שדרות ממילא: טיול בשאנז אליזה של ישראל

המיקום של אלרוב, שדרות ממילא, הינו בליבהּ של שכונה ירושלמית וותיקה בשם ממילא. מקור השם אינו ידוע במדויק, אולם הסברה המרכזית גורסת כי מקורו בצירוף המילים "מַּן מִּן אַלְלָה", שבא מהמילה אלוהים בערבית.

• חוצלארץ בירושלים: כל הטיולים והסיורים שמציעה בירת ישראל

   

  
  

בשנת 2007 נפתח הקניון הפתוח בממילא בשמו החדש. במשך שנים עמלו אנשי מקצוע כיצד לשמור על צביונה של השכונה בשילוב עם מרכז הקניות החדש. ההמלצה שלי, לשוטט ללא מטרה ברחוב החדש וגם אם לא תקנו כלום - יש הרבה מה לראות.

אור בלב שכונה ירושלמית ותיקה. שדרות ממילא בלילה (צילומים: רון פלד)

בימים אלה ובשנה הקרובה, ניתן יהיה להבחין בכל צד ושעל בשדרה בפסלי חוצות וציורים שלכולם מכנה משותף אחד - סיפורים ואגדות וכך גם שמהּ של התערוכה הפתוחה "סיפורי אגדות" .

בכניסה הראשית מאזור גן העצמאות (מערב), ניתן להבחין בפסל ענק דמוי צ'לו של האמן דניאל עזרא. מכאן והלאה הפסלים הופכים הזויים ומשעשעים כאחד. שימו לב מצד שמאל (כשפוסעים לכיוון שער יפו מזרחה), לפסל מחומרים ממוחזרים של פינוקיו (קצת חבל שאין גם את שמשון ויובב, אבל לא נורא), או לאיש הפח מ"הקוסם מארץ עוץ" של האמן דני כץ.

בהמשך פסלים משעשעים רבים, כדוגמת זנב ופלג גופו האחורי של חתול בתוך מרבד דשא, ספסל ועליו זוג פסלים שנראים די אמיתיים ועוד.

בובה של פינוקיו מתוך התערוכה "סיפורי אגדות"

כולם תופסים קצת מנוחה. בכל זאת, הסיור יכול קצת לעייף...

הביקור ההיסטורי של הרצל בירושלים

מי שייתסכל על המבנים מימין יוכל להבחין באבני הבניינים הממוספרות. בהמשך, בערך באמצע השדרות, מומלץ לעצור ליד אחד מהמבנים האלה דווקא מימין, כיום חנות סטימצקי ובצמוד לבית הקפה café cafe. סיפורן של האבנים הממוספרות מרתק ומשעשע כאחד:

בשנת 1898 הגיע לביקור בירושלים הקייזר הגרמני ווילהלם השני, בעלה של אוגוסטה ויקטוריה שעל שמה גם בנה, בין השאר, את המתחם בהר הזיתים. פמלייתו של הקייזר מנתה כ-200 איש, מספר עצום לירושלים של אז, ובתי המלון בעיר התמלאו עד אפס מקום.

בעקבות ביקור זה הגיע גם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, לביקור היסטורי בירושלים. הרצל, שהגיע בשעת לילה מאוחרת לעיר, התאכזב קשות כאשר גילה שהחדר שהוזמן עבורו במלון קאמיניץ, הועבר לשימוש אנשיו של ווילהלם.

היו אלה בני משפחת שטרן, שעל שמם קרוי הבית שנבנה בשנת 1877 ונמצא בשדרות ממילא, שהזמינו את חוזה המדינה ללוּן בביתם, וכך קרה שהרצל לן בבניין זה (ללא ספרים של סטימצקי) ארבעה ימים רצופים. מומלץ להיכנס לחנות, שגם משמשת כמוזיאון קטן על תולדות הרצל וביקורו במקום.

אבני הבניינים הממוספרות של בית שטרן, שמוספרו לצורך בנייה מחדש

כשהוחלט על בניית שדרות אלרוב עמדו בפני המתכננים שלוש אפשרויות: הרס מוחלט של בתים; פירוק ובנייה מחדש של בית שטרן בצד השני ממול (מה שמסביר את מספוּר האבנים), ובמילים אחרות, פירוק ובניית פאזל; ואופציה שלישית - שמירה רק על חזית הבתים כפי שניתן להבחין בהמשך משמאל, על חזית המבנה שבו שוכנת מסעדת פיתויים. אין ספק שבפני האדריכל הראשי של הפרוייקט, משה ספדייה, עמדה משימה לא קלה.

