התנתקות מטורקיה: היצואנים לא חוששים

"אם ייפסקו יחסי הסחר בין ישראל לטורקיה בעקבות האירועים האחרונים, זה לא יהיה טראומטי במונחים של כסף". כך אמר אתמול (ג') עודד טירה, נשיא מפעלי הזכוכית פניציה ולשעבר נשיא התאחדות התעשיינים.

• 10,000 מפגינים באיסטנבול: להתכונן למלחמה
• תגובה טורקית, נגד המותג אודי בישראל
• תגובת נגד: קריאה לחרם השקעות על טורקיה
  

טירה, שמייצא גם לטורקיה, אינו מתרגש מההסלמה ביחסים. "הייתי בטורקיה בשבוע שעבר והאווירה הייתה רגילה לגמרי", אמר טירה. "היום היה לי קשר עם אחד הלקוחות שלנו בטורקיה והוא לא מתרגש ממה שקרה".

ברבעון הראשון של 2010 הסתכם היקף הסחר (יבוא ויצוא) של ישראל וטורקיה ב-753 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היצוא ברבעון הסתכם ב-297 מיליון דולר והיבוא הסתכם ב-456 מיליון דולר. בשנת 2009 הסתכם היצוא לטורקיה ב-1.1 מיליארד דולר והיבוא הסתכם ב-1.4 מיליארד דולר.

חשים בתוצאות המתיחות

בקבוצת משוב, המארגנת תערוכות קלינטק בינלאומיות, חשו אתמול בתוצאות המתיחות השוררת בין ישראל לטורקיה בעקבות פרשת המשט.

סוכן החברה בטורקיה, מוסטפא סינגוז, דיווח למנכ"ל קבוצת משוב, חיים אלוש, כי חמש חברות טורקיות שהיו אמורות להשתתף בתערוכת קלינטק שתתקיים בסוף יוני בגני התערוכה, הודיעו על ביטול השתתפותן לנוכח החרפת המתיחות בין שתי המדינות.

גם לבנק הפועלים היו עסקים עם טורקיה בהיותו בעל 70% ממניות בנק פוזיטיף הטורקי. לפני שלושה חודשים עלה הבנק הטורקי לכותרות כאשר התעורר חשד לגבי אי סדרים, לכאורה, בעת רכישת מניות הבנק.

כיום פוזיטיף עומד שוב במוקד ונשאלת השאלה מה יעלה בגורל האחזקות אם יידרדרו יחסי ישראל טורקיה. בפועלים אמרו אתמול כי אין שינוי במדיניות ופוזיטיף עובד כרגיל. "זה לא בנק עם דגל ישראל עליו, והרוב המוחלט של העובדים הם טורקים," אמרו אתמול בבנק.

עוד חברה שצריכה לשקול את צעדיה בטורקיה היא נייר חדרה, השותפה עם חברת קימברלי העולמית בחברת KCTR המייצרת את חיתולי Huggies בטורקיה.

בנייר חדרה התגאו בשנים האחרונות במיזם הטורקי שלהם וטענו כי הוא עתיד להגדיל את מכירות הקבוצה באופן מהותי. אלא שאתמול הקולות היו אחרים. בקבוצה הציגו את המיזם כחברה בת של קימברלי, שבה נייר חדרה היא המיעוט.

השפעה על העסקים

ואיך מרגישים אנשי העסקים הסוחרים עם טורקיה? מספר יוסי שלדוב, בעליה של חברת טקסטיל: "אני פועל באיסטנבול כבר 20 שנה ולא הרגשתי שום שינוי ביחס כלפינו. אבל השותף המקומי שלי, שהוא יהודי, מרגיש הבדל. יש קבוצה של בעלי הון שלא רוצים לעשות עסקים עם יהודים. החיים של אנשי העסקים היהודים כאן נעשים קשים".

מנשה כרמון, יו"ר לשכת המסחר של טורקיה-ישראל, לא נשמע מודאג מדי בשיחה מאיסטנבול. חצי מהחודש הוא מבלה בטורקיה, חצי בישראל.

הוא לא הקדים את שובו לישראל, אבל כבר חש בהשפעה על העסקים: "עצרו כאן כמה פרויקטים שבהם מעורבים ישראל, אבל אין לי כוונה לעזוב. חברות ישראליות ששוקלות להקים כאן מפעלים ושותפויות יחשבו עכשיו פעמיים. יש היקף אדיר של פעילויות בנדל"ן, תעשייה, אנרגיה, פיננסים, מחקר ופיתוח, שייבחנו מחדש. אני לא מאמין בשלב זה שעסקאות יתבטלו".

"הם מורידים פרופיל. מי שעובדים איתו מבקש שלא נבליט את הישראליות כי זה לא פופולרי היום לעבוד עם ישראלים. לא רוצים לבוא לכנסים משותפים, ואם יש כנס כזה, דורשים שישראל לא תצוין. אני מעריך שבתקופה הקרובה המצב יחמיר, אבל אני לא מאמין שטורקיה תנתק יחסיה עם ישראל כי יש יותר מדי אינטרסים משותפים".

"שימשיכו לעבוד כאן. הדרך לנצח היא באמצעות כלכלה. צריך להוריד ראש ולחכות לימים טובים יותר. אני מעריך שכולם עכשיו ייכנסו לעמדת המתנה, אבל מוקדם עוד להעריך כמה שעות אחרי האירוע".

בהכנת הידיעה השתתפו נווית זומר, אלי שמעוני, עופר פטרסבורג וגד ליאור

הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"