קרלובי וארי: פראג היא לא העיר היחידה בצ'כיה

ביום בהיר, או אולי קריר, בסביבות שנת 1350, יצא המלך קארל הרביעי לעמק נהר הטפלה, לחופשת ציד. על פי האגדה, הוא פגע בצבי, וכשהלך בעקבות הכלבים לקחת את החיה, ובוודאי כבר חשב על הארוחה המצפה לו, גילה את הצבי חי, עומד ליד מעיין, מלקק את פצעיו ולוגם מהמים. קארל טעם מהמים אף הוא, ומיד הבין שהצבי הוביל אותו לאוצר.

אין זו הגרסה היחידה לסיפור גילוי הנביעה, אך ידוע שקארל הגיע מלווה ברופאיו וטבל במים, ומאחר שסבל ממחלת גאוט הנגרמת מליקוי בחילוף החומרים ופוגעת במפרקים וגורמת לכאבים קשים, כשחש הקלה הבין שיש במים כוח מרפא.

קארל הרביעי (1313-1378) הוכתר ב-1365 לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, לאחר שכבר כיהן כמלך בנסיכויות ובארצות אירופיות שונות. הוא נולד בפראג בה בחר כעיר הבירה שלו, וזכה לחינוך רחב בצרפת ובאיטליה.

בימיו הפכה פראג לעיר שסביבה חומה, עיר של כיכרות, כנסיות, מצודה ובניינים, ונבנו בה גם גשר קארל ואוניברסיטה. עד היום נחשב קארל הרביעי לאבי האומה הצ'כית. תקופת כהונתו נחשבת כתור הזהב של בוהמיה, אך בין בנייה למלחמה, בין ביצורים בפראג ובערים אימפריאליות, נהג המלך לצאת למסעות ציד, וכך מתחיל הסיפור של עיר "מעיינות קארל" או בשמה המוכר, קרלובי וארי (Karlovy Vary).

יופיה של קרלובי וארי הוא בבתים המסוגננים (צילומים: שלמה צדקיהו)

קארל נתן הוראה ליישב את המקום, וסביב המעיינות החלו לצוץ בתים. על פי המסורת, הוא עצמו בחר את השם קרלובי וארי. מאז ועד היום העיר היא מרכז מרפא לבעיות מטבוליות.

עשרות נביעות המוזרמות אל ברזים מסוגננים

קרלובי וארי מפורסמת במבני הקולונדות, חמישה מבנים מפוארים ומרשימים שנבנו במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אכסדרות מסוגננות שהן אתרי משיכה לתיירים של יום.

אכסדרת התחנה היא ללא ספק המרשימה ביותר. היא נבנתה במאה ה-19 בסגנון נאו רנסנס, אורכה 132 מ' ורוחבה 13 מ', 124 עמודים מרשימים מחזיקים את הגג, ועל הקירות ציורים. בתוך האכסדרה יש ברזים מכמה נביעות. לכל ברז יש שם, ולידו שלט המציין את הטמפרטורה והמרכיבים. כך, למשל, אנו למדים שבנביעה הנקראת הנסיך ואצלב הראשון, חום המים הוא 65 מעלות.

בעיר יש עשרות נביעות המוזרמות אל ברזים מסוגננים. הנביעה הגדולה, המתפרצת מעומק האדמה, נמצאת במבנה גדול הנקרא "הנביעה החמה". המבנה הוקם בשנת 1974 וקיבל את השם גגרין, ופסלו של הקוסמונאוט הרוסי היה מוצב שם. היה, כי היום הפסל איננו, ורבים כבר לא יודעים את ההיסטוריה של הגייזר שלפי המופיע בשלט, חום המים שלו הוא 73 מעלות צלסיוס.

קולונדת השוק נבנתה בשנת 1882 במבנה עץ זמני, במקום שבו היה השוק המקומי. היא נבנתה מעץ לבן עם פיתוחים עדינים כתחרה. הזמני הפך לקבוע, והקולונדה הלבנה נחשבת לאחת היפות. בעיר מסתובבים, פרט לתיירים הבאים לסיור יומי, גם נופשים שהגיעו למטרות הבראה. אלה מתהלכים בעיר אנה ואנה, כשבידיהם הקומקום המיוחד שממנו הם לוגמים מים על פי הוראות מדויקות מרופא. המים כל כך לא טעימים, עד שמי שמצליח לשתות אותם כמה ימים חזקה עליו שהוא בריא.

אכסדרת השוק העשויה מעץ ונבנתה ב-1883

כל "ידועני" העולם הגיעו לראות ולהיראות

העיר עלתה לגדולה במאה ה-18, כשאנשי בתי המלוכה האירופים הגיעו לנפוש בה. כשבית מלוכה הגיע עם פמלייתו, מילאו את העיר גם רוזנים, סוחרים עשירים, אנשי שם, אמנים, סופרים, מלחינים ומלחכי פנכה למיניהם. אז גם נבנו הבתים המסוגננים, והעיר קיבלה את צביונה כפי שהיא היום. במאות ה-19 וה-20, כל "ידועני" העולם הגיעו לראות ולהיראות, להיפגש ולפגוש, ולא מעט סיפורי אהבה נרקמו בה.

