מלחמות היהודים, גרסת הקומיקס
עוד לפני שצבא ארה"ב הצטרף למאבק בנאצים ובעלי בריתם, גיבורי-על כמו סופרמן ודרדוויל לחמו בגרמניה על דפי הקומיקס. אולי בגלל שמאחורי אותם גיבורים עמדו בעיקר יוצרים יהודים
הסיפור עצמו פיקטיבי כמובן, אולם התרחיש בהחלט מתקבל על הדעת: בעוד שהאסקפיסט עצמו היה פרי מוחו הקודח של שייבון ולא באמת כיכב בחוברות הקומיקס של שנות ה-40 המוקדמות (הוא דווקא כן הופיע בשיתוף פעולה מיוחד של שייבון ו"דארק הורס קומיקס" ב-2004), הרי שלא מעט גיבורי-על מאוירים נאבקו באדולף היטלר ועושי דברו באותה תקופה, פעמים רבות עוד לפני שארצות הברית עצמה נכנסה למלחמה באופן אקטיבי.
סופרמן נגד הנאצים. הרבה לפני הצבא האמריקני (DC Comics)
הסיבה לנטיות האנטי-נאציות של גיבורי העל, בתקופה אותה נהוג לכנות "תור הזהב של הקומיקס", לא נבעה אך ורק מהחשש הכללי של הציבור האמריקני מפני הרייך השלישי ומעלליו: תרומה משמעותית, ללא ספק, סיפקה העובדה שרבים מיוצרי אותן סדרות קומיקס היו יהודים.
בקשר המובהק הזה שבין הקהילה היהודית בארצות הברית לבין האבולוציה התרבותית של תעשיית הקומיקס האמריקנית ניתן לצפות בתערוכה המרתקת והעשירה "Helden, Freaks und Superrabbis" ("גיבורים, פריקים וסופר-רבנים"), שנפתחה בסוף השבוע שעבר במוזיאון היהודי בברלין ותימשך עד אוגוסט 2010.
"קפטן אמריקה". פטריוטיזם עם שורשים יהודיים
אחד המקרים הראשונים והמפורסמים ביותר שמוצגים בתערוכה הוא "How Superman Would End the War", סיפור קומיקס בן שני עמודים מ-1940 ובו גיבור העל מספר אחת של ארצות הברית חודר לגרמניה, לוכד את היטלר (לא לפני שהוא אומר לו ש"הייתי רוצה להנחית על פניך אגרוף לא ארי, אבל אין לנו זמן לזה") ועל הדרך מספיק לאסוף גם את יוזף סטאלין מרוסיה, ולהביא את שני הרודנים הגדולים של אירופה למשפט בינלאומי. כל זאת, כמובן, כמעט שנתיים לפני ההתקפה היפנית על פרל הרבור.
"דרדוויל נלחם בהיטלר". הכל בזכות השורשים היהודיים (MARVEL)
באופן צפוי גיבורים נוספים הלכו בעקבותיו: דרדוויל (לא אותו גיבור מוכר שיצר סטן לי בשנות ה-60, אלא גיבור מוקדם יותר משנות ה-40) הצטרף למאבק העל-אנושי בנאציזם כבר בחוברת הראשונה בכיכובו, "Daredevil Battles Hitler", שיצאה ביולי 1941. עוד במארס של אותה שנה יצא לאוויר העולם גם סטיב רוג'רס, הלא הוא קפטן אמריקה המהולל, שלחם גם הוא בעיקר בגרמנים עונדי צלב קרס.
הכל מתחיל במוצא
המשותף לשלושת הגיבורים הללו, אם טרם ניחשתם, הוא מוצאם: לא המוצא המשפחתי שלהם על פי הרקע הביוגרפי הפיקטיבי שסיפקו להם יוצריהם, אלא זה של היוצרים עצמם - כולם צאצאים למשפחות מהגרים יהודיות. ואם רבים נוהגים לומר שהוליווד נשלטת על ידי יהודים - ובכן, אותן טענות מגיעות כפי הנראה מאנשים שלא ממש בקיאים במעורבות היהודים בתעשיית הקומיקס לאורך הדורות השונים.
הדומיננטיות היהודית הזו לא היתה בלעדית לתור הזהב של הקומיקס בשנות ה-30 וה-40; מהגרים יהודים רבים לקחו חלק בתעשייה כשזו היתה עוד בחיתוליה - ביניהם הארי הרשפילד, שהחל לאייר לעיתונים עוד כנער בסוף המאה ה-19, ומילט גרוס, שנהג לפרסם מערכוני קומיקס תוך שימוש באנגלית ששאלה לא מעט מהיידיש. אבל בעידן פריחתם של גיבורי העל נוכחותם של בני עם הסגולה הלכה ותפחה בקצב מסחרר.
"הענק הירוק". גרסה מודרנית לגולם היהודי? (MARVEL)
הנה רשימה חלקית בלבד: ג'ק קירבי (במקור ג'ייקוב קורצברג) היה שותף ליצירת קפטן אמריקה (לצד ג'ו סימון, גם הוא יהודי), הענק הירוק, אקס-מן וארבעת המופלאים; סטן לי (במקור סטנלי מרטין ליבר) חלק איתו את הקרדיט לשלושת האחרונים, וכן היה שותף לבריאתם של ספיידרמן, איירון מן ועוד רבים מכוכבי "Marvel"; ועל מעלליו של סופרמן היו חתומים ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, שניהם יהודים כמובן.
