בלתי מספיק בהסברה: "ישראל נרדמה בשמירה"
משתתפי המשט לעזה אמנם לא הגיעו ליעדם, אבל את התבוסה האמיתית נחלה ישראל בקרב על דעת הקהל העולמית. בשיחה עם ynet הצביעו מומחי תקשורת על הסברה רשלנית, כשהיה גם מי שסבר אחרת: "זה שעיר לעזאזל למדיניות מטומטמת"
למרות התיעוד המדוקדק של כל שלבי התקרית בלב ים והאלימות הקשה כלפי חיילי צה"ל שזועקת מתוך המסכים, הצליחה ישראל לרשום לעצמה שוב מפלה צורבת במלחמה על דעת הקהל העולמית, גם כאשר התמונות מציגות תמונה חד-משמעית. בשיחה עם ynet הטילו מומחי תקשורת את האחריות הבלעדית למצב על ישראל, וגרסו כי התנהלותה השלומיאלית ארוכת השנים והפסיביות שהיא מפגינה בכל הקשר להסברה הם שהולידו את המצב העגום.
מרחץ דמים במשט - כותרות אחרונות ב-ynet:
- ישראל במועצת הביטחון: הלוחמים התגוננו מלינץ'
- תיעוד הלינץ' במשט: החיילים הוכו - ונזרקו למים
- צרפת: עימות פרץ בהפגנה מול שגרירות ישראל
- "מרמרה" עגנה באשדוד, הנוסעים רוכזו בירכתיה
אז מה הפתרון למצב? רבינוביץ' סבור כי מירב המאמצים צריכים דווקא להתרכז לא בחמאס וגם לא בהסברה נגד משתתפי המשט. "ממשלת טורקיה היא המקור העיקרי לבעיה. צריך להסביר שבמסווה לעיסוק הומניטארי פועלת תנועה איסלאמית-קיצונית שפועלת נגד ישראל - בתמיכת ראש ממשלת טורקיה עצמו. ההסברה צריכה להיות מרוכזת בטורקיה, שיש לה גם פנים שונות מאוד. במדינה של 70 מיליון אזרחים עם כלי התקשורת חופשיים, חשוב לשנות את דעת הקהל".
הפגנה נגד ישראל בטורקיה. "הצורך היה במדיניות הפוכה" (צילום: AP)
הודעתו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, לפיה אין בכוונתו להחזיר את השגריר הישראלי מאנקרה מהווה מבחינת רבינוביץ' צעד נכון ראשון בדרך לשינוי מדיניות ההסברה הכושלת. "טורקיה אמנם החליטה להחזיר את השגריר שלה למולדתו, אבל אני חושב שבתגובה צריך היה לנקוט בדיוק ההיפך מהם. נכון רק לתגבר את הסגל הדיפלומטי שם ולא להסתפק בהרכב המצומצם שנמצא שם כעת. ההסברה צריכה להיות חיובית - באופן שנוכל גם להימנע מלתקוף את ארדואן אך גם להסביר את העמדה שלנו".
אבל במקביל למלחמה התדמיתית, סבור רבינוביץ' כי אם לא יופקו הלקחים המתבקשים ממבצע "עופרת יצוקה" ומהשתלשלות העניינים שהובילה ליצירת רושם עוין במיוחד כלפי צה"ל, עשויה להסתיים גם התקרית האחרונה בתוצאות קשות כלפי ישראל, שיהיו עלולות להיות חמורות יותר מכפי שהיו בעבר. "לטעמי, יהיה צורך להקים ועדת בדיקה ישראלית למקרה הזה. נהרגו כאן אנשים, וחשוב יהיה לציין כי צה"ל בודק את זה - פשוט כדי לחסוך לנו עוד דו"ח גולדסטון. באווירה של משבר מתמשך, יהיה בלתי אפשרי לנהל מלחמה עתידית על דעת הקהל בצורה סטנדרטית".
אובדן שליטה - כשיטה
ד"ר אלי אברהם, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה ומומחה להסברת דיפלומטיה ציבורית ויחסי ציבור בעתות משבר, סבור כי בכל אירוע מסוג זה שרויה ההסברה הישראלית בתוהו ובוהו, ונתפסת בכל פעם כשהיא אינה מוכנה ונוקטת קו מגננה שרק מדרדר את מצבה.
