכנת הזליגה של הטכנולוגיה למדינות עוינות. סנאטור חלקלק וצבוע (הקומיקאי גארי שנדלינג שפיתח, עם השנים, מראה חיצוני מבהיל מעודף משקל וניתוחים פלסטיים) מנסה לכפות את מרותו על סטארק הסורר.ג'סטין האמר (סם רוקוול), יצרן נשק מתחרה שמספק לממשל תחליפים נחותים לנשק שסטארק נמנע מלהסגיר, מחכה להזדמנות להפיל את יריבו. אפילו לוטננט קולונל רודס (ד'ון צ'ידל) נקרע בין מחויבותו לצבא וחברותו הקרובה עם סטארק.
ג'וניור בתור סטארק. פסגות חדשות של בזבזנות
איוואן ואנקו (מיקי רורק), פיזיקאי רוסי, שרירי, מקועקע ונקמני, יוביל מתחים אלו לנקודת הפיצוץ. אביו של ואנקו סולק מהחברה של אביו של סטארק ומת כאלכוהוליסט. הבן משתמש בטכנולוגיה של איירון מן בכדי לפתח את "וויפלאש" (הצלפת שוט) המשסע את כל הנקרה בדרכו בשוטים פולטי אנרגיה. בהמשך חובר ואנקו לכסף ולטכנולוגיה של האמר בכדי להעמיד טכנולוגיה מתחרה לזו של סטארק.
בצד הרגשי של העלילה הגיבור מגלה כי השימוש במקור האנרגיה המפעיל את איירון מן (ומשמר אותו בחיים) מרעיל אותו בהדרגה. זמנו קצוב אם לא ימצא יסוד אטומי חלופי כמקור אנרגיה. עובדה זו מוסתרת מפפר פוטס (גווינית פאלטרו), העוזרת הנאמנה ובת הזוג הפוטנציאלית. הכימיה בין דאוני ג'וניור ופאלטרו נמשכת, וכך גם הרפליקות העוקצניות המוחלפות ביניהן, אבל רמת הטקסט שניתן להם וגודש המרכיבים הדרמטיים לא מאפשר להם להוציא מכך את המיטב.
אלמנט נוסף של מתח מיני פוטנציאלי, ובעיקר של רמז להתפתחויות עלילתיות בסרטים הבאים, קשור להופעתה של עוזרת חדשה בחייו של סטארק – נטאלי רושמן (סקארלט ג'והנסון), שמתגלה במהלך הסרט כסוכנת של הארגון המסתורי S.H.I.E.L.D המונהג ע"י ניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון). מעט מאוד מחשבה הושקעה בעיצוב דמותה ובניסוח המשפטים הספורים אותם היא אומרת, ומנגד הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב בגד העור הצמוד שיחבוק את כל תפארת חמוקיה.
על הבלבול והסרבול
בסרט המכיל שתיים וחצי דמויות שיש ביניהן מתח מיני-רומנטי, שתי דמויות של חברים של סטראק שהקשר שלהם לדמות מועמד במבחן, ושלוש דמויות של אויבים הפועלים ממניעים שונים - לא יכול שלא להיווצר בלבול עלילתי. הגודש פוגע במרכיבים של ההומור, בעוצמת הקונפליקט הדרמטי ובבהירות התהליך אותו עוברת הדמות. זו אינה מורכבות שנדרשת בכדי לאתגר את הצופים מבחינה רעיונית או מוסרית (כפי שהיה ב"אביר האפל"), אלא בעיה של מבנה מסורבל שלא לצורך.אבל הנקודה הבעייתית ביותר היא ההופעה של ניק פיורי והגילוי כי נאטלי רושמן היא "נטאשה רומנוף". עבור הצופים שאינם בקיאים בנפתולי עולם הקומיקס של חברת מארוול, ושאינם מתרגשים מהרמזים הנשתלים לקראת העיבוד העתידי של ה–Avengers (ב- 2012 בבימויו של ג'וס וידון), הופעת הדמויות והשפעתן הלא צפויה על העלילה תיתפס כשרירותית.
ג'ון פאברו הוא בימאי מיומן שלא שכח כי שוטים יכולים להיות ארוכים משתי שניות. מתיו ליבטיק הוא צלם מוכשר, והצבעים והמראה הנוצץ של הטכנולוגיה אכן מרהיבים, אבל סיקוונסים מוגזמים של התרפקות פטישיסטית על טכנולוגיות מלחמה שוב מוכיחים כמה קל לשכוח בעשיית סרט את מה שחשוב באמת.
לפנייה לכתב/ת 
איירון מן 2. תוצאות מעורבות
מומלצים
