רהיטים שבאים מאהבה

דנה ישראלי, 34כיום צלמת ומעצבת, למדה מדעי המחשב, עבדה חמש שנים בהיי-טק ואז יצאה לעצמאות ופתחה את "ידיים", מפעל לייצור סבונים מעוצבים ופרטי טקסטיל, בו העסיקה עובדים פגועי נפש. אחרי שמכרה את העסק, כדי להתפנות לטיפול בילדתה בת השנתיים, החליטה לפני כשנה לפתוח בלוג  ולהציג בו עבודות יצירה ורהיטים שהיא משפצת,

"כשראיתי כיצד אנשים מגיבים ומתעניינים", מספרת דנה, "הבנתי שהבלוג הוא בעצם במה, שעליה אני יכולה להגיד דברים. בחרתי לנצל אותו למטרות של עשייה חברתית, כי תמיד רציתי להתנדב ולעשות אבל לא היה לי זמן. אחרי שברגע של חלום

 בהקיץ צץ לי רעיון, לשפץ רהיטים ולמכור אותם במכירה פומבית, אימצתי אותו אל ליבי. הרי אני ממילא עושה את העבודה להנאתי, בבית שלי, ובסוף התהליך המהנה יכולה להוציא את הרהיטים למכירה פומבית ולתרגם את זה צ'יק צ'ק לכסף שאפשר לתרום לנזקקים. אהבתי את הרעיון והחלטתי להוציא אותו לפועל כי אני באמת מאמינה שאם טוב לך, כדאי להעביר את זה גם לאנשים אחרים", אומרת דנה, תושבת יבנה, הנשואה לגידי, גרפיקאי ואנימטור בתוכניות טלוויזיה כמו "ארץ נהדרת" ו"ערב טוב עם גיא פינס".

אז איך עובד הפרוייקט שלך?

"מאז שאני זוכרת את עצמי, אני קונה חומרים כמו שאחרים קונים בגדים. חנויות סדקית זה ממש הלונה פארק שלי, ולכן חדר העבודה שלי תמיד עמוס עד אפס מקום בכל מיני צנצנות וחומרי יצירה שאני אוהבת לאסוף. כל פרויקט מתחיל בחיפוש של מציאה זולה מאוד אך שווה, בשוק הפישפשים. כשמוצאים, צריך לסחוב את זה הביתה, ואז מתחיל השיפוץ, שבדרך כלל אורך כחודש".

ובסוף התהליך לא קשה לך לוותר על מה שיצרת?

"אני באמת נהנית לשפץ רהיטים, אבל אני לא באמת צריכה אותם, כי אנחנו גרים בדירה קטנה יחסית שאין בה מקום לעוד חפצים לא הכרחיים. עד היום כבר שיפצתי והוצאתי למכירה הפומבית שבעה פרויקטים כאלה".

ומי נהנה מהכסף?

"שלוש פעמים תרמתי אותו, בסיועה של אגודת חברים לרפואה, לאנשים חולי סרטן: ורד, אם חד-הורית צעירה, רותם, נערה מקסימה ונויה, תינוקת מתוקה. בעקבות התרומה, נוצר בינינו קשר מאוד אישי, אבל למרבה הצער ורד ורותם נפטרו והיה לי מאוד קשה להתמודד עם האובדן. לכן העדפתי בהמשך לתרום את הכסף לאגודת מיח"א, המסייעת לחרשים ולמעון לנשים מוכות, שאלה גם מטרות חשובות בעיניי. כיוון שהתגובות לתרומות האישיות היו הרבה יותר נדיבות, החלטתי לחזור לזה, אבל את הפרויקט האחרון בחרתי לשווק בדרך קצת שונה. הכנתי מתנות שונות להגרלה, שבה יכול להשתתף כל מי שתורם לפוסט שלי. הרעיון היה שכל תרומה של 5 שקלים מגדילה את הסיכויים לזכות בפרס הגדול – שני כסאות ושולחן קפה משופצים. זה עבד מדהים והצלחתי לאסוף כך 5,000 שקל, שמיועדים לתינוק חולה סרטן שאביו עזב את הבית ואמו מתמודדת כעת עם הטיפול בו כולל כל הקשיים לבדה".

את יודעת מיהם הקונים?

"בוודאי. מהרגע שאני מפרסמת את הרהיט אנשים מוזמנים להציע הצעות רכישה. רבים שולחים לי מייל עם הסכום שהם מציעים, ומי שמציע את ההצעה גבוהה ביותר זוכה ברהיט ומעביר את הכסף לנתרמים. כל התורמים כתבו לי שהרהיט גורם להם הנאה גדולה, כי הוא לא רק יפה אלא גם בעל ערך מוסף".

מה למדת בדרך?

"שיש הרבה מאוד טוב בעולם. אנחנו רגילים לשמוע על הרבה רע, אבל בסך הכל רוב האנשים הם טובים עם כוונות טובות וכיף לראות את זה. חוץ מזה, דרך הבלוג נוצרו בעבורי כל כך הרבה הזדמנויות עסקיות, אז כנראה שזה לא קלישאה כשאומרים שאם עושים טוב מקבלים טוב".

את מתכננת פרויקטים נוספים?

"אחרי שכתבתי בבלוג שאני לפני לידה ומתעתדת לצאת בקרוב לחופשת לידה של מספר חודשים, פנו אלי כמה נשים שאמרו שישמחו למלא את מקומי ושהן מוכנות לקחת את הפעילות שלי על עצמן. מישהי כבר מכינה את הפרויקט הבא, עוד אחת החלה בתהליך ויש עוד כמה שמתעניינות ברצינות. אני אשמח מאוד אם עוד נשים יהיו מעורבות בפרויקט. ובכלל, זו "מחלה מדבקת". בהשפעת הפרויקט שלי נוצרו עוד פרויקטים של תרומות לקהילה, כמו ערבי יצירה של בנות שתורמות את המוצרים שהן יוצרות יחד לכל מיני גופים. אני אוהבת מאוד לתת את ההשראה לתרום, כי הרי אין סוף לרעיונות שאפשר לבצע".

(צילום: עדי אדר) 

לאתר של דנה