במצרים בטוחים: ישראל פתחה במלחמה כלכלית
בעיתונות המצרית מאשימים את ישראל בכך שהיא מסכסכת בין קהיר לבין מדינות אגן הנילוס, כמו קניה, טנזניה, אוגנדה וקונגו, ולוחצת עליהן להקשיח עמדתן כלפי התביעות המצריות למימי הנהר. נושא הנילוס מהווה נדבך כלכלי חשוב במצרים, כמו גם עניין הקשור לביטחונה הלאומי של המדינה
השבוע סערו הרוחות בישראל בסוגייה האם כינה שר החוץ המצרי את ישראל במהלך ביקור בלבנון כ"מדינת אויב". המצרים אמנם הכחישו, אולם עיון בשבועות האחרונים בתקשורת המצרית אינה מותירה ספק. על פי העיתונות בקהיר, ישראל הכריזה מלחמה על מצרים באמצעות שכנותיה ממדינות אגן הנילוס. המצרים סבורים כי ישראל מפעילה לחצים על אותן מדינות להקשיח עמדתן כלפי התביעות המצריות למימי הנהר.
נושא הנילוס מהווה לא רק נדבך כלכלי חשוב במצרים - אלא נתפס כעניין הקשור בביטחונה הלאומי של המדינה. בתחום הכלכלי, מצרים תלויה כמעט לחלוטין בנהר - 95% ממשאבי המים של מצרים מקורם במי הנילוס. ללא הנילוס מצרים הייתה נותרת מדינה מדברית. בשאר מדינות האזור התלות בנילוס פחותה ובסודאן, למשל, נתון זה עומד על 15%.
בלי הסכמה – נזק כלכלי אדיר
ד"ר מוחמד נסר א-דין, שר המים וההשקיה המצרי, הזהיר את מדינות אגן הנילוס כי אם לא יגיעו להסכם חדש על חלוקת המים הן יספגו הפסדים כלכליים בשווי של 20 מיליארד דולר. השר הסביר כי נתון זה מבוסס על התחייבויות של מדינות וגופים בינלאומיים לממן פרויקטים לרווחת תושבי מדינות אגן הנילוס.
לפי השר, בימים אלה עומדים על הפרק 24 פרויקטים במדינות אגן הנילוס שחרב ביטול המימון מעל ראשם בשל אי ההסכמות. בין השאר מדובר בפרויקט השקיה במערב הדלתא, פרויקט השקיה באתיופיה ופרויקט לחיבור רשתות החשמל של מצרים, סודאן ואתיופיה.
כאמור, נושא זה של חלוקת המים מהנהר האפריקאי יוצר בשבועות האחרונים מתחים גדולים בין מצרים וסודאן מחד גיסא ושאר המדינות ובראשן אתיופיה מאידך גיסא. המתח עלה בעקבות כשלון ועידת שרי מדינות אגן הנילוס לפני כשבועיים בשארם א-שיח'. במהלך הכינוס דרשו מצרים וסודאן להתחשב בזכותן ההיסטורית על מי הנילוס בעוד המדינות האחרות (קניה, בורונדי, טנזניה, אוגנדה וקונגו) התנגדו וביקשו לעדכן את ההסכמים המקוריים שנחתמו במאה הקודמת.
בחוגים מצריים שונים משוכנעים כי ידה של ישראל בעניין והדבר בא לידי ביטוי בדיווחים נרחבים בתקשורת המקומית. העיתון "שורוק" העצמאי דיווח השבוע כי משרד החוץ המצרי קיבל לידיו מידע לפני מספר חודשים לפיו חברות ישראליות הסכימו לממן הקמת חמישה סכרים על הנילוס בטנזניה וברואנדה. סכרים אלה מוקמים מבלי לבקש מראש את הסכמתה של מצרים וצפויים לצמצם את זרם המים בנהר על חשבון מצרים.
עיתון אופוזיציה אחר "אלופד" דיווח כי במהלך הדיונים בשארם הציגה אתיופיה מסמך שנכתב על ידי שגריר ישראל בקהיר לשעבר צבי מזאל שבו הוא טוען כי מצרים מתעלמת מזכויות המדינות האחרות על מי הנילוס. עמדה זו בנושא הנילוס גררה (כמעט כרגיל) קריאות חדשות במצרים להכריז על הפסקת ייצוא הגז הטבעי לישראל, אבל איש בשלטון (בינתיים) לא מתייחס לקריאות אלה ברצינות.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il