גם במלחמות שמחות מותר לנו לנצח

אני לא יודע לכמה מכם תינתן ההזדמנות המופלאה לקחת חלק בתחרות המוזיקה הכי מושמצת ושמחה של אירופה, האירוויזיון. אז רק במקרה שפתאום תמצאו את עצמכם בלב לבו של הקרקס העליז, דאגתי לכם לכל התורה - על רגל אחת.

חורב במסיבת העיתונאים. מפזז לצלילי השיר הארמני (צילום: Alain Douit)

• אירוויזיון 2010 - הסיקור המלא ב-ynet
  

2. אתם יכולים להיות ציניים כמה שתרצו, האירוויזיון יכניע בסוף גם אתכם. גם אני גילגלתי עיניים בזלזול וחזרתי לשמוע רדיוהד באיי-פוד שלי, כי בחייאת רבאק, איך אפשר להתייחס ברצינות לזמר ששר כמו ארקדי דוכין, לבוש כמו זלמן שושי ורוקד כמו מרגול?

3. יעברו בדיוק יומיים וחצי עד שתמצאו את עצמכם מפזזים לצלילי השיר הארמני תוך כדי שאתם משתלשלים מהנברשת עם שתי גמדות לסביות ותאורת אולטרא-סגול במועדון ענק במרכז אוסלו. האירוויוזיון, ביחד עם כל הקלישאות, ישבה אתכם בקסמו, יקלף מעליכם שנים של מרמור, ציניות וייאוש ויגרום לכם לא לקחת את עצמכם, או את החיים האלה, ברצינות.

4. תפסיקו להגיד הכל פוליטיקה. אז נכון, המצב לא מזהיר ונכון ששד הכיבוש, בדיוק כמו הזמר הסרבי, מרים את ראשו המכוער בכל הזדמנות, אבל אם הייתם עדים לתור המטורף והאינסופי שהשתרך במורד הרחוב הראשי באוסלו רק כדי להיכנס למסיבה הישראלית, הייתם מבינים כמה אוהבים אותנו.

סקעת. לא חייבים להבין עברית כדי להתרגש ממנו (צילום: עמית קוטלר)

אם הייתם מרגישים את ההתלהבות, הציפייה וההתרגשות בלובי בכל פעם שהמשלחת הישראלית יורדת למטה, הייתם מבינים כמה מעריכים אותנו. אם הייתם רואים את הדמעה הבודדה שהתגלגה מעיניו של איזה קשיש שבדי שישב באולם העצום והריק בזמן החזרה של הראל, הייתם מבינים כמה מתרגשים מאיתנו.

5. כן, באמת קיימת מדינה שקוראים לה בוסניה-הרצוגובינה

6. אל תחשבו שבעיות התקציב הקשות של ישראל הן אלה שימנעו מאיתנו להגיע לשמיים. נכון שלא היו לנו האמצעים, כמו לשאר המדינות, לארגן אירוע מפואר בבית האופרה, להטיס שפים שיבשלו גורמה, להפליג ביאכטה, להרים מסוק, לחלק מתנות, לארגן זיקוקים, לבזבז, לקנות, להשכיר, לשדרג ולהדהים את כל אירופה בפירוטכניקה ששוויה כמו תקציב החינוך בישראל.

אבל מסתבר שלא באמת צריך את כל אלה כדי להיכנס ללב של אירופה. אצלנו, במסיבה הישראלית, היו חצאי פיתות עם חומוס, רוגעלך, משקה אנרגיה וצלחות חד פעמיות, ובכלל חגגנו במועדון ג'ז קטן וחשוך, רקדנו במעגלים "חי חי חי, עם ישראל חי" על הבמה ודורון מדלי דאג להמיס גם את הלבבות של המדינות הכי קפואות בהרקדה המונית אל תוך הלילה. למחרת, כולם דיברו על המסיבה הישראלית. אנחנו? הרגשנו שגם לנו היו זיקוקים. 

7. אל תחשבו ששיר באנגלית הוא באמת יתרון. באחד הלילות עליתי לחדר המלון שלי בקומה הרביעית, ואיתי במעלית עלתה איזו בחורה דנית שהתחילה לזמזם במבטא זר: "השארת לי רק מילים...".

שאלתי אותה אם היא בכלל יודעת מה זה אומר, היא ענתה לי שאפילו שהיא לא מבינה מילה בעברית (חוץ מ"שלום" ועוד איזו קללה), היא מרגישה שהיא מבינה על מה השיר מדבר, שהעיניים של הראל מספרות לה סיפור, ששפת הגוף שלו מסגירה כאב, וכשהוא שר, היא מקשיבה לכל מילה ולכל הברה, ממש כאילו הוא שר בשבילה. היא יצאה מהמעלית, ואני, מרוב התרגשות שכחתי לרדת בקומה שלי והגעתי לשמינית.

קחו ת'מילה שלי

היום בערב יעלה הראל סקעת על הבמה הענקית של אוסלו, לבוש בחליפה מהודרת וישיר את "מילים", ולמרות הקונספט המינימליסטי של פסנתר ושני זמרי ליווי, ההופעה שלנו תהיה ההמונית ביותר של האירוויזיון, כי על הבמה תהיו גם אתם.

סקעת על הבמה. אנחנו כבר ניצחנו (צילום: רויטרס)

חובבי האירוויזיון והציניקנים, מעריצי מויאל, החיילים, התלמידים, הפנסיונרים וישראל כולה בעצם, שתחסיר פעימה כשהפנסים יידלקו, הפסנתר ישמיע תו ראשון וסקעת יקרע את האוויר של אוסלו עם קולו הישראלי.

והערב, לא משנה מה יקרה, לשנייה אחת נרגיש את צמרמורת ההתרגשות, ונשמע את שאגת הנצחון, ונתעטף כולנו בדגל ואולי נבין, סופסוף, שגם במלחמות שמחות מותר לנו לנצח. אה, אבל תסמכו עליי בקטע של הקרדיטציות, אם ייצא לכם להגיע פעם לאירוויזיון, אל תאבדו אותן.

• נועם חורב הוא כותב השיר "מילים" המייצג את ישראל באירוויזיון
  

• לכל דיווחי האירוויזיון ב-ynet