החלטת פירוז הגרעין: "הזמן פועל נגדנו"
מומחים חלוקים בדעתם - האם החלטת ועידת פירוז הגרעין, הקוראת לפיקוח על המתקנים בישראל, בעלת משמעות או "בסך הכל עוד החלטה". ומה זה אומר על מדיניות העמימות?
להיפתח לעולם או להמשיך בעמימות? ועידת הסקר של האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני (NPT) קיבלה בסוף השבוע החלטה דרמטית הנוקבת - לראשונה באופן מפורש, ובתמיכת ארה"ב - בשמה של ישראל, כמדינה שיש להעמיד את מתקניה הגרעיניים תחת פיקוח. משמעות ההחלטה היא הכרזה על ישראל כמדינה גרעינית שמתקניה הגרעיניים, לרבות הכור בדימונה, צריכים להיות תחת פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
האם צריך להתרגש מההחלטה, או שמדובר בעוד ניסיון ללא משמעות בשטח, לבודד את ישראל בזירה הדיפלומטית? "העמימות הגיעה לסוף הדרך והזמן פועל נגדנו", אומר פרופסור עוזי אבן, לשעבר מדען גרעין בכור בדימונה.
"ההחלטה הזו מראה על מגמה שאני מתריע עליה זמן רב, אנחנו יכולים לעצום את העיניים עד שתיפול התקרה או לעשות פעולות הצלה קודם לכן. "העולם לא מאמין יותר לשקרים שלנו", הוא טוען.
אבן הזהיר כי המשך הדבקות במדיניות הקיימת, נוכח ההחלטה בסוף השבוע, עלולה לגרור סנקציות קשות על ישראל. "אנחנו במקום של הודו, פקיסטן וצפון קוריאה. החששות נגדנו התרבו בעקבות עופרת יצוקה ומלחמת לבנון השנייה, העולם נוכח לדעת שאנחנו לא חוששים להשתמש בכוח רב למען מטרותינו". לדברי פרופ' אבן, יש לשים לב לעובדה שארצות הברית לא התנגדה וכי התנאים בזירה הבינלאומית השתנו. "צריך להיות עיוור בשביל לא לראות זאת, אין כבר לאן לשחק, נגמר הסוס. 190 מדינות מחליטות פה אחד, והאח הגדול לא מסכים להמשיך במדיניות של קודמיו. תראו מה קורה באיראן, יותר מזה לא צריך להוסיף, העמימות פשטה את הרגל, 40 שנה היא שירתה אותנו נכון, לא עוד".
אבן מסביר כי בכל מקרה הכור בדימונה כבר "זקן מידי, וייסגר בקרוב", וכי הכרה ביכולת הגרעין אין משמעותה התפרקות מהנשק אותו מחזיקה ישראל. הוא הוסיף כי עדיין לא מאוחר "להעמיד את הכור לפיקוח בין לאומי, אך המהלך דורש שינוי מחשבתי שקשה לעיכול במערכת הנוכחית. החוכמה היא לראות את התמונה המלאה מראש, וכרגע אנחנו מרמים את עצמנו".
"הצלחה דיפלומטית, לא מעבר"
"הם יכולים לרצות מה שהם רוצים", אומר מנגד ד"ר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב, בעל עבר עשיר בוועדה לאנרגיה האטומית של ישראל ובסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לדבריו, "ההחלטה אינה מחייבת את ישראל, ומדובר בסך הכל בעוד החלטה".
לדבריו, "דוחקים את ישראל שנים רבות, במיוחד מצרים שלוחצת ולוחצת, זה שהצליחו להעביר החלטה זו הצלחה דיפלומטית, לא מעבר".
אסכולאי מסביר כי לאמנה מצטרפת כל מדינה "שחפצה להצטרף, ועושה זאת מרצונה החופשי, על פי הבחנתה ואמונתה, לכן לא צריך לצאת מפרופורציות. אם ישראל תרצה להצטרף זה לשיקוליה בלבד. אומנם זה מעניין שההחלטה התקבלה פה אחד וארה"ב לא התנגדה, אך זה לא משנה את העובדה שהפורום הזה לא מחייב אותנו בשום צורה ואופן".
הוא הוסיף כי "אם הוועידה הייתה פועלת בצורה ראויה, היה אפילו אינטרס לישראל להשתתף בוועידה שהיא יוזמת בעוד שנתיים, אך דרך הכפייה הזו, בצרוף העובדה התמוהה שהוועדה לפני הכול, לא יוצאת נגד איראן, וגם לא נתנה התייחסות לפקיסטן והודו, מבהירים כי אין כאן עניין לישראל.
הם יצרו פה רק אנטגוניזם שמצדיק את ההתנהלות הישראלית".
אסכולאי דוחה את האפשרות של שינוי במדיניות העמימות, ומסביר כי יש להמשיך בקו ששירת את ישראל נאמנה עשרות שנים. לדבריו, "אין לזעזע מצב יציב שעלול לעורר שדים". יש לזכור, הוא אומר, "מולנו סוריה שנתפסה בניסיונות פיתוח גרעיני ויש לה מצבורי נשק כימי גדולים, ומן העבר השני איראן שמפתחת גרעין מול כולם. זה המצב הבטוח ביותר עבור ישראל. אסור לנו לזעזע אותו עם ספקולציות".