מבקר המדינה: ליקויים מסכני חיים בדיור הציבורי

מבדיקת המבקר בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג'), עולה ב-30 מ-35 דירות (כמעט 90%) שנבדקו נמצאו ליקויי תחזוקה ובנייה. ב-25 מהדירות נמצא יותר מליקוי אחד. חלק מהליקויים הוגדרו מפגעים חמורים במיוחד המסכנים חיי אדם, אחרים הוגדרו מפגעים חמורים, שאם לא יטופלו כראוי יורע מצבם עד כדי סיכון חיי אדם.

הליקוי הנפוץ ביותר הוא רטיבות, שמקורה באיטום פגום או בצנרת פגומה. רטיבות זו גורמת להתפוררות קירות, קורוזיה של עמודים, פגיעה במערכת החשמל ואפילו ערעור יסודות המבנה. בבניינים שנבנו עבור הדיור הציבורי לפני 50 עד 60 שנה נמצאו דירות עם רצפה שקועה, חלונות ודלתות פגומים, ארונות מטבח הרוסים, סדקים בקירות ומעקות מסוכנים.

המבקר מביא דוגמה לדירה של חברת חלמיש, בשכונת קריית-שלום בדרום תל-אביב. הריצוף והמחיצות שוקעים עקב מים הכלואים מתחת לריצוף שמקורם בדליפה מצינור. בחלק אחר של הדירה נוצרה סדקים קשים בקירות, עקב חלחול מי גשמים. בנוסף, הריצוף במרכז הסלון התרומם. המבקר העיר כי מקור הליקויים הוא בהיעדר תחזוקה נאותה ושוטפת. בעיריית תל-אביב אמרו בתגובה כי הבניין שבו נמצאת הדירה הוכרז כמה חודשים לפני הביקורת כמבנה מסוכן, וכי הודעה על כך נמסרה לחברת חלמיש ולדייר. חלמיש מסרה שפנתה למשרד הבינוי והשיכון לצורך מימון שיקום הדירה.

עמידר - תקין, המבקר - מסוכן

בדירה אחרת של חברת עמידר בחולון, נמצאה בביקורת רטיבות ועובש. בעמידר טענו בתגובה שמצב הדירה תקין, שהיא משופצת היטב ושאין בה סימני רטיבות או עובש. ביקורת בדירה אחרת בפתח-תקווה, שנערכה על-ידי עמידר ב-2008, מצאה שמצב הדירה תקין. כעבור שנה וחצי ביקר נציג המבקר במקום ומצא ליקויים רבים - ביניהם רטיבות רבה מתחת לריצוף ובחלק התחתון של הקירות, ריקבון משקופי הדלתות, קילופי טיח קשים בכל הדירה וגם דליפות צנרת. המבקר קבע כי הדירה אינה ראויה למגורים. 

גם בדירות חדשות יותר נמצאו מפגעים. בשנים 1998-2001 מימן משרד השיכון את בנייתן של 264 דירות בבית-שמש. המבקר מצא, כי בכל הדירות פרט לאחת, נמצאו ליקויי תחזוקה. בתשע דירות נמצאו ליקויי בנייה ובבניין אחד נמצאו ליקויים ברכוש המשותף - צנרת מים דולפת, צנרת חשמל חשופה ואיטום פגום. המבקר מצא שלוש דירות שאינן ראויות למגורים.

בבדיקה התברר כי משרד הבינוי והשיכון לא מימש את זכותו לדרוש מהקבלן לתקן את הליקויים, אלא העביר את הנושא לחברה המשכנת, שלא עשתה דבר. התוצאה: הטיפול בליקויים התעכב לא פחות מחמש שנים. המבקר כתב כי מדובר בכל מערכתי של המשרד, שבסופו של דבר תיקן בעצמו את הליקויים, שעלותם הסתכמה ב-1.5 מיליון שקלים. המבקר מצא כי לא היה פיקוח נאות על הבנייה, המשרד קיבל מבנים פגומים, לא פיקח על החברות המשכנות וגם לא טיפל כראוי בליקויים החמורים.

הביקורת העלתה חוסר אחידות בין החברות בכל הנוגע לביקורי בית. עמידר, עמיגור, חלמיש וחלד מקיימות ביקורי בית פעם בשנה. בשקמונה מסתפקים בפעם בשנתיים וחברת פרזות לא קיימה כלל ביקורים בשנים 2007 ו-2008.

בבדיקה שנערכה בחברות עמידר וחלמיש נמצאו טפסים, לגבי ליקויים שנמצאו בדירות, שמולאו ברשלנות, בכתב יד בלתי קריא ולעתים ללא פרטים המאפשרים לקבוע את מידת דחיפותו של התיקון. גם משרד השיכון לא טורח לפקח. המבקר מצא כי למעט פיקוח שהתמקד בבדיקת זהות הדיירים, לא נמצא כי הוא פיקח כמתבקש על האופן שבו קיימו החברות ביקורי בית, בנושא מצבן הפיזי של הדירות, וכן הלקחים שהפיקו החברות מהדירות.

המבקר העיר, כי ההשקעה הנמוכה יחסית בתחזוקת הדירות גרמה להידרדרות מצבן. משרד הבינוי והשיכון נדרש לפעול בדחיפות לבדיקת מצב התחזוקה של הדירות שבניהול החברות, לרבות ביצוע סקר והכנת תוכנית עבודה על תוצאותיו. כמו כן, עליו לדאוג להקצאת משאבים בהתאם לכך.

בסיכום הביקורת, כתב המבקר כי תנאי הדיור של הדיירים, שתוארו בביקורת, בדיור הציבורי חמורים וגורמים לפגיעה בכבוד האדם, נוסף על הנזק שנגרם לרכוש ועל החשש שתיגרם בגינם פגיעה גופנית עד כדי סיכון אדם. בביקורת

 נמצא כי משרד הבינוי והשיכון וחברות האכלוס לא עשו את המוטל עליהם, כל אחד בתחומו, בכל הנוגע לשמירת נכסי המדינה ולא השכילו לדאוג לרווחתם של הדיירים הנמנים על השכבות הפחות מבוססות בחברה.