נמסרה ליהודים, עלתה במרמה - ולא תגורש
הסיפור הקשה של מ', ילידת אתיופיה, מסתובב כבר שנים בנבכי הביורוקרטיה. אמה הנוצרייה מסרה אותה תמורת תשלום למשפחה יהודייה שעלתה לישראל. כאן נפלה קורבן לאלימות - ואז התגלתה האמת. כעת אסר בית המשפט לגרשה - עד ששר הפנים יגבש מדיניות למקרים דומים, של "סחר" בילדים אתיופים
אבות אכלו בוסר - הבת לא תגורש, לפי שעה. בית המשפט המחוזי בירושלים החליט להקפיא את הליכי הגירוש של מ', צעירה נוצרית יוצאת אתיופיה, ש"הועלתה" לארץ במרמה, כבת למשפחה יהודית.
השופט דוד חשין קיבל את עתירתה של מ', והורה לא לסלקה מהארץ - בניגוד להחלטת משרד הפנים. עוד קבע כי על המשרד לקבוע נוהל להסדרת מעמדם של קטינים שהועלו לישראל במרמה.
העותרת. האם שילמה לשכנה היהודייה כדי שתעלה עמה (צילום: טל שחר)
מפסק הדין עולה כי העותרת, נוצרייה ילידת אתיופיה, באה לארץ בפברואר 2002, כבת למשפחה זכאית עליה. על פי הפרטים שמסרו בני המשפחה, במועד עלייתה היא היתה בת 14 וחצי. הם הסתירו מהרשויות את הסיפור האמיתי: אמה הנוצרייה שילמה לשכנתה היהודייה כדי שתרשום אותה כבתה - וכך תעלה לישראל.
כך או כך, ה"עלייה" לא חתמה את תלאותיה של הנערה. עקב התעללות שעברה מצד אחד מבני המשפחה ה"חדשה" בארץ - היא ברחה ונשלחה לפנימייה. לאחר הבריחה סיפרה לעובדת סוציאלית את כל האמת על אופן כניסתה לישראל, ואף ציינה כי היא מודעת לכך שנכנסה ארצה במרמה. היא הכתה על חטא, והכירה בכך שעשתה שגיאה. לדבריה, הסיבה לכך הייתה קשיי פרנסה של אמה האמיתית, שלא הצליחה לפרנס שלושה ילדים.
שר הפנים החליט: גירוש תוך חודשיים
בהמשך, בעקבות התערבות הסוכנות, נערך במשרד הפנים בירור מעמיק לגבי הנערה, ובשימוע שנערך לה בנובמבר 2002, פירטה את נסיבות הגעתה לישראל - ואת השקר שבבסיס העניין. כמה ימים לאחר מכן מסרה גם האם תצהיר באתיופיה, לפיו בתה הייתה למעשה בת 19 במועד העלייה, והיא ואכן שילמה סכום שווה ערך ל-4,000 שקל לאותה משפחה, כדי שתעלה אותה לישראל. הנערה ביקשה משר הפנים לסלוח לה, והתחננה שיאשר לה להמשיך לחיות בארץ, כדי שתוכל ללמוד ולהיות עצמאית.
בינואר 2003 הודיע שר הפנים לצעירה כי מאחר שהובהר לו בשימוע כי היא אינה זכאית לאשרת עולה ולאזרחות ישראלית, שהתקבלו על סמך ידיעות כוזבות - החליט לבטל את האשרה שלה והורה לה לעזוב את הארץ בתוך חודשיים. ואולם, העובד הסוציאלי של הפנימייה שבה שהתה ביקש לדחות את גירושה בשלושה חודשים. הנושא הוחזר לשולחנו של סגן שר הפנים, ובינתיים המשיכה הצעירה לשהות בישראל.
במכתב שנשלח לשר הפנים בפברואר 2005 על ידי המרכז לסיוע משפטי לעולים, נטען כי מדובר במקרה של "מסחר" בילדים אתיופים הנמכרים על ידי הוריהם הנוצרים למשפחות זכאיות עלייה, ומופקרים לאחר עלייתם ארצה. נטען כי ביטול מעמדם של הקטינים, שאין להם לאן לשוב, איננו הפיתרון המתאים.
עוד טען המרכז כי העותרת פנתה לאמה הביולוגית, אך זו סירבה בתוקף לקבל אותה. המרכז ביקש לשקול את האפשרות להעניק לה מעמד מטעמים הומניטריים.
נעצרה - ועתרה נגד הגירוש
ביולי 2005 החליטה הלשכה המשפטית של משרד הפנים לאפשר לעותרת לפנות לוועדה בין-משרדית, שם חזרו על הקביעה שהיא השיגה את מעמדה במרמה על סמך ידיעות כוזבות. לאחר עוד כמה ניסיונות לסייע לה - נדחתה שוב בקשתה באוקטובר 2006. היא נעצרה בדצמבר 2007, והגישה את העתירה הנוכחית, לבית המשפט המחוזי.בפסק דינו קבע השופט חשין כי אין מחלוקת על כך שהצעירה ידעה שכניסתה לישראל נעשית במרמה, אולם אין הדבר אומר שהיה לה חופש בחירה בין שיתוף פעולה לאי שיתוף פעולה עם המזימה שנרקמה, וזאת ללא קשר גם לגילה האמיתי.
השופט גם הפנה את תשומת הלב לכך שהיא נפלה קורבן לאלימות והתעללות, תחת החשש שתגורש מהארץ. לבסוף קבע כי יש להמתין עד ששר הפנים יבחן "לרוחב" את הנושא של ילדים וצעירים שהועלו ארצה בניגוד לרצונם ושלא כדין, וחיים בארץ כמה שנים, ויחליט כיצד להתמודד עמו. עד אז, קבע, אין לגרש את הצעירה מהארץ.
לפנייה לכתב/ת 
