קטן מסך חלקיו
האם באמת היה אייל גולן זקוק לנוכחותו של אלי יצפאן במופע הענק שלו בנוקיה? אבי שושן חושב שהחיבור היה בעיקר מיותר ומעייף. גם בלעדיו הצליח גולן להוכיח כשרון קומי, שיחד עם הקול האלוהי והחיוך שלא ירד, חדר ללב כולם
אמש (ה') החשש לצערי הוכיח את עצמו: לאחר שעתיים וחצי ארוכות הרושם החזק שנותר היה של אכזבה. היתכן שמי שהיה בעבר הבדרן המוביל בארץ רוכב למעשה על גבו של הזמר הכי מצליח? הנוכחות של יצפאן, לא רק שהייתה מיותרת, אלא בעיקר מרגיזה ומעייפת.
יצפאן וגולן. מיחזור טקסטים מתוכנית הטלוויזיה (צילומים: דלית שחם)
גולן צריך היה לדעת שהוא זמר מספיק גדול ומצליח בכדי למלא את ההיכל לבדו: המונולוגים הארוכים של יצפאן על טראומות הילדות שלו משכונת נווה שרת היו בעיקר מיחזור של חלק מהטקסטים שכבר שמענו בעבר בתוכניתו בכבלים. ההפתעה הנעימה היחידה היתה ההוכחה שגולן לא רק זמר מוכשר אלא גם קומיקאי בזכות, שסחט יותר צחוקים מיצפאן.
אבל אין לשכוח שגולן הוא מעל הכל זמר, עם טונות של כריזמה, קסם אישי אדיר וקול אלוהי אחד. במופע הוא שלט בקהל ללא עוררין, עשה בבמה הגדולה כבתוך שלו ונראה כאילו זהו כבר המופע התריסר, ולא מופע הבכורה, מרוב הביטחון שהפגין. כמעט ללא הפסקה הוא ביצע 27 להיטים ולא נמאס אפילו לרגע.
גולן. בלי הרקדניות והוידאו ארט של קובי פרץ
ועדיין, המופע לא כלל שירים אלמותיים כמו "דמעות", "צאי אל החלון", "בלעדייך", "לב של גבר" ו"יפה שלי", שהביאו לו את הפריצה הגדולה לפני כ-13 שנה. מי יודע, אולי הרצון לא לשלם תמלוגים לבעלי זכויות שירים האלו גרם להעדרם המאכזב. גם העדרו של שיר כמו "לוחמת", דווקא מהתקופה החדשה יחסית, היה תמוה: זוהי אחת הבלדות היפות ביותר שלו וחבל שלא נכנס לליין אפ. מה שכן היה אלה השירים מהאלבומים החדשים, שחלק גדול מהם לא מוכר מספיק לקהל.
הנקודה השנייה מצריכה התייחסות למופע של קובי פרץ, שחנך לפני גולן את ההיכל. ולא נהיה הראשונים: למעשה, גולן עצמו התבדח על הנושא באחד מקטעי הקישור במופע. פרץ, בניגוד לגולן, נתן שואו אדיר בסגנון לאס וגאס עם מופעי פירוטכניקה מרהיבים, שלל רקדניות בתלבושות ססגוניות ומיצגי וידיאו ארט מגניבים. כל אלו לא היו אמש, ואת המונוטוניות שברו כמה רקדנים גברים. מוצלחים ככל שהיו, הם לא הצליחו להציל את רצף השירים מלהישמע כמחרוזת אחת גדולה במיוחד. ולא, נוכחותו של יצפאן חד משמעית רק קלקלה.
כמה רקדנים גברים שברו את המונוטוניות
עם זאת, היו במופע לא מעט רגעים טובים שהציפו את ההיכל עם אנרגיות גבוהות ומוצלחות. זה בא בעיקר לידי ביטוי בשירים כמו "שמועות", "ג'ונגל", "צליל מיתר" עם עיבוד יפהפייה וכמובן בשיר הסיום "מי שמאמין", שסחפו את הקהל ואיימו להרים את הפרקט. לזכותו של גולן יאמר שהוא לרגע לא העניק תחושה שאנחנו בחפלה מזרחית כבדה: הוא כיבד את המעמד, שילב במדויק בין השירים השקטים לקצביים ושמר על המוניטין האיכותי שיש לו.
מופע הפתיחה של גולן אמש רחוק היה מלהיות מושלם. אבל בזכות אותו קול נדיר, התבגרות על פחד הבמה שבעבר הודה שהיה מנת חלקו, מראה מעולה - למרות הבלינג בלינג הצעקני - ובעיקר החיוך הרחב שלא ירד משך כל הערב, הוא הצליח לחדור ללבבות של כולם.
טיפ אחד עם זאת לבאים למופעים הקרובים: התלבשו קליל. החום באולם היה בלתי נסבל, עד כדי מרחץ אדים. זכרו, אתם לא באים לחתונה באולם יוקרתי או להיכל תרבות פנסי, אלא לאצטדיון ספורט. אז וותרו על הפוזה ותבואו בבגדים נוחים, תאמינו לי שתודו לי אחר כך.
לפנייה לכתב/ת 
