עיתוני העולם: עיתוי גרוע, היח"צ הישראלי עוד יותר

תגובה לא פרופורציונית שמסבכת את ישראל, בעיקר בכל הקשור לחידוש תהליך השלום - זו הרוח הכללית הנושבת ממאמרי הדעה והפרשנות של העיתונות העולמית הבוקר (יום ג') על השתלטות צה"ל על ספינות המשט הטורקי אתמול. ביקרת נמתחת גם על העיתוי, על "יחסי הציבור" של ישראל, ועל החשש שטורקיה תתקרב עוד יותר לעולם האיסלאמי.

העיתון "וושינגטון פוסט" קובע במאמר מערכת שלו כי מדובר בתקרית המתרחשת בעיתוי רע במיוחד לישראל וכי היא מסבכת את מאמציה של ארה"ב לשפר את יחסיה המתוחים ממילא עם ישראל, וקרוב לוודאי שיפגעו במאמצים לקדם את ההחלטה להחרפת הסנקציות נגד איראן.

על התסבוכת שיצר המשט ביחסי ארה"ב-ישראל ועל הנזק שיגרום לניסיונות לחדש את שיחות הקרבה בין ישראל לפלסטינים, מצטרף גם "ניו-יורק טיימס". לדעת העיתון, בעוד התגובה האמריקנית הפומבית היתה מתונה, הרי שמאחורי הקלעים הביעו גורמים בממשל ביקורת לא רק על עצם הפעולה לסיכול המשט, אלא גם על עיתויה.

"אם אובמה רוצה להניע את שיחות השלום, ובדרך את שיחות הקרבה והמשא-מתן הבלתי-ישיר, הרי שהפשיטה על המשט לעזה מוכיחה כי יהיה עליו להתמודד קודם כל עם הנושא ה'קוצני' של המצור הישראלי על רצועת עזה", כתב העיתון הניו-יורקי.

תזמון רע, יחסי הציבור עוד יותר

פרשן "האינדיפנדנט" הבריטי, רוברט פיסק, בחר למתוח ביקורת חריפה על מנהיגי העולם ועל היד הרכה שהנהיגו כלפי ישראל. "הם פחדנים מדי כדי להציל חיי אדם", כותב פיסק ומתאר את תגובתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כ-"מוגת לב". פיסק פונה במאמר גם למנהיגי בריטניה, דיוויד קמרון וניק קלג, ושואל "איפה הייתם אתמול?". הוא דורש מממשלתו לגנות בחריפות את מעשיה של ישראל, שלדבריו "התרגלה להרוג ערבים, ועכשיו הורגת גם טורקים ואירופים".

"הסבריה של ישראל פאתטיים" (צילום: AP)

"הטיימס" הלונדוני נוקט בעמדה מתונה יותר וכותב במאמר המערכת שלו כי "זכותה של ישראל להגן על עצמה מאויבים ולעצור הברחות נשק לעזה". אך בכך מסתיימת תמיכתו של העיתון בצעדיה של ישראל. לדברי העיתון, ישראל "הייתה יכולה להימנע מהתוצאות העגומות, שהיו צפויות מראש. האם היה זה נבון להתעמת עם אזרחים טורקים, בשעה שהיחסים בין המדינות אינם במיטבם?". העיתון מפנה גם שאלה למנהיגי ישראל: "האם ישראל סבורה כי יחסי ציבור טובים מתבטאים בניסיון להניס משטחה ספינות, הנושאות עפרונות לילדי בית-ספר ותרופות לבתי חולים?".

"הגרדיאן" הבריטי, הנוקט בדרך כלל בקו אנטי-ישראלי מוצהר, תיאר את אירועי המשט כ"הירצחם של פעילי השלום – זהו המסר של ישראל לעולם", כתבת העיתון אהדאף סויף כתבה כי "אין זה משנה מה דובר רשמי כזה או אחר של ישראל ייאמר, או איזה ספין תנסה לעשות ממשלתה. ישראל משתמשת במלים כדי לכסות על מעשיה כבר 62 שנים. גופות הפעילים שנרצחו מבטיחות כי מי שלא הבחין בכך עד עכשיו הוא עיוור מרצון".

