התאכזבתם מעסקה באינטרנט - היכן תתבעו?
אם קניתם מוצר באמצעות האינטרנט והוא הגיע פגום, עולה השאלה היכן להגיש את התביעה - בעיר מגוריכם, או באזור בו נמצא בית העסק? מתברר כי בשונה מעסקאות רגילות, בתי המשפט נוטם להקל על התובעים ומאפשרים לדון בתביעה בסמוך למקום מגוריהם
קניתם ספר, הזמנתם חופשה או רכשתם מערכת סירים דרך האינטרנט, אך אתם לא מרוצים ממה שקיבלתם - בספר חסר עמוד, החופשה לא הייתה כפי שציפיתם שתהיה, וסיר אחד הגיע פגום. אך אם ברצונכם להגיש תביעה קטנה - לאיזה בית-משפט יש להגיש אותה? לזה הקרוב למקום מגוריכם או לזה שבתחומו ממוקם העסק? והיכן בכלל נמצא העסק?
התבלבלתם? אז בואו נעשה סדר בדברים: ראשית, הסמכות המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), התשל"ז-1976.
תקנה זו קובעת כי תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד מהמקומות האלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים; ובתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית.
אולם כאשר מתבצעת העסקה באינטרנט - קיימת סמכות מקומית בכל רחבי הארץ. כך למשל, אם אתם גרים ברמלה והזמנתם ספר דרך האינטרנט מחנות שמקום מושבה הוא בתל-אביב - תוכלו ככל הנראה לתבוע בבית המשפט שבמקום מגוריכם ולא תצטרכו להטריח עצמכם להתדיין בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.
שירות עד הבית
עם זאת, לא אחת נדרשים בתי המשפט לתביעות קטנות להחליט לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בתביעה שקשורה לעסקה שנעשתה דרך האינטרנט.
כך למשל, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דן לאחרונה בבקשה של מלון ישרוטל "המלך שלמה" באילת, להורות על העברת דיון בתביעה שהוגשה נגד המלון, לבית המשפט לתביעות קטנות באילת או בתל-אביב, בטענה של חוסר סמכות מקומית.
המלון טען, כי המקום שנועד ליצירת ההתחייבות הוא מלון "המלך שלמה" באילת, שם התבצעו המעשים המתוארים בכתב התביעה הם במלון באילת, ומשרדה הרשום של ההנהלה הוא בתל אביב. התובע, תושב ירושלים, שהזמין חופשה במלון דרך האינטרנט בעקבות פרסום ברשת, התנגד להעברת הדיון וטען כי לבית המשפט בירושלים יש סמכות לדון בבקשה, שכן העסקה בוצעה דרך האינטרנט והאישור לעסקה התקבל באמצעות האינטרנט.
השופטת יעל ייטב דחתה את בקשת המלון וקיבלה את עמדת התובע - השופטת קבעה כי באשר להתקשרות שנעשית דרך האינטרנט, שקיימת סמכות מקומית בכל רחבי הארץ. "הטעם לכך הינו", כתבה השופטת, "שבאמצעות האינטרנט הופך השירות לנגיש, ומגיע לביתו של הצרכן. אמצעי זה מייתר את הצורך בפעולה באמצעות סניפים, יחד עם זאת הוא עשוי להשפיע גם על הסמכות המקומית ואין לצפות שאדם שערך את כל ההתקשרות דרך ביתו, יאלץ להגיע לעיר אחרת רק לשם מימוש זכותו לתבוע את הנתבעת בבית המשפט".
השופטת קבעה, כי יש לפרש את מקום יצירת ההתחייבות כביתו של התובע, בעיר ירושלים, שכן הוא זה שקיבל את ההצעה שפורסמה באינטרנט, והזמין את החופשה במלון בעקבות פרסום זה (ת"ק 4629/09 ערן שפי נ' מלון ישרוטל המלך שלמה החוף הצפוני).
לפיכך, אם אתם גרים בירושלים ורוצים לתבוע עסק גדול כלשהו באילת, אל תילחצו - קרוב לוודאי שבית המשפט יאפשר לכם לנהל את התביעה בעיר מגוריכם.
ביהמ"ש: החברה לא תתעקש על מקום הדיון
במקרה אחר, דחה בית המשפט לתביעות קטנות באילת בקשה שהגישה חברת סקזי מחשבים בע"מ, להעביר את הדיון לביהמ"ש לתביעות קטנות בפתח-תקווה. בקשתם נדחתה בטענה של חוסר סמכות מקומית.
