הלכות חנייה
על שלושה זוגות צבעים העולם חונה: על כחול לבן, על אדום לבן ועל צהוב אדום. ובכמה יחנה אדם בכחול-לבן וייחשב לו כאפור? גיל סלוביק חיבר קובץ הלכות לנהג הישראלי
1. נתברכו ישראל באהבת חינם ועל כן נהגו להדר ולחפש מקום חניה חינם למרכבותיהם. עקשנים ואנשי מעשה מקיפים את העיר שבע פעמים בטרם יחנו בכחול-לבן, והמהדרין מן המהדרין חוסמים מסלול וממתינים בו באורות מהבהבים עד שייעשה להם נס וייצא רכב ממקומו. מנהג טוב לצפרר לכל עובר אורח שנראה כאילו מתקרב לרכב חונה, ולשואלו תוך נפנוף ידיים עצבני: "יוצא? יוצא?".
- לכל טורי הפרויקט "הלכה פייפן" - לחצו כאן
2. הנכנס לרכב החונה בטבורה של עיר, אל יתמהמה, אלא יתגבר כארי, יתניע וייסע מייד, שלא כאותן נשים המתיישבות במכוניותיהן, מניחות התיק, שולפות הסלולרי, מסלסלות בשערן, מפדרות אפן, מרכיבות משקפי השמש, לועסות המסטיק, ואינן יוצאות מהחניה עד שתצא נשמתו של הממתין לה.
3. על שלושה זוגות צבעים העולם חונה: על כחול לבן, על אדום לבן ועל צהוב אדום. כחול לבן על שום מה? על שום הבור בתקציב העירוני, וכיוון שאין הבור מתמלא מארנונתו, מתמלא הוא מתוצרת הכחול-לבן; אדום לבן על שום מה? על שום שנהגו ישראל לחנות בכל אתר ואתר ותחת כל רמזור רענן, עד שנסתתמו רחובותיהם כליל. צהוב אדום על שום מה? על שום התחבורע הציבורית הקלוקלת הנוטלת מן הציבור לא רק נתיבי נסיעה שלמים אלא גם מפרצי חנייה נוחים, וכבר נהגו ישראל לנהוג בם מנהג "והתעלמת מהם".
4. בכמה יחנה אדם בכחול-לבן וייחשב לו כאפור? יש אומרים עד שליש מכוניתו בכחול-לבן ושני שליש באפור - כשר, ויש אומרים אף כל מכוניתו בכחול-לבן ורק קצה הטמבון באפור – כשר. וכדי לא לבוא לידי תקלה, רחמנא ליצלן, נהגו פקחי ישראל להחמיר וליתן הדו"ח בכל מקרה, בבחינת ופורץ גדר יישכנו פקח.
5. צדיקים עקשנים הרוצים לראות העיר באפור מוצאים בפרברי העיר, זעיר פה זעיר שם, שאריות מדרכות הפקר מצובעות אפור. וטוב להיזהר ולברור היטב את החניה טרם השימוש כדי להפיג חשש פקחים, שכן נהגו העיריות להציב בסמוך למדרכות אלה שלטים מבלבלים העוסקים בסוגיות סבוכות אודות "תו חניה איזורי ב'3", "מעל 4 טון", ו"בין 17:00-07:00 בלבד", שרק צדיקים שקיבלו מעל ז' מאות בפסיכומטרי יכולים להבינם. והחרד לדבר הקנס טוב שיימנע מלחנות באפור כלל, על כל פקח שלא יבוא.
6. הרואה פקח שעומד להביא פורענות לעולם וליתן דו"ח לרכב החונה במקום אסור, יאמר מייד ג' פעמים "פקח אני פורק סחורה" ויינצל, ולמדתי סגולה זו מגדולי הדורה שאומרין ג' פעמים "חטפני אסור לך לחטוף" ומייד ניצלין. ומכל מקום מי שמוצא דו"ח תחת וישרו, ישלפנו מייד ויתחבנו בוישר הרכב שלפניו, ויגלגל עליו את זכות התשלום. המתפלל כי יירדו גשמים על הדו"ח וימחקוהו אין שומעין לו, שאין הקב"ה שומע תפילתן של עוברי עבירות בדרכים.
7. באשמורת הבוקר, בשעת הורדת תינוקות של בית רבן במוסדותיהם, נהגו להתיר חניות כפולות. בכרכים המוקפים פיצוציות יש המתירים גם חנייה משולשת, ובאשמורת הלילה אף חניה מרובעת. החפץ חיים ושונא תפרים לא ימחה כלל על חניה כפולה ומשולשת של הונדה סיוויק שחורה בעלת מאתיים כוחות סוס ושש ריבוא דציבעל, אשר אור יקרות בצבע התכלת זוהר תחתיה, נעל זאטוט תלויה באגזוזה ושורת חיות הקודש מהנהנת בדשבורדה.
