ילדי הזרים בחזרות לעצרת: אין לנו ארץ אחרת

הוועדה הבין-משרדית לקביעת מעמדם של ילדי העובדים הזרים התכנסה הערב (יום א') בירושלים לישיבתה האחרונה. בסוף החודש אמורה הוועדה להגיש את מסקנותיה לוועדת השרים ולראש הממשלה שיכריעו בנוגע לגירוש ילדי העובדים הזרים. 

במקביל התכנסו הערב כמה עשרות ילדי עובדים זרים במתחם התחנה המרכזית בתל-אביב לחזרה כמעט אחרונה לקראת עצרת התמיכה שתתקיים מחרתיים ברחבת מוזיאון ת"א.

ריסל, שהגיעה מהפיליפינים לפני עשר שנים, הביטה בהם מודאגת. היא חוששת שתצטרך לעזוב את הארץ יחד עם בנה הקטן, ג'רמי. "זו הרגשה מאוד עצובה, עוד מעט הוא יהיה בן 5, אם הממשלה תגיד לי לעזוב זה בסדר מבחינתי אך יהיה לו מאוד קשה, אני מתקשה להסביר לו שהמשטרה תגרש אותנו". ריסל סיפרה כי היא שואלת לפעמים את בנה אם הוא רוצה לבוא לפיליפינים אבל הוא עונה לה בעברית שהוא רוצה להמשיך ללכת לגן. "אני הכי אוהב ללכת לגן", אמר ג'רמי,"ואני לא רוצה ללכת לפיליפינים".

חזרות אחרונות לעצרת. ילדי העובדים הזרים (צילום: מתי אלמליח)

את העצרת ביום שלישי יזם הארגון "ילדים ישראלים", שנמנה על מובילי המאבק הציבורי למען הילדים, שנולדו בישראל ומועמדים לגירוש. בסוף השבוע פורסם כי טיוטה של הדו"ח המסכם של הוועדה ממליצה להשאיר את רוב הילדים הללו בארץ, ולהעניק להם מעמד של תושבי קבע.

"לא יכול לדמיין לעצמי חיים אחרים"

ילדה נוספת שהגיעה לחזרה היא מאיה-איילה בת השש, שגרה עם אמה קלאודיה ברמת גן. "אני שמחה שעוד מעט אני הולכת לבית הספר יחד עם החברים שלי יואב, עדי, יובל וגל וגם חבר שלי דן", סיפרה מאיה בהתרגשות.

קלאודיה, עובדת ניקיון, הגיעה לישראל מקולומביה והחלה ללמוד עברית באולפן. היא שמעה דיווחים בתקשורת על כך שילדים מעל גיל 5 יקבלו מעמד קבע ומקווה שהממשלה אכן תיתן אזרחות לילדה שלא מכירה ארץ אחרת מלבד ישראל. "עוד מעט הילדה שלי הולכת לבית הספר ואצטרך לעזור לה בשיעורים, לכן זה מאוד חשוב לי לדעת עברית", סיפרה ל-ynet בעברית.

מן הצד צופה עליהם ניניו, מועמד לגירוש בעבר וחייל בן 23 בהווה,

המשרת שנה וחצי בקרבי. הוא הגיע עם הוריו ואחיו מהפיליפינים כשהיה בן שבע וזוכר היטב מה עבר על המשפחה לפני שקיבל אזרחות ב-2007. "היינו בלחץ נוראי כי יכלו לגרש אותנו אז, אני ואחי לא ממש הכרנו מדינה אחרת מלבד ישראל".

"עכשיו כשאני חייל ותורם למדינה אני לא יכול לדמיין לעצמי חיים אחרים", סיפר ניניו בדרכו לבסיס. "מעולם לא הייתי בפיליפינים ואין לי ארץ אחרת, גם הילדים האלה כשיגדלו - אני בטוח שיוכלו לתרום למדינה בדיוק כמוני".