בצד הדרומי של העיר, במלון פופ (Pupp), יש רשימה ארוכה של כל המי ומי, רשימה מפוארת ומרשימה. גם הצורר הנאצי נמצא ברשימת האורחים החשובים...

ההיסטוריה של המלון היא כבר בת יותר מ-300 שנים. בשנת 1701 נבנה אולם ששימש את בני האצולה כמקום מפגש. ב-1775, תעשיין ששמו היה יוהאן פופ רכש את האולם והפך אותו לבית מלון. את מראהו הנוכחי, הנאו בארוקי, המזכיר עוגת חתונה, קיבל המלון בשיפוץ יסודי שנערך בו בשנת 1905.

במלון "פופ", המכונה "עוגת חתונה", התארחו כל שועי העולם

ומי ברשימת המבקרים? בין המלכים נמצא ברשימה את מריה טרזה, הצאר פטר הגדול, המלך הפרוסי, בני המשפחה המלכותית האנגלית, וקומפוזיטורים מפורסמים - באך, וגנר, בטהובן, דבוז'אק וליסט. בשנת 1950 הוסרט במלון הסרט "החופשה האחרונה" עם השחקן סר אלק גינס. בתקופה הקומוניסטית שינו את שם המלון ל"מוסקבה", אך מיד עם השחרור מהעול הקומוניסטי חזר השם וחזרה התהילה.

אבל לא רק מלון פופ מנציח את אורחיו, כמעט על כל בניין נמצא שלט המציין את האורחים הנכבדים ששהו בו. בבית הנשר האדום, למשל, התגורר פטר הגדול בשנת 1711, בבית הקפה שבבית הפיל היו עצרות פוליטיות, בבית מוצרט התארחו מוצרט (אלא מה?), שטראוס, גתה ועוד מפורסמים.

גתה ביקר בעיר 13 פעמים. הוא לא הדיר רגליו גם מעיר המעיינות הנוספת "מעיינות מריה" (מאריאנסקה לזנה). באיזו עיר פגש את אהבתו המאוחרת אולריקה פון לבצוב? שתי הערים אוחזות באהבה, זו אומרת כאן נפגשו וזו אומרת כאן. ובכן, בין אם פה ובין אם שם, גתה בן ה-73 התאהב נואשות באולריקה בת ה-18, כשפגש אותה ב-1820. הוא היה מאוהב, היא הייתה מוחמאת מההתעניינות של הסופר החשוב, ומהשירים שהקדיש לה, ורכלני העיר חגגו את הרכילות העסיסית.

בשנת 1823 פנה גתה אל אמה וביקש את יד הבת האהובה. האם הנבונה השאירה את ההחלטה בידי הבת עצמה, ואולריקה המקסימה סירבה בעדינות וברגישות.

הכנסייה הבארוקית מריה מגדלנה

הקשר היהודי

בית מספר 21-3 ברחוב לזנסקה (Lazenska) ידוע בשמו "בית מפתח הזהב", שלא באירוניה אציין, שהשם אכן יאה לבית זה, המשמש היום כמוזיאון. בתחילת המאה ה-19 גר בבית הרוקח יוזף בחר, שהביא ועדיין מביא זהב לעיר, בכך שרקח את המשקה המפורסם המזוהה עם קרלובי וארי, ה"בחרובקה", אותו משקה אלכוהולי מר המכיל מי מעיינות ולא פחות מ-12 צמחי מרפא עלומים.

מוכרי המשקה מוכנים להישבע בנקיטת חפץ שאין כמוהו לרפא חוליים, ובעיקר חוליי קיבה, ואני אומרת שמי שמסוגל לשתות אותו, ודאי ניחן בקיבת ברזל. אמירה זו לא מנעה ממני, כמו מהרבה תיירים אחרים, לקנות את הבקבוק הירוק - אם לא יועיל, לא יזיק.

בקרלובי וארי נערכו שני קונגרסים ציוניים, הקונגרס ה-23 בשנת 1921, והקונגרס ה-24 שנתיים אחר כך. גם היהודים, בעיקר מרחבי האימפריה ההבסבורגית, הגיעו להבריא ולנפוש, והייתה כאן גם קהילה מבוססת של סוחרים אמידים בעיקר. בשנת 1877 נבנה בית כנסת גדול שהכיל 2,000 מושבים. בית הכנסת נהרס בליל הבדולח, 100 שנה לאחר שיהודים הורשו להתיישב בעיר. רוב יהודי העיר, פרט לארבעה, עזבו אז את העיר.

הבתים המסוגננים משני צידיו של העמק הצר שיוצר נהר הטפלה

כיום, בעיקר בימי הקיץ, ולאחר שהעירייה השיבה ליהודים חלק ממוסדותיהם, יש בה נופשים יהודים רבים מעדות חרדיות שונות, הן מהארץ והן מחו"ל. בפברואר האחרון הגיע רב לשרת את יהודי העיר באופן קבוע.

• הכתבה פורסמה בגיליון מאי של הירחון "טבע הדברים"
  

• מתנה לקוראי ynet: גיליון היכרות מתנה למגזין טבע הדברים/ילדי טבע הדברים