לאורך השנים עלו לא מעט הסברים לקשר ההדוק בין היהודים לתעשיית הקומיקס בכלל ולבריאתם של גיבורי העל בפרט. בין היתר נטען כי הדבר נבע, באופן חלקי לפחות, מהאפליה כלפי יהודים בתחומי תרבות ואיור אחרים (הוצאות ספרים וחברות פרסום).
אבל ההסבר הבסיסי ביותר, וככל הנראה גם המדויק ביותר, נובע מהקשיים של הציבור האמריקני בפרט (מה שיסביר את ההצלחה המסחרית) ושל קהילות מהגרים בכלל (ומכאן המקור היצירתי) בשנות ה-30 וה-40, תקופה שהחלה במשבר הכלכלי החמור בתולדות ארצות הברית והמשיכה עם זוועות השואה ומלחמת העולם השנייה.
בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית שנערך השבוע, אן אלן הוג, אחת מאוצרות התערוכה בברלין, הביעה תמיכה בגישה זו. "בשנות ה-30 היה צורך עז בגיבורי על", היא אמרה. "לאור כישלון הדמוקרטיות באירופה, אנשים צעירים - בעיקר מהגרים, עניים ופליטים שניצבו מול ייאוש, פחד, אלימות ולבסוף גם השמדה - היו מוטרדים מהנעשה בעולם".
תערוכת הקומיקס בברלין. היהדות יצאה מהארון (צילום: Jens Ziehe)
גיבורי העל, אם כן, הפכו מתחילת דרכם לנציגיהם של המדוכאים, אלו שקולם לא נשמע. וגם אם הם לא השתייכו בפועל לקהילה היהודית בעולמם הבדיוני (עיסוק מוצהר בסוגיות יהודיות יגיע לקומיקס רק שלושה עשורים לאחר מכן), הרי שתימות יהודיות סמויות לא היו זרות להם. כמו המהגר היהודי, גם סופרמן וחבריו היו נטע זר בחברה - וממש כמו היהודים, זרותם הערימה בפניהם קשיים.
מוטיבים תת מודעיים
מי שלקח את המוטיבים הללו למחוזות קיצוניים יותר היה יוצר הקומיקס דני פינגרות', שלפני כשלוש שנים פירסם את ספרו "Disguised as Clark Kent", שבו טען כי גיבורי העל הראשונים כמו סופרמן/קלארק קנט ובאטמן/ברוס וויין לא הסתירו רק את זהותם, אלא גם את הערכים היהודיים שתרמו לעיצובם.
"מבחינה היסטורית, הקריקטורה המקובלת של היהודי היא של מישהו שהוא במקביל גם חלש וגם שולט בעולם", סיפר פינגרות', יהודי בעצמו, בראיון למגזין "Wired". "באופן דומה, ניתן לומר שאותן זהויות חלופיות וחלשות למראה של גיבורי העל היו דרכם של היוצרים היהודים לומר שהם חזקים באופן אינדיבידואלי ומונעים - כיחידים וכקבוצה - על ידי השאיפה לעשות טוב". עם זאת, פינגרות' הוסיף כי סביר להניח שהמוטיבים הללו חדרו לקומיקס שלא במודע.
"A Contract with God". רומן גרפי חלוצי (Sammlung Ann Eisner)
אחד היהודים הבולטים בתחום, החל משנות ה-30 של המאה הקודמת ולמעשה עד אמצע העשור האחרון, היה וויל אייזנר, שלא רק היה חתום על עלילותיו של "הרוח" ("The Spirit"), אלא נחשב גם לבעל השפעה מכרעת על הפיכתם של ספרי הקומיקס מבידור נחות-לכאורה למדיום המזוהה גם עם תרבות גבוהה.
"The Jew of New York" של בן קטצ'ור (DLeihgabe des Künstlers)
הוא אמנם לא השתייך לדור הצעיר שהוביל את סצנת הקומיקס העצמאית - שגם בה כיכבו לא מעט יהודים, ביניהם ארט ספיגלמן ("מאוס") והארווי פיקאר ("אמריקן ספלנדור") - אבל נחשב היום למי שהפך את המונח "רומן גרפי" לשגור כל כך בזירה הספרותית, כשהחל לעסוק באופן מוצהר בזהותו היהודית בספר הקומיקס האוטוביוגרפי למחצה "A Contract with God" מ-1978.
"The 99". עכשיו גם למוסלמים יש גיבורים משלהם
מאז, עיסוק של יוצרי קומיקס במורשת היהודית שלהם הפך נפוץ למדי: הדוגמה הבולטת ביותר היא כמובן "מאוס", קומיקס השואה של ארט ספיגלמן שיצא
לאחרונה בתרגום חדש לעברית, אך גם יוצרים אחרים עסקו בנושא - ביניהם בן קטצ'ור ("The Jew of New York") וג'יימס סטורן ("The Golem's Mighty Swing").
והנה, בזמן שהחיבור בין הדת היהודית והקומיקס "יצא מהארון" והגיע לבשלות, הרי שבעולם המוסלמי נעשים בשנים האחרונות גישושים ראשונים בין הדת למדיום: את התוצאות של הקשר החדש הזה ניתן למצוא באתר הרשמי של "The 99", גיבורי העל הראשונים של העולם המוסלמי.