"זהו משבר שקשה עדיין להבין ולחזות את גודל הפגיעה שהוא יגרום לתדמית של ישראל, אבל כבר עכשיו קיימות כמה טעויות ברורות, כשהמרכזית שבהן היא שאנו פשוט לא מצליחים לשלוט במצב", הסביר אברהם. "בשעת משבר, חשוב מאוד שכבר בשעות הראשונות תהיה שליטה על המסרים שמועברים לתקשורת הבינלאומית. נוצר כאן חלל תקשורתי שנמשך לאורך כל שעות הבוקר. במשך אותו זמן התקשורת העולמית ניזונה ממקורות ערביים, כמו אל-ג'זירה ורשתות אחרות במזרח התיכון שזרם ישירות לארצות המערב. מצב שבו אין שליטה על פרשנות האירועים וכאשר ניסיונות השיקום מתרחשים רק אחר כך - מציבים אותך תמיד בעמדת נחיתות".
החומר ההסברתי היה, ישראל נשארה קפואה ומתגוננת (צילום: דו"צ)
בהתאם למחקר שערך ובהמשך לתפקוד ההסברה הישראלית בפרשת המשט לעזה, סימן ד"ר אברהם את העובדה כי ירושלים לרוב אינה זו שיוזמת את המתקפה התקשורתית העולמית כנקודת תורפה קשה וחמורה מאוד. "ישראל הייתה צריכה לעשות שימוש נרחב בכך שמקור התעמולה שמופצת נגדה הוא ארגון המסונף לאל-קעידה, ובאמצעות זאת לערער את האמינות שלו. ההסברה הישראלית הייתה צריכה לזהות את הד ברים עוד לפני תחילת המשבר, אבל גם פעולה שינקטו עכשיו תהיה עדיפה על האפשרות לשבת בחיבוק ידיים".
"אירופי אחד שווה 10 אפריקנים"
בסיכום דבריו, קבל ד"ר אברהם על כך שגם בפרשה הנוכחית, לא עשתה ישראל שימוש בכל המשאבים העומדים לרשותה, שלהשקפתו היה בכוחם למנוע את הפיכתה לגורם התוקפן בסיפור בעיניי רבים ברחבי העולם. "ישראל נרדמה בשמירה. צריך היה להפעיל מערך הסברה בכל השפות, מעין 'חדר מלחמה' תקשורתי, כדי שהנתונים שאנו רוצים לספק יהיו זמינים בקלות לעיתונאים זרים. את כל הדברים האלה ידעו, אבל פשוט פספסו. נכון שהרוגים תמיד גורמים לפגיעה המשמעותית ביותר, אבל למרות שעצוב להגיד את זה - כאשר הם ממוצא מערבי התמונה משתנה לגמרי. מבחינה הסברתית, אירופי אחד שווה ל-10 אפריקנים".
אבל יש מי שסבור ששורשי המצב נעוצים בבעיה עמוקה בהרבה, שעד שלא יחול בה שינוי - תימשך מגמת ההידרדרות במעמדה של ישראל. "מכונת ההסברה שלנו עובדת יפה מאוד כלפי פנים, וזה למעשה מה שיותר חשוב לה", הסביר פרופסור דן כספי, מומחה לתקשורת פוליטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון.
"מסיבות העיתונאים שערכו ברק וליברמן היו בעברית ולא באנגלית, כי כל שר דיבר עם ציבור הבוחרים שלו והיה עסוק בלשכנע את המשוכנעים. דווקא הם היו צריכים להתרוצץ בין אולפני רשתות הטלוויזיה הזרות, אבל במקום הם התמקדו בתקשורת הישראלית".
אבל בעיניי כספי, הייתה ונותרה המדיניות הישראלית עקב האכילס המהותי ביותר בניסיונות ההסברה, באשר הם. "העיסוק האובססיבי בתדמית נועד להסיח את הדעת מהעיקר. ישנם גורמים רבים שנהנים להפנות את תשומת הלב להסברה במקום למדיניות, כי ביקורת עליה דומה לכזו שמותחים על מזג-האוויר. למדיניות טובה יש הסברה טובה, וההיפך לגבי קבלת החלטות שאינן נבונות. ההסברה לא יכולה להמשיך להיות שעיר לעזאזל למדיניות מטומטמת".
לפנייה לכתב/ת 