המשיב - תושב העיר אילת, הגיש תביעה קטנה כנגד סקזי מחשבים בסכום של 1,030 שקל בשל פגמים שנפלו לטענתו, בגיטרה שקנה מסקזי מחשבים באמצעות הזמנה מאתר האינטרנט של החברה. החברה טענה, כי מקום עסקה הוא בראש-העין, וכי ההסכם שנכרת עם המשיב כולל התניית שיפוט ייחודית, שמפנה כל טיפול או בירור ביחס למחלוקות עם החברה לבית המשפט המוסמך בעיר פתח-תקווה.
המשיב התנגד לבקשה, וטען כי העסקה בוצעה באמצעות אתר האינטרנט של סקזי מחשבים. השופט יקואל דחה את בקשת החברה וקבע, כי תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות קובעת בבירור כי מקום הגשת התביעה לא תלוי בהסכם שבין הצדדים, כלומר: הדין עצמו גובר על ההסכם בין הצדדים.
השופט הוסיף, כי הדעה הרווחת באשר לעסקה שנעשתה דרך האינטרנט, היא כי נתבע המבקש להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ולקשור עמם עסקאות, אינו יכול לטעון כי מקום ההתדיינות צריך להיות במקום מסוים.
לפיכך נקבע, כי סקזי מחשבים, שמציגה את מרכולתה בפריסה רחבה במטרה להגדיל היקף עסקיה ולהגיע לקהל רחב ככל האפשר - לא יכולה להתעקש באשר למקום התדיינות ספציפי (ת"ק 406/08 סקזי מחשבים בע"מ נ' שרעבי עידן).
ההתקשרות במקום מגורי התובע
בפסק דין נוסף שניתן לאחרונה, הלך בית המשפט לקראת התובע ולא איפשר לחברה גדולה "לטרטר" את הלקוח: בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחה בקשה שהגישה חברת הדקה ה-90 להעברת תביעה שהוגשה נגדה על ידי לקוחה שהזמינה חופשה באמצעות האינטרנט והטלפון.
הדקה ה-90 טענה, כי הסמכות המקומית נמצאת בתל-אביב, שם נוצרה ההתחייבות. מאחר שכך נידונה בשאלה, האם עסק שמנהל את רוב ענייניו גם באמצעות האינטרנט ופונה בדרך זו ללקוחות בכל רחבי הארץ, רשאי לדרוש שבמקרה שתתגלע מחלוקת בין הצדדים - הסמכות המקומית תהיה נתונה רק לבתי המשפט הסמוכים למקום העסק?
השופט אלכסנדר רון השיב עלל כך בשלילה וקבע, כי יש הבדל מהותי בין עסק שמתנהל בעיר מסוימת, כאשר אין ללקוחותיו כל דרך לרכוש את מוצריו אלא אם הגיע לבית העסק, לבין עסק שמתנהל באמצעים אלקטרוניים, כשבנכונותו לנהל את עסקיו בדרך זו הוא מבטא את הסכמתו להתקשר עם לקוחותיו כשהם בביתם.
השופט, פסק, כי אם העסק הסכים להתקשר עם לקוח שנמצא בביתו, אין שום סיבה שבמקרה של מחלוקת, דווקא הלקוח יהיה זה שיצטרך לכתת רגליו לעיר שבה נמצא העסק הנתבע. עוד הוסיף השופט, כי במקביל לטענה שמקום ההתקשרות הוא מקום עסקו של הנתבע, אפשר לומר שמקום ההתקשרות הוא מקום מגוריו של התובע, שם הקליד התובע את הסכמתו להתקשרות (ת"ק 4739/09 עידית בן חיים נ' הדקה ה- 90 בע"מ).
מתי התביעה לא תועבר?
חרף המגמה להקל על התובעים בעסקאות שנעשו באינטרנט, כאשר מדובר בתביעה שיש לה נגיעה קטנה מאוד לאינטרנט לא יעתרו השופטים בקלות לבקשת העברת הדיון בטענה של חוסר סמכות מקומית, אם בכלל.
