הוועדה להגבלת שכר הבכירים תתכנס היום

ועדת השרים לקביעת מדיניות שכר הבכירים בחברות הציבוריות תתכנס שוב אחר הצהריים (א') לדיון נוסף, בו תשמע את עמדותיהם של מומחים ובכירים במשק העוסקים בהיבטים השונים הקשורים לחקיקה. לפי הצעת החוק, שכר של המנהל בחברה לא יהיה גבוה יותר מפי 50 משכר העובד הזוטר ביותר.

הגבלת שכר הבכירים:

• נסרדישי: "שכר הבכירים הגבוה מרגיז ומקומם"
• עיני וגושן זומנו לדיוני הוועדה על שכר הבכירים
• המשמעות: אלי יונס ייפרד מ-85% משכרו
• הגבלת שכר הבכירים: אנחנו לא כ"כ שונים "מהם"
• אלון גל: מצוינות ניהולית או נהנתנות ראוותנית?
• חלק מבכירי המשק דווקא תומכים בהגבלת השכר
• הגבלת שכר הבכירים: פגיעה בזכויות של מיעוט
  

בישיבה ישתתפו ירום אריאב, מנכ"ל האוצר לשעבר; דן פרופר, יו"ר חברת אסם; איש העסקים מוזי ורטהיים - בעל השליטה בחברה המרכזית למשקאות קלים קוקה קולה ישראל, מבעלי השליטה בבנק מזרחי טפחות, ויו"ר זכיינית ערוץ 2 קשת; זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך; פרופסור אסף חמדני מן האוניברסיטה העברית, פרופסור ישי יפה מן האוניברסיטה העברית ופרופסור יוסף גרוס מאוניברסיטת תל אביב.

בוועדה חברים שר המשפטים יעקב נאמן, שר האוצר יובל שטייניץ, שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר, שר הרווחה, יצחק הרצוג, ופרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית. היא תבחן כמה רעיונות שעלו באחרונה, בעיקר בתחומי המיסוי והפיקוח על התנהלות החברות, בתחום המיסוי ישקלו חברי הוועדה הוספת מדרגות מס לשכר הגבוה, מעל לתקרה הנוכחית. בתחום הפיקוח ישקלו להרחיב את סמכויות הדירקטורים לעניין הגבלת השכר. 

הוועדה, שהתכנסה לראשונה בתחילת החודש, הוקמה בעקבות הצעת החוק הפרטית בעניין שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד). ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, שטייניץ, התנגדו להצעות החוק הפרטיות, ונתניהו החליט להעביר את העניין לדיון בוועדת שרים שתגבש באופן מוסכם את עמדת הממשלה ותעביר את המלצותיה בתוך חודשיים. באוצר חוששים שהגבלת השכר במתכונת של 1:50 תיאלץ את החברות המשלמות שכר גבוה לבכירים למצוא דרכים לעקיפת המגבלה בתשלומים שמחוץ לשכר. 

הח"כים יחימוביץ וכץ נענו לבקשת ראש הממשלה לשתף פעולה עם הוועדה, בתנאי שהיא תציג את ממצאיה לאחר התייעצות אתם. ככל הידוע, רוב חברי הוועדה מסתייגים מהגבלת שכר הבכירים בחקיקה, כך שלא מין הנמנע ששני הח"כים ישובו ויעלו את הצעת החוק שלהם - כפי שהתריעו שיעשו אם התוצאות לא יהיו לשביעות רצונם.

שר הרווחה יצחק הרצוג הוא היחיד שתובע בתוקף ובגלוי להגביל את שכר הבכירים. העמדות של האישים שהוזמנו לוועדה היום ידועות, ועל פי התבטאויותיהם עד כה, הם מחזקים את הקו התקיף של השר הרצוג התובע לרסן את מקבלי השכר הגבוה, בדרכים כגון: תגמול המנהלים לפי רווחיות החברה, ולא בשכר אלא באופציות ארוכות טווח, וחיזוק מעמד המשקיעים בסוגיית השכר - ולא בחקיקה. 