8. תחילה נהגה מלכות הרשעה לסנדל בסנדל המסומר את רכבי ישראל, עד שבא צ'יץ' ואמר להם - שוטים שבעולם: כל מה שסינדלתם, לעצמכם סינדלתם, שעתה תקוע הרכב כעצם בגרון, ומה הועילו פקחים בסנדלם? מאז נהגו העיריות לגרור את רכבי ישראל במיני גררים משונים ולגבות הן דמי הקנס הן דמי הגרירה, תוך שצוחקים כל הדרך לבנק, כדכתיב: "וישב ויצחק בגרר". ושמעתי כי יש המחנים הרכב כשמקצת גלגליו על הכביש ומקצתם על המדרכה, שהיא סגולה נגד גרירה, בבחינת בתחבולות תעשה לך חניה.
9. שניים אוחזין במדרכה: הולכי הרגל אומרים כולה שלי והנהגים אומרים כולה שלי, עד שגזר חולדאי לסמן המדרכות באמצען וליתן החצי לאלה והחצי לאלה, ומאז נתונות חצי ממדרכות תל אביב לנהגים, והחצי הנותר - לרוכבי האופניים. ואם תאמר: הולכי הרגל מה יהא עליהם? יזגזגו בינות אלה לאלה עד שישמשו כאסקופה הנדרסת לרוכבי האופניים שבמדרכה או לרוכבי הקטנועים שבשולי הכביש.
10. לעולם יעשה אדם ג' אלה ויבוא לידי תיקוני פחחות וצבע: יחנה מאחורי ג'יפים מגודלים הנהוגים בידי נשים קטנות; ייצמד לב.מ.וו איקס 5 מצובעת בשחור מטאלי; ויחסום יותר מחמישית חניה אשר בסמוך לה נכתב, באותיות לבנות עקומות של קדיש על המת: "חניה פרטית – רכב זר ייגרר והזר הקרב יומת".
11. מלכתחילה אין להחנות הרכב בחניון בתשלום, והעושים כן הם בבחינת מחנים להכעיס. בשעת הדחק יש המתירין להיכנס לחניון, והעושה כן יהדר ויחנה באותם חניונים שבדרום תל אביב שנעשה בהם נס: שבעשרה מקומות חניה של טפח על טפחיים, חונה צי של שישים ריבוא רכבים זה על גבי זה, בבחינת "ולא אמר אדם צר לי המקום שאחנה בתל אביב". עשירים שבישראל מחנים רכבם בחניון התת קרקעי שבקניון תמורת מאה שקלים לכל רבע שעה עגולה, ומכל מקום טוב שייזהרו מלהעמיק ולחנות תחת לקומה מינוס אחת, ומי שמחנה לבדו בנחת וברווח בקומה מינוס 3 תחת להצטופף עם עמך ישראל במינוס אחת, הרי שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר.
12. סדר כניסה לחניון הקניון כיצד? מששמע את תא מטענו נטרק, יתקדם קמעא, יעצור אצל אותו עמוד המחלק פתקים, ויושיט ידו לעבר הכפתור הירוק; באם לא נעשה לו נס ולא נתארכה ידו, יפתח הדלת וינסה שנית למותחה כבמיטת סדום; באם לא זכה להגיע לכפתור גם בפעם השנית, יפתח חגורת הבטיחות וינסה בשלישית; משכשל בכל אלה, רשאי לסנן קללה נמרצת ולצאת לקחת הפתק, ובלבד שישוב במהרה למכוניתו למען לא ייסגר עליו השער.
13. ב' סוגי מדחנים הם: מדחן דיגיטעלי המסמן זמן החניה בתוכו, וצדיקים זוכים שטרם פג זמן החניה של קודמם, בבחינת זה נהנה מזה שלשני חסר; ומדחן המוציא פתקים עם זמן החניה (קוויטעל בלע"ז), שיש לתוחבם בסדק הצר כחודו של מחט שבין השמשה לדלת, ולקוות שלא ינשרו טרם זמנם. הצד השווה שבהם: שתמיד מקולקלים הם, ושלעולם אינם מחזירים עודף.
14. חובבי הרטרו וההימורים, המגרדים כרטיסי חניה ארציים, לא יגרדו את השעה הנקובה בשעונם, חס וחלילה, אלא יקפידו לגרד את השעה בתוספת זמן של עשרים דקות לכל הפחות, בבחינת ויפן כה וכה וירא כי אין פקח, וידפוק את המערכת.
15. יש לצאת בכל תוקף כנגד אותם נכים המוציאים עצמם מן הכלל, שלא רק שמקבלים חדרי שירותים בשטח של מיני-פנטהאוז במגדלי אקירוב, אלא שתופסים את מקומות החניה המשובחים ביותר, ולא זו אף זו: יוצרים אשליות אצל הנהגים התמימים כאילו יש חניה פנויה ממש בפתח הסופר, ורק כשמתקרבים בצהלה וברינה רואים כי החניה שמורה לנכים, בבחינת "אותו תראה ושמה לא תחנה".
בפרק הבא: הלכות מונדיאל
אימתי מתירין חניות כפולות?
צילום: AFP
מומלצים