כך למשל אירע במקרה בו בית המשפט תביעות קטנות באילת דן בבקשה להעברת הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. המבקש - תושב העיר תל-אביב, פרסם מודעה באתר אינטרנט לשם מכירת כלי רכב משומש, והמשיב - תושב העיר אילת, ראה את המודעה ויצר קשר טלפוני עם המבקש.
ב-13 ביולי 2008 הגיע המשיב לתל-אביב, רכש את כלי הרכב ולאחר מכן נהג בו לביתו בעיר אילת. המשיב טען, שכלי הרכב השמיע רעשים במהלך הנסיעה, שבלוח השעונים נדלקו נורות אזהרה וש צריכת הדלק הייתה מוגברת. בשל כך, הוא פנה למוסך מורשה ושם נדהם לגלות, כי כלי הרכב לא עבר טיפול. עוד הוא טען, כי התגלו פגמים נוספים בכלי רכב.
עוד אמר המשיב, כי הגיע למגרש מכוניות בתל-אביב, שם לטענתו בוצעה העסקה ושם לפי מיטב הבנתו עובד המבקש. אולם מבירור קצר התברר לו כי המבקש אינו עובד במקום ועל כן, הטוא הגיש תביעה נגד המבקש, במסגרתה ביקש פיצוי של 30 אלף שקלים.
המבקש מצידו טען, כי אין לבית המשפט באילת סמכות מקומית לדון בתביעה, אלא לבית ההמשפט בתל-אביב, שכן מקום מגוריו בעיר זו וזהו גם מקום מכירת כלי הרכב ומסירתו. מנגד טען המשיב, כי מדובר בעסקה שראשיתה בשיחת טלפון ובאמצעות אתר אינטרנט.
השופט יקואל קיבל את הבקשה, והורה על העברת הדיון לביהמ"ש לתביעות קטנות בל אביב. בהחלטתו דן השופט בשאלת הסמכות המקומית וציין, כי הדעה הרווחת היא שנתבע, המבקש להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ולקשור עימם עסקאות, לא יכול לטעון כי מקום ההתדיינות צריך להיות בבית משפט מסוים דווקא.
עם זאת קבע השופט כי פני הדברים שונים במקרה הנדון, מאחר שמדובר במודעה שאינה שונה במהותה מפרסום מודעה בעיתון. לפי הפסיקה, כי במקרה זה לא ניתן היה להוציא לפועל את העסקה במסגרת אתר האינטרנט והיא לא בוצעה אף בגדר עסקה טלפונית, זאת בניגוד לאתרים באינטרנט בהם ניתן לבצע עסקאות רכישה ומכירה.
"סברתי", כתב השופט, "כי למרות הפיחות שחל בשאלת הסמכות המקומית, אין לאפשר מצב לפיו כל תביעה בעלת נגיעה זעומה לאינטרנט, תגרור הגשת תביעות בכל בית משפט באשר הוא". לפיכך נקבע, כי מקום מגוריו של הנתבע (המבקש), מקום יצירת ההתחייבות, מקום מסירת כלי הרכב ומקום התרחשות המחדל שבאי גילוי מצבו של כלי הרכב – כולם נוגעים לתל-אביב-יפו ולכן - התביעה תתברר בעיר זו (ת"ק 470/08 שנייר אורן נ' כהן אלון).
סיכום
כאשר בית המשפט לתביעות קטנות נדרש לשאלה האם הוא נעדר סמכות לדון בתביעה הנוגעת לעסקה שנעשתה באינטרנט, קודם כל הוא בוחן האם אכן מדובר בעסקה שנעשתה באמצעות רשת האינטרנט.
במידה שהתשובה חיובית, הדעה הרווחת היא כי האינטרנט הוא חסר מקום והנתבע אינו יכול לטעון כי מקום ההתדיינות צריך להיות במקום מסוים. דרך זו מקלה על האזרח הקטן הנאלץ לתבוע חברה גדולה, שמקום מושבה נמצא הרחק ממקום מגוריו.
עם זאת, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה, כי לתביעה יש נגיעה קטנה לאינטרנט או כי לא מדובר בעסקה שנעשתה באמצעות האינטרנט, הוא ידחה את הבקשה להעברת הדיון. ההסבר לכך הוא כי למרות הפיחות בשאלת הסמכות המקומית - לא ניתן להתעלם ממנה ויש להפעילה בהתאם לכללים המנויים בתקנות השיפוט בתביעות קטנות.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר, מתמחה בכתיבה ועריכה משפטית . יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.