תרגיל העורף: נציגים מ-30 מדינות הגיעו ללמוד
100 נציגים מ-30 מדינות הגיעו לארץ, כדי לצפות בתרגיל העורף, "נקודת מפנה 4". האורחים הגיעו בין היתר מסין, ברזיל, הודו וגרמניה. "לא התקבלה בקשה מאיראן להגיע לכאן", אמרו בחיוך ברשות החירום הלאומית
לא רק שכנותיה של ישראל מתעניינות בתרגיל העורף הגדול: מספר שיא של נציגים מצבאות זרים, ארגונים בינלאומיים, משרדי ממשלה וחירום, הגיעו השבוע לישראל על מנת לצפות ולקחת חלק בתרחישי התרגיל - "נקודת מפנה 4". מדובר בקרוב ל-100 נציגים מ-30 מדינות בהן ארצות-הברית, יפן, סין, ברזיל, אקוודור, הודו, קולומביה, מקסיקו, גרמניה, יוון וצרפת. כמו כן באו לישראל נציגים מהאו"ם, האיחוד האירופי, נאט"ו ואף מארגון החירום הפדרלי של ארצות-הברית.
"כבר לפני כמה חודשים הפצנו באמצעות משרדי הממשלה בארץ וארגוני החירום הזמנות עקרוניות למדינות וגופים שרוצים להגיע לתרגיל", סיפר ל-ynet קובי וימיסברג, העומד בראש מינהלת המבקרים ברשות החירום הלאומית (רח"ל) במהלך התרגיל וכראש תחום אסטרטגיה ושיתוף פעולה בימים רגילים.
"היתה היענות והתעניינות גבוהה מאוד מצד אנשי מקצוע העוסקים בתחום. גם אנשי צבא וגם מומחים ממשרדי ממשלה שונים ומגופי חירום". ראש רח"ל, תת-אלוף (מיל') זאב צוק-רם, אמר
כי קיימת חשיבות רבה להעברה ושיתוף מידע בין המדינות. "אני רואה במפגש הזה בסיס לשיתוף פעולה וליצירת תשתית נאותה בראייה עתידית".
בין המבקרים הזרים גם מרבית הנספחים הצבאיים, הנמצאים בישראל, וכן קבוצה של 25 אנשי המשמר הלאומי האמריקני. וימיסברג סיפר כי במסגרת תהליך ההכנה לקליטת האורחים מחו"ל, הוא לא נתקל בבקשות חריגות ממדינות שאינן ביחסים עם ישראל. "לא התקבלה בקשה מאיראן להגיע לכאן", אמר בחיוך, "אבל בהחלט קיבלנו פניות ממדינות שונות, שלאו דווקא עסוקות בימים אלה באיום על העורף, אבל מבינות כי אי אפשר להיות חסינים לעד ויש חשיבות להבין איך מתקבלות החלטות בנושא הזה, ואיך מנהלים משבר מהסוג הזה".
הוא הוסיף כי "קיימת גם הבנה שיותר ויותר מעורבות של כוחות צבאיים, בכל הקשור לניהול חירום, לוקחים חלק בטיפול במצבי חירום מסוג זה. כל זה גרם להיענות גבוהה של הנציגים הזרים שבאו לכאן לחוות את התרגיל הנרחב הזה, שלמעשה מציג את כל הדרגים - מדרג קבלת ההחלטות ועד מה קורה בגני ילדים בעת חירום".
קבוצת האורחים מחו"ל החלה את סיורה בישראל בביקורים שאינם קשורים בתרגיל, בין היתר ביד ושם, בעיר העתיקה בירושלים, כולל במזרח העיר ובכנסת. בהמשך השבוע הם צפויים לבקר בפיקוד העורף, בשדרות, להיות נוכחים בתרגיל כימי בבית החולים רמב"ם בחיפה, בתרגיל של חילוץ והצלה, וככל הנראה גם בתרגיל המדמה התהפכות רכבת. "אנו מנסים לענות על כל שאלה ולספק להם את כל המידע הנדרש ואין ספק ששיתוף פעולה מהסוג הזה מעצים אותנו ומעצים את המדינות והארגונים שבאו להתארח כאן", סיכם וימיסברג.
"מבצע יחיד מסוגו בעולם"
למרות הניסיונות לצנן את המתיחות במדינות השכנות, המשיכו בישראל לתאר את תרגיל "נקודת מפנה 4", שיגיע לשיאו ביום רביעי, כמבצע חסד תקדים - גם בזירה הבינלאומית.
"מדובר בתרגיל יחיד מסוגו בעולם", קבע סגן שר הביטחון, מתן וילנאי. "ישראל היא המדינה היחידה שמתרגלת בו זמנית את כוחות הביטחון, מאות רשויות מקומיות, עשרות ארגונים ואלפי מתנדבים. ראשי הרשויות שותפים פעילים בתרגיל - ואני מעודד מההתקדמות בנושא הזה".
וילנאי סייר במנהלת האחראית לביצוע התרגיל בקריה שבתל-אביב, וביקש להעביר גם הוא מסר מרגיע שבו הדגיש כי פנייה של ישראל אינם למלחמה. "אני מודע לכך שיש אנשים שנבהלים מהתרחישים המתורגלים, אך הם נקבעו בהתאם לאיומים שונים שקיימים בסיכויים כאלה ואחרים. מדובר בתרגיל הגנתי, ואין סיבה לייחס לעיתוי שלו משמעות מיוחדת".
מי שהתקשה גם הוא להסתיר את ההתלהבות מהתרגיל היה אלוף פיקוד העורף, יאיר גולן. בימים האחרונים הוא מנהל מעין מלחמה של ממש, ובה שלוש הערכות מצב יומיות בראשותו."הפעם לא רק נפתח מעטפה עם תרחיש, אלא נקיים דיון שאחריו נתרגל ברצינות במשך יומיים מגוון אירועים מתגלגלים. זהו הבדל של שמיים וארץ עבור הרשויות באיכות התרגיל".
ההבהרות החוזרות והנשנות לא הצליחו עד כה להרגיע את הרוחות בלבנון, שם החליט חיזבאללה להגביר את הכוננות וגייסו לשם כך "כמה אלפי לוחמים", כפי שאמר אחד מבכירי הארגון, השייח נביל קאוק.
גולן דחה את הדברים וקרא "לא צריך להתרגש מהמהומה סביבינו, ולא לקחת את התגובות מלבנון ברצינות". בתדרוך לעיתונאים בחולון, אמר כי "אין דבר רגוע יותר מהתרגיל, כך מתנהלת אומה בוגרת ורצינית שמביטה לאיומים עליה בעיניים בלי למצמץ".
שיא התרגיל יהיה ביום רביעי ב-11:00, אז תישמע אזעקת תרגול שבמהלכה יתבקשו תושבי ישראל למצוא מרחב מוגן ולשהות בו לזמן קצר. עשרות רשויות מקומיות קיבלו סדרת תרחישים ונדרשות לתת מענה, כל זאת בתרחיש שבו מתנהלת במשך יותר משבועיים "לחימה" קשה, כשבעורף הולך וגדל היקף הנפגעים ומספרם גדול באופן משמעותי מאלו שבחזית.