אמנה אתית תספיק?

פרופ' גושן תבע לאחרונה ששכר של חמשת נושאי המשרה הבכירים בחברה וחבילת התגמולים יובאו לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות ברוב מיוחד. קו דומה הביע ירום אריאב, אם כי לדעתו הדרך המועדפת תהיה בריסון עצמי של המגזר העסקי שיקבע באמנה אתית את מגבלות השכר הראוי למנהלים. הוא סבור כי רמות השכר הלא סבירות של המנהלים אינן מבטאות שוק חופשי אלא כשל שוק המאפשר לבעלי השליטה להחזיר את השקעתם בשכר ולא בדיבידנדים. מצב זה ניתן למנוע בחקיקה.

דן פרופר סבור כי הכוח מצוי ברגולציה של רשות ניירות ערך ולא בחוק מהסוג שהציעו יחימוביץ וכץ שלא מבדיל בין חברה רווחית למפסידה. כוח רב נמצא גם בידי המשקיעים המוסדיים, אם לא ישקיעו כמחאה, בחברות שראשיהן מושכים שכר מוגזם. ואם לחלק בונוסים, אז לכל העובדים. אובדן הצניעות ותאוות הבצע מובילים לשחיתות וריקבון.

הפרופ' חמדני (לדיני תאגידים וניירות ערך) סבור כי חוק יחימוביץ-כץ ראוי בתנאי שיחול על כל המעסיקים במשק. אבל הפתרון המועדף היא חקיקה להגנת המשקיעים, שתחזק את הכוח של בעלי מניות המיעוט בחברה, תגדיל את הרוב הדרוש לאישור עסקאות עם בעלי השליטה, ותקבע מראש קריטריונים לתגמול המנהלים כתמריץ לשיפור הביצוע העסקי.

פעמיים השכר הממוצע - ואופציות לפי הישגים ארוכי טווח

המומחים הראשונים מהאקדמיה התבטאו בוועדת נאמן לפני שבועיים, ברוח דומה. הפרופ' שמואל האוזר דיקן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, הציע לצמצם את השכר הבסיסי של המנהל לרמה נמוכה (כגון פעמיים השכר הממוצע, כ-15 אלף שקל), כשהדירקטוריון יאשר תוספת באופציות לפי הרווחיות במאזנים במשך 3-5 שנים.

ד"ר ירון זליכה, ראש החוג להתמחות חשבונאית בקריה ולשעבר החשב הכללי באוצר, טען כי כשל השוק שבשכר הבכירים נובע מהניצול לרעה של זכויות המיעוט מבעלי המניות בידי בעלי השליטה. לדבריו, כשל השוק יחוסל בהטלת מגבלות על השכר דוגמת חוק יחימוביץ-כץ.

הפרופ' למשפטים ידידיה שטרן הציע רפורמה כוללת בממשל התאגידי. זאת, לדבריו, במקום לטפל לטפל נקודתית בהגבלת שכר הבכירים בחקיקה שניתן לעקוף אותה בקלות במתן תחליפים לשכר באופן שהכנסות הבכירים לא ייפגעו.

רה"מ חושש מבריחת חברות

בעת ההחלטה על הקמת הוועדה אמר רה"מ לשר נאמן ש"בעיית השכר המופרז דורשת תיקון. צריך לפעול כדי שלא יהיה ניצול לרעה של השוק החופשי והתחרות החופשית על מנת להשיג שכר בלתי מוצדק. אבל התיקון הזה צריך להתבצע באופן אחראי, כך שלא יגרום למשקיעים זרים לצאת מהארץ ולא יגרום לחברות ישראליות להעתיק השקעות ופעילויות שלהן מהארץ לחו"ל, שכן תופעה כזאת תביא לאובדן מקומות עבודה בישראל ולהגברת האבטלה. לכן חשוב שהסוגיה הזאת תטופל ברמת הממשלה, בראייה כוללת"