יערות זה טוב לסביבה? תלוי את מי שואלים

יער הינו משאב טבע חיוני לקיומו של האדם ולרווחתו. היער מייצר חמצן, שומר על הקרקע מפני סחף, קולט ומסנן מזהמים, מהווה מקור לאנרגיה מתחדשת ומשמש בית גידול למגוון הצומח ובעלי החיים. לאחר שנים ארוכות בהן ניצל האדם את היער לצרכיו באופן בלתי מבוקר, אנו יודעים היום עד כמה הוא חיוני לעצם קיומו של המין האנושי.

היער הטבעי בארץ ישראל נכחד במהלך אלפי שנות פעילות אנושית. כשהוקמה המדינה, בתי הגידול הטבעיים בשטחה היו הרוסים ומדוכאים לחלוטין. במצב התחלתי זה, החלה קק"ל את נטיעת היערות.

היום, לאחר כשבעים שנות ייעור, מנהלת הקרן הקיימת שטח של כמיליון ושש מאות אלף דונם של יער נטוע, חורש טבעי ושטחים פתוחים אחרים. השטחים הללו מנוהלים גם למען המטרות האקולוגיות, אך גם למען מטרות חברתיות של נופש ופנאי ומטרות כלכליות - בעיקר לצרכי מרעה.

מרבית שטחו של היער הנטוע בישראל הוא "יער אחיד" - יער שבו נטועים עצים בני אותו גיל ומאותו המין. מסורת הנטיעה הזו עמדה לא פעם תחת ביקורת על כך שביערות אלו לא מתקיים מגוון ביולוגי ונופי, ואכן, כיום מצויה הקרן הקיימת בעיצומו של שינוי ומעבר ליערות מעורבים.

המעבר הזה - של הרס היער הטבעי לאורך דורות, נטיעה מסחרית של יערות אחידים ומעבר ליערות מעורבים, "קרובים לטבע" - איננו תהליך ייחודי לישראל. במדינות רבות בעולם, בהן גרמניה וסין, מתקיימות מגמות דומות. 

מעניין לציין שהמעבר ליער מעורב, הופך אותו לעתים למגוון אף יותר מהשטחים שמצויים בסמיכות לו, או אף משטחי חורש טבעי צפופים וסגורים. מחקרה של טל לבנוני מאוניברסיטת תל אביב, אף מזהה מינים ביער נטוע שאינם נמצאים כלל בחורש טבעי.

בשנת 2005 קיבלה קק"ל החלטה על ניהול יער בר קיימא. החלטה זו מכתיבה את שינוי השיטה, אך לצדה נותרו עדיין שאלות ואיומים על השטחים הפתוחים ונדרשת עוד עבודת ניטור ומחקר בנושא. לצורך כך קק"ל שותפה עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והאקדמיה לפרויקט המערך האקולוגי שמטרתו, בין השאר, היא לבצע ניטור לאומי של המגוון הביולוגי בשטחים הפתוחים בישראל.

ישראל טאובר הוא מנהל המחלקה לניהול יער ופקיד יערות ארצי, קק"ל

נטיעת יערות בארץ החלה בימי השלטון הטורקי, ומראשית ימי המנדט הבריטי ועד ימינו מתבצעות בישראל נטיעות בהיקף נרחב - מרביתן על ידי הקרן הקיימת. חלק ניכר מהנטיעות הינו של מיני מחטניים, בעיקר אורן ירושלים ואורן ברוטיה.

השטחים בסמכות קק"ל מהווים כיום כ-14 אחוזים מהשטחים הפתוחים באזור הים תיכוני – שטח גדול בהרבה משטחן של שמורות הטבע באזור זה. בשנת 1995 יזמה הקרן הקיימת תוכנית מתאר ליער ולייעור (תמ"א 22) המהווה תפישה חדשה לשטחים הפתוחים, הנטועים והטבעיים ומשקמת שטחים פתוחים שהופרו.

אי לכך, מטרות הייעור השתנו אף הן. ממטרות לאומיות ליעדים חברתיים, תיירותיים, יעדי נופש ופנאי וכן מטרות אקולוגיות – של שמירת משאבי הצומח, מניעת סחיפת הקרקע ותהליכי מדבור, שמירה על השטחים הפתוחים, יצירת מסדרונות אקולוגיים והשפעה על האטמוספירה ואפקט החממה.  

אולם מחקרים שונים מראים כי ליער הנטוע גם השפעות שליליות לא מעטות על המגוון הביולוגי. כך למשל ניתן לציין את הפגיעה במבנה בית הגידול, במבנה ובהרכב הקרקע וכן פגיעה בסביבה האקולוגית. בנוסף, נגרמת פגיעה גם עקב פריצת דרכים, שימוש בכלים כבדים ופעולות פולשניות דוגמת חפירה, או שימוש בקוטלי עשבים.

השפעה שלילית נוספת של הייעור הוא הקיטוע והשינוי של בית הגידול הטבעי - אחד הגורמים החשובים ביותר למשבר המגוון הביולוגי בעולם. הייעור גורם להפחתת הגיוון של בית הגידול והפיכתו ל"פשוט" יותר עקב נטיעת מינים ספורים של עצים, העלולה לגרום לפגיעה במגוון המינים, ולשינוי בהרכב החברה.

בנוסף, לעתים מיוחסת ליער הנטוע השפעה שלילית על המורכבות של הצמחייה, על לחות הקרקע ועל הרכבה, על המים הזורמים אל אגני הניקוז ועל עוצמת הקרינה המגיעה אל הקרקע.

בארצנו הצפופה משרתים אמנם היערות הנטועים מטרות אקולוגיות מסוימות, אך לרוב הם משמשים בעיקר מטרות נופש ופנאי וככלל, נראה כי השפעתם על המגוון הביולוגי שלילית.

לכן בכל הנוגע לנטיעות חדשות, יש לשקול היטב את נחיצותן ומטרתן ולוודא שהן אינן פוגעות במגוון הביולוגי. נראה כי דווקא יער דליל מאד, מגוון מבחינת גיל, מבנה והרכב העצים, שתתאפשר בו התחדשות הדרגתית של הצמחייה המקומית יוכל לשרת טוב יותר את המטרות הללו.

טל לבנוני היא דוקטורנטית, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב 

כנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים, יוקדש השנה לנושא השמירה על המגוון הביולוגי ויתקיים מחר (ב') 17 למאי בבנייני האומה בירושלים