הריקה פרננדה
דוגמנית, 27. נולדה בברזיל וחיה בישראל
15 זה הגיל שבו התחלתי לדגמן, ואני מאחלת לעצמי לעבוד עוד 60 שנה לפחות. אני אוהבת לחלוק את החיוכים שלי עם העולם.
2 ענפי ספורט אהבתי מספיק כדי לשחק ברמה מקצועית בתקופת התיכון: כדורסל וכדורעף. היום אני משחקת רק בשביל הכיף.
30 דקות יעברו בין הרגע שתחליטו לעשות מסיבה בבית בתל אביב ועד הרגע שהשכן יתקשר למשטרה בגלל הרעש. בברזיל זה ממש לא ככה: אם אתה רוצה לעשות מסיבה, כל מה שצריך זה לארגן בשר ואלכוהול ולהדליק את המוזיקה. השכן שלך יעמיס כמה בקבוקים משלו ויצטרף לשמחה.
4 ימים נמשך הקרנבל בברזיל, אבל מבחינתי כל יום הוא יום מצוין לרקוד סמבה.
"אני ברזילאית וזה ברזילאי" (צילומים: אלכס ליפקין)
2003 זאת השנה שבה הגעתי לראשונה לישראל. פעמיים פיספסתי את הטיסה שלי מברזיל, אבל לא ויתרתי, ואחרי רשימת המתנה לא קצרה מצאתי את עצמי על המטוס בדרך לכאן.
3 חודשים שהיתי בארץ, עד שהוויזה שלי נגמרה. הגעתי לכאן לצורכי עבודה ונשארתי בגלל האהבה.
6 שעות אחרי שביקרתי בכותל וביקשתי למצוא אהבת אמת, מצאתי אותה. קוראים לו עדי, ואנחנו יחד כבר שלוש שנים.
10 בתים בעשר מדינות שונות כבר היו לי, אבל את בסיס האם קבעתי בתל אביב. יש בעיר הזאת ריכוז גבוה של נשמות חופשיות, וגם התחושה הזאת של קיץ כל השנה נותנת לי להרגיש קצת כמו בבית.
"די, פתית זה חמץ?"
2 בתים יש לי היום: אחד בתל אביב והשני בנתב"ג. אני טסה המון במסגרת העבודה, ומאושרת שיוצא לי להכיר הרבה אנשים ותרבויות שונות. לא יכולתי לבקש בית ספר יותר טוב מזה.
3 שניות אני עוצרת את הנשימה שלי בכל פעם שמשהו מרגיז אותי. ואם זה לא עובד? אז אני ממשיכה שלוש שניות נוספות.
300 פאונד עלו הנעליים הכי יקרות שיש לי בארון, אבל אני מוכנה לשלם עוד מיליון כדי להמשיך ללכת יחפה.
3 הדברים שאני הכי אוהבת אצל גברים ישראלים: הם חזקים, בעלי ביטחון עצמי וחברותיים. ישראל היא גן עדן לנשים.
100 שמות גנאי הדביקו לי בבית הספר - קיסם, אוליב, צוואר–פלמנקו, כאלה. ממש צחקו עלי כשסיפרתי שאני רוצה להיות דוגמנית, ואמרו שאני יכולה לשכוח מפריז ומקסימום אגיע לעיר השכנה. מה אני אגיד לך, צוחק מי שצוחק אחרון.
3 ילדים אני רוצה בעתיד הקרוב, ואני ממש מקווה שיהיו לי תאומים. אני חושבת שאצליח להמשיך לעבוד בדוגמנות גם בהריון. טוב, אולי רק תצלומי פנים.
קרדיטים
סטיילינג: יולי סגרדה; איפור: ענת רזמוביץ ל"סולו"; שיער: לירז אגם ל"לוריאל פרופסיונל"; ע' צלם: סם יצחקוב; תוספות שיער: גלית איטליה; חזייה: Hope; חצאית: ג'ק קובה; הלבשה תחתונה: סיפורי תחרה; סריג: באנקר; שרשרת: קרן וולף