"סע סע, יש לך עוד מילימטר"
בחודש שעבר הגיע לארץ רוכב הטריאל המעולה ג'וליאן דופו, שהחליף את מסלולי המירוצים ברחובות עירוניים, והיום מטפס עם האופנוע שלו - או קופץ איתו, או מטיס אותו - על כמעט כל אתר חשוב בעולם. הצטרפנו אליו בין הכותל המערבי לגגות תל אביב. אתם חייבים לראות אותו בפעולה
1. לצרפתי המקועקע שאתם רואים בתמונות מימין ובווידאו המצורף, קוראים ג'וליאן דופו. כשהיה בן שישה חודשים, לקח אותו אבא לסיבוב על אופנוע כשהוא מיטלטל בתוך מנשא. לא הרבה אחר כך כבר היה ברור שמדובר בחתיכת פסיכי-היפראקטיבי, שלא מסוגל להתמודד עם שום מסגרת. בגיל 15 עזב דופו את בית הספר, והתמקצע ברכיבת טריאל.
דופו התחרה באליפות אירופה, ובהמשך גם כחבר נבחרת צרפת באליפות העולם. אבל בגיל 20 נשבר לו גם מהמסגרת הזאת, והוא פרש. עכשיו קחו את השליטה הפנומנלית שלו באופנוע, תוציאו אותו ממסגרת תחרותית, ותזרקו אותו לרחובות העיר ליון בצרפת. הנה, קיבלתם ענף ספורט פיראטי בחיתולים, שנקרא אורבן־טריאל. מר דופו, בן 29 היום, נחשב לבן דור המייסדים.
ועכשיו כמה נקודות שממש חשוב לכם לדעת:
1. את הכותל וכיפת הזהב על הר הבית, מזהה כל אחד בעולם. בדיוק על העובדה הזאת בנה דופו כשהתחיל לדפוק הרמות גלגל ברחבת הכותל, והקפיץ את כל משטרת מחוז ירושלים. הוא אוסף עכשיו חומרים לפרויקט מתמשך שלו שנקרא "Ride the World", ובו הוא נתלה עם האופנוע בפוזה ביזארית על רקע כל מונומנט שאתם יכולים לחשוב עליו. לפעמים הוא רוכב על המונומנט עצמו, למשל על חומת העיר העתיקה בירושלים.
2. משקל זערורי של קצת יותר מ-60 קילו, מאפשר לאופנוע הגאס-גאס הספרדי להסתובב עד 180 מעלות באוויר ולנחות עם הפנים לכיוון ההפוך. אם קופצים לו על המתלים ודורכים את הקפיצים, הוא מסוגל לזנק לאוויר מהמקום גם בהילוך שלישי. לאופנוע של דופו יש מנוע 250 סמ"ק שתי-פעימות עם המון מומנט ומכל דלק בנפח ליטר, שנגמר תוך משהו כמו עשר פעמים הלוך-חזור בווילי על גשר המיתרים.
אין כמו לטפס על קיר גבוה וחלק. ועוד ביפו (תצלומים: רונן טופלברג)
3. דופו רוכב ומסריט את הפורענות האורבנית בחסות רד-בול. אבל בתור אחד שלא מתואם אפילו עם עצמו, אי אפשר לצפות שיהיה מתואם עם הצוות. לכן, מרגע שהוא קופץ עם האופנוע מתוך רכב מסחרי, מתחילה לרוץ אחריו גווארדיה של צלמים, מקליטים ומשגיחים. המסכנים האלה מנסים לעמוד בקצב שלו בזמן שהוא מתרוצץ באתר הנבחר, ומסתכל על העולם דרך המשוואה "האופנוע נוסע על זה? יופי, מטפסים על זה".
4. רכיבת טריאל היא ספורט שכולו שיווי משקל ואיזון. הילדים שמתחילים בו מבלים חצי שנה עם אופנוע כבוי: מנסים להתאזן עליו בלי להוריד רגל כשהוא עומד במקום. בסוף התהליך הם עומדים על אופנוע נייח כמו על רצפה. מכאן קלה הדרך לרכב על מעקה בטון מתעקל ברוחב 15 סנטימטר, שמטפס למועדון הקולוסיאום בכיכר אתרים. וזאת בכלל הרכיבה המינהלתית בדרך לצניחה של כמעט שני מטרים אל גרם מדרגות, אותו יורד דופו ברכיבה לאחור.
5. אחרי ביקורים בלא מעט מדינות מתוקנות יותר ופחות, אנשי פרויקט Ride the World הבינו שאין שום טעם לתאם דברים עם הרשויות; אף אחד לא נותן אישורים לרכב על גגות. בהתאם לזה, אל גג פטריות הבטון שבכיכר אתרים הגיע האופנוע באמצעות חבלים, ובילה שם במשך שני מכלי דלק (20-30 דקות) בלי שאף כחול מדים נתן לזה אור ירוק.
אגב, האגזוז של האופנוע כל-כך שקט, ומבנה האתר דורש כל-כך מעט גז, שלסועדים במסעדת פנורמה לא היה מושג מה מתרחש להם מעל הראש.
6. צמיגים של אופנוע טריאל עשויים מגומי כל-כך רך, שאפשר לתפוס באצבעות את אחת הקוביות ולסובב אותה 180 מעלות בלי שהיא תיקרע. כעבור שבריר שנייה היא חוזרת לצורה המקורית שלה. גומי כזה מאפשר לטפס על סלעים רטובים בתוך מפל, אז מה זה כבר לטפס על מזח בזווית 80 מעלות, או לנסוע על קירות ביפו העתיקה. אגב, דופו מספיק קול בקטעים האלה כדי להרים גלגל ולהימנע מפגיעה בסורגי החלון.
7. לפני משהו כמו 15 שנה, ניר שפיצר - אחד הרוכבים הגדולים והמטורפים שקמו לנו כאן - טיפס על קשתות הברזל שמחזיקות את גשר הירקון עם ימאהה סופר-טנרה 750. אם היה מפספס לצד אחד, הוא היה נופל מגובה 20 מטר לירקון כשרפליקת ראלי במשקל 200 ק"ג רודפת אחריו, ואחר כך היו מתפתחות לו צפרדעים רדיואקטיביות בריאות. אם היה מפספס לצד שני, היה מתרסק מגובה 10 מטר אל האספלט של אחד הרחובות הכי סואנים במדינה. בסוף הוא יצא מזה חי לחלוטין, ובטח בלי שום קשר לזה, חזר בתשובה.
אחרי התרגיל ההוא של שפיצר, התקינה העירייה מחסום ברזל קטן, כדי למנוע ניסיונות טיפוס נוספים. דופו מדלג מעליו בקלילות וממשיך מעלה. דרך העיניים שלו, קשת הברזל הצרה היא אוטוסטרדה ברוחב שישה נתיבים.
לפנייה לכתב/ת 
