קוריאה במתח: הצפון איבד רסן, הדרום שינה קו
מה גרם למתיחות בחצי האי לטפס השבוע לרמות שאינן זכורות מאז המלחמה? ד"ר אלון לבקוביץ' מסביר כי אחרי שנים של סלחנות דרום-קוריאנית, "נפלה" פרובוקציית הטבעת הספינה על לי מיונג-בק השמרן, שמתקשה להבליג. ובכל זאת, הוא מרגיע, מלחמה לא צפויה בקרוב. ואיך כל זה ישפיע על ישראל?
המתיחות בין צפון קוריאה לדרום קוריאה הגיעה השבוע, אולי, לנקודה אולי החמה ביותר מאז המלחמה הצרובה היטב בזכרונם של שני הצדדים. מה גרם לכך? מומחה המכיר היטב את המדינה השוכנת בין סין ליפן מסביר כי העימות הנוכחי נוצר כתוצאה משילוב בין פרובוקציה של הצפון שיצאה מכלל שליטה - הטבעת הספינה - לשינוי בקו המדיניות של הדרום, מאז חילופי השלטון. לדבריו, המצב כנראה לא יוביל למלחמה כוללת - אך הסערה שבכל זאת מתחוללת עלולה להשפיע אפילו על ישראל.
חצי האי הקוריאני על סף פיצוץ - כותרות אחרונות ב-ynet:
- ארה"ב: החלטת הצפון לנתק קשרים - מוזרה
- הצפון מתכונן לקרב, הניקיי צנח
- מזכ"ל האו"ם: הראיות נגד צפון קוריאה מדאיגות
- דרום-קוריאה הודיעה על עונש לצפון, שמאיים בירי
- מועה"ב תתבקש לדון בהטבעת הספינה בקוריאה
"אם שני הממשלים הקודמים בדרום קוריאה, בראשות קים דה-צ'ונג ונו מו-היון, היו סלחניים וניסו לקבל את הפרובוקציות של הצפון - כעת אנו בעידן אחר", מסביר ד"ר אלון לבקוביץ', מומחה לקוריאה מאוניברסיטת תל-אביב. "גם בזמן השלטונות הקודמים בדרום, היו תגובות לניסויים הגרעיניים ושאר הפעולות המתריסות של הצפון, אבל הן היו הרבה פחות חריפות, שכן המטרה המוצהרת הייתה מדיניות 'אור השמש' - הפשרה בין הצדדים, כולל הקמת אזור תעשיה משותף. המנהיג הדרום-קוריאני הנוכחי, לי מיונג-בק, יותר שמרן מקודמיו והרבה פחות סלחן. כאן מקור ההבדל - זו לא מגמה חדשה של השלטון הזה, אך הפגיעה הקשה האחרונה שהינה הסיבה השנייה למצב הרגיש, הביאה להחרפתה".
שורפים את דגל הצפון, אתמול בסיאול (צילום: AP)
"אנו מפעילים את זכות ההגנה העצמית", הסבירו הצפון-קוריאנים את הטבעת הספינה, וד"ר לבקוביץ' מסביר כי האירוע למעשה הגדיר מצב חדש. "הפגיעה מאוד חריפה, והעניין עובר למועצת הביטחון של האו"ם - שהרבה תלוי בהחלטתה. נוסף על כך, נשאלת השאלה: מה תעשה סין, שנכון לעכשיו מנסה להרגיע".
ד"ר לבקוביץ' מבהיר כי במערב עדיין שואפים שהצפון יתנצל על הצעד הנמהר, ויודיע על חזרה לשיחות "מועדון השש" על פירוק הנשק הגרעיני. בדרום, לצד ההתנצלות, מעוניינים גם שהאחראים ייתנו את הדין - וזה עלו להוות בעיה, משום ש"ייתכן מאוד שההוראה ניתנה על ידי המנהיג הצפון קוריאני, קים ג'ונג-איל".
היכונו לשיבת הרמקולים
דוגמא למצב הרגיש מביא לבקוביץ' מהאיום בחידוש הלחימה הפסיכולוגית בין הצדדים: "עד שנת 2004 היו רמקולים שמשמיעים לוחמה פסיכולוגית משני צדי הגבול. בדרום הכריזו כעת כי יחזירו את הרמקולים לפעולה, ובצפון הודיעו בתגובה כי יפתחו באש לעבר הרמקולים אם זה יקרה. למעשה, יש החרפה של הדרום כלפי הצפון בשל המדיניות החדשה והפגיעה הקשה, אך יחד עם זאת, מקווים בדרום שהצפון לא יחריף את המצב ויוביל למלחמה".מדוע הצפון פתח במתקפה הקשה? לבקוביץ' מסביר כי מדובר בפרובוקציה שיצאה משליטה: "בעבר היו עימותים בין הצדדים, כולל חילופי אש בין ספינות, כאשר הטקטיקה של הצפון היא ליצור פרובוקציות מדי פעם ולהראות ש'אנחנו כאן'. לאורך השנים זה עבד, והם זכו ליחס מארה"ב ומדינות האזור לאחר המעשים. כך הם רוצים לשפר את מצבם הבינלאומי, לקבל סיוע כלכלי והכרה כמעצמה גרעינית חשובה, והסכם עם ארה"ב". הסנקציות הקלות יחסית שהופעלו בעבר נגדה תרמו, לדבריו, לחיזוק המגמה.
אך למרות זאת, הוא מוסיף, כולם זוכרים את המלחמה הקשה מהעבר: "לאף אחד מהשחקנים אין רצון בעימות צבאי נוסף, בעיקר הדרום. לכן, לדעתי, עימות כזה לא יפרוץ. גם סין לא מעוניינת בעימות כזה".
לבקוביץ' מסביר כי המצב הרגיש עלול להשפיע גם על ישראל: "הגברת המצור הכלכלי על הצפון תחייב אותו למצוא מקורות הכנסה נוספים, ומכאן הדרך קצרה להגברת שיתוף הפעולה עם ציר הרשע ואיראן - המדינה הכמעט יחידה, מלבד סין, שעמה נמצאת צפון קוריאה בקשרי חוץ. ביכולתה של קוריאה למכור לאיראנים טכנולוגיות טילים מתקדמות שמצויות ברשותה, כאשר זכור מטוס הנשק שיצא מצפון קוריאה ונעצר בתאילנד, ועליו נשק רב שיועד לאיראן ולחיזבאללה".
לפנייה לכתב/ת 