על מלאכת הפירוק והבנייה של בית שטרן, הסביר לי אדריכל השימור בממילא, אמיר שהם, כי בתחילה שקדו על מספוּר האבנים, לאחר מכן פורקו שורה-שורה והושמו על משטחי עץ לאפסון במבנים ישנים במתחם. כשהחלו עבודות הבנייה והשחזור, נתגלו בעיות רבות (פירוק פאזל והרכבתו מחדש אינו פשוט, ואת זה אני יודע מילדיי...).

נושא בית שטרן עצמו הגיע לדיון בבג"צ, שכן תנועות כמו החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים ועוד טענו שפירוק ובנייה אינו שחזוּר, אלא שבג"צ קבע שזה תקין. לימים, אגב, מתנגדים רבים ומרכזיים לפרויקט אלרוב, שאף איימו לפגוע בפרוייקט, הודוּ בשנתיים האחרונות כי הפרויקט מוצלח מבחינה ארכיטקטונית והשימור במתחם דווקא משובח.

הבית מעורר המחלוקת, שעתידו הגיע אפילו לדיון בבג"צ. בית שטרן

בניית בית שטרן מחדש ארכה זמן רב, שכן השנים הרבות שעברו בשל המאבק המשפטי על הבנייה, גרמו לתכניות ומסמכים רבים להימחק ולהיעלם. רק בשנת 2007, כ-12 שנה לאחר תחילת הבנייה, נחנך רובע אלרוב ממילא ברוב גאון. אגב, בחזית חנות סטימצקי הפונה לרחוב קריב נבנתה גם מרפסת אבן חדשה, שבה מתוכנן להציב פסל בדמותו של הרצל, כמו גם על המרפסת בעיר בזל שבשוויץ.

מנזר סנט וינסנט דה פול - מבנה כנסייתי מרשים

קצת אחרי בית שטרן ובצד השני (צפון), ניתן להבחין במבנה כנסייתי מרשים ביותר. מדובר במנזר הצרפתי סנט וינסנט דה פול. המבנה נוסד במאה ה-19 כמוסד צדקה קתולי ובו בית ספר, בית יתומים ומחלקה לעיוורים ולחולי נפש על ידי בנות מפעל הצדקה "Filles de la Charité", שאותו ייסד בצרפת האב ונסן דה פול.

המנזר נבנה בעקבות הפעילות הצרפתית בארץ הקודש, כחלק מהמתחם הצרפתי, שכולל בין השאר גם את מבנה הנוטרדאם הסמוך לעירייה. המנזר הינו אחד המבנים הבודדים שנותרו בשלמותם במתחם ממילא וגרות בו נזירות. היזהרו מלדרוך על הברווזים שמוקמו על הרצפה במסגרת התערוכה בסמוך.

אחד המבנים הבודדים שנותרו בשלמותם בממילא. מנזר סנט וינסנט דה פול

על המבנה הצרפתי, ובכלל על כל ההיסטוריה של ממילא ובניית המתחם החדש, ניתן ומומלץ לקרוא בספרו של האדריכל דוד קרויאנקר "ממילא, גאות, שפל והתחדשות".

חזונו של אלפרד אקירוב, יזם המתחם, היה, ועדיין, ששדרות אלרוב יהפכו לשאנז אליזה הישראלי. עם כל הכבוד לפריזאים, ירושלים לוקחת את פריז ברוורס אבל על טעם וריח לא נתווכח. העובדה שבקיץ מטיילים בשדרות כ-20 אלף איש מידי לילה (!) מדברת בפני עצמה. אירועי תרבות רבים מתקיימים בשדרות, כדוגמת התערוכה הפתוחה, מופעי תיאטרון רחוב, שירה בשדרה ויריד אמנים ענק, כשלכולם עובדה משותפת אחת - הכל ללא תשלום.

ונסיים לכבוד יום ירושלים בקטע מתהילים קכ"ב, שאז כמו גם היום, מתאים תמיד לעיר ומומלץ לדקלמו בכניסה אל העיר, וביום הזה בפרט:

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.

יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו. שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה. כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד. שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.

יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ."

• לאתר של רון פלד בנושא ירושלים