אדריאן בלומפילד, פרשן המזרח התיכון של "הדיילי טלגרף" השמרני, הזכיר תחת הכותרת "התזמון הרע של ישראל" כי ירושלים בחרה בעיתוי רע לקבלת החלטות גם לפני כשלושה חודשים, כשקידמה את פניו של סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, עם החלטה על הרחבת הבנייה במזרח ירושלים.

"עבור ישראל, התוצאות הדיפלומטיות של ההשתלטות על המשט, עלולות להיות קשות. העולם הערבי הגיב בזעם, אך מה שצריך להדאיג את ישראל יותר מכך היא התגובה הטורקית והתקרבותה לעולם המוסלמי. היחסים בין שתי המדינות מתוחים וקשה לראות כיצד ישוקמו. הדאגה הישראלית הגדולה ביותר צריכה להיות לתהליך השלום. מחמוד עבאס יעמוד כעת תחת לחץ גובר מבית להפסיק את המגעים לקראת שיחות הקרבה".

גם אתר האינטרנט של ה"דר שפיגל" הגרמני תוקף בחריפות את המדיניות הישראלית. במאמר המערכת, טוען העיתון כי ישראל "הדגימה שהיא יודעת להגיב בחוסר-פרופורציה לפרובוקציות נגדה - ולעזאזל התוצאות. רק שבמקרה זה, אותן תוצאות הביאו לגינוי עולמי כלפיה. בעתות משבר, ישראל פשוט נוטה לחפש הזדמנויות כדי לגרום לעולם לפנות נגדה".

תמיד כשיש תקווה, יש מי שיהרוס

ג'ורג' מלברונו כתב בבלוג שלו בעיתון הצרפתי "לה פיגארו": "שכחנו את החוקים הלא כתובים במשחק הישראלי-פלסטיני, בכל פעם שיש שבריר של תקווה, מתרחשת דרמה שהורסת אותה. כך היה ב-1995 ברצח רבין שהובילו לשנים של פיגועים מצד חמאס, והיום זו המתקפה הקטלנית של ישראל על המשט שתוביל לכישלון השיחות העקיפות ששני הצדדים הסכימו לחדש".   

"ברור שלאיש לא היו אשליות לגבי התוצאות של שיחות הקרבה, אך לפחות 'האשליה הדיפלומטית' נשמרה.

 כעת, הוסר מסך העשן וקשה לראות כיצד יחזרו הפלסטינים בקרוב לשאת ולתת עם ישראל. האם ניתן להסיק מכך שאובמה יכפה תוכנית שלום?, כרגע אין דבר שמעיד על כך", כתב מלברונו וטען כי שתי ההשלכות הנוספות על האירוע יהיו: התחזקות חמאס על חשבון אבו-מאזן, והתקרבות נוספת של טורקיה לעולם האיסלאמי.

ב"ליברסיון" הפריזאי כתב פרנסואה סרג'ן כי דבר אינו יכול להצדיק את הפעולה הישראלית בים התיכון. "הסבריה של ישראל פתאטיים. אף פעיל על הספינות, גם לא אלה המוכרים שבהם, הציב סכנה לישראל. כיצד אנו יכולים שלצבא החזק ביותר באזור לא היו אמצעים אחרים למעט המהלך הברוטאלי והעיוור ביותר במין בינלאומיים? תל-אביב הוכיחה שוב שהיא רואה עצמה מעל לחוק ושוב אזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר. בין אם זה בעזה, בנושא הגרעיני או בכל הנוגע לכיבוש ביהודה ושומרון - ישראל בוחרת שלא לציית לחוק הבינלאומי והכל בשם הביטחון.