בנק לאומי אישר המצנח לרף: 5.1 מיליון שקל

אסיפת בעלי המניות של בנק לאומי , שהתכנסה אתמול (ד'), אישרה את תנאי הפרישה של יו"ר הבנק, איתן רף; כך עולה מספירת קולות משתתפי האסיפה, שהסתיימה הבוקר. ההחלטה מנוגדת להצהרות של חלק מהמשקיעים המוסדיים, שהתנגדו למתן "מצנח הזהב" לרף. "מצנח הזהב" של רף כבר אושר בדירקטוריון הבנק בינואר.

רף, שמשמש כיו"ר הבנק מאז 1995, יקבל 15 משכורות כפיצויי פרישה, וכן 7.5 משכורות נוספות כמענק מיוחד. בסך הכל, יקבל רף, איפוא, 22.5 משכורות כחלק מחבילת פיצויי הפרישה שלו. תקופת הצינון של רף תוארך מ-6 ל-9 חודשים (בתשלום) ואילו רף מצידו התחייב שלא יועסק ולא ייתן שירותים לחברות ביטוח. בסך הכל מדובר בפיצוי של כ-5.1 מיליון שקל - בנוסף לשכרו השוטף של רף ולבונוסים שהוא מקבל, המגיעים למאות אלפי שקלים בחודש.

דוד ברודט ואהוד שפירא יתמנו לדירקטורים

בנוסף לאישור מצנח הזהב של רף, בחרה האסיפה בדוד ברודט, באהוד שפירא, במשה דברת, היהודה דרורי והיואב נרדי לדירקטורים מטעם המדינה - בעלת המניות הגדולה בבנק, המחזיקה בכ-10% ממניותיו. 

בחירת הדירקטורים היא חלק מתהליך ששיאו יגיע בעוד שבועיים, עם בחירת היו"ר הבא של הבנק הגדול במדינה - במקום איתן רף. שני המועמדים האחרונים שנותרו לתפקיד היו"ר הם דוד ברודט ואהוד שפירא - ששניהם נבחרו לדירקטורים. כל אחד מהם יוכל, איפא, להיבחר ליו"ר.

ברודט שימש בשנים 1991-1994 שימש כיו"ר אגף התקציבים באוצר, ובשנים 1995-1997 שימש כמנכ"ל האוצר. בנוסף, שימש בעבר גם כסמנכ"ל בתעשייה האווירית. ב-1997 מונה ליו"ר בנק מזרחי, אך כעבור כחצי שנה בלבד פרש על רקע מתיחות עם מנכ"ל הבנק דאז, ויקטור מדינה. מאז הספיק לשמש כיו"ר חברת הלוויין yes ורשת השיווק רבוע כחול. כיום הוא משמש כדירקטור בחברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, שבנק לאומי מחזיק 18% ממניותיה.

שפירא משמש מזה כארבע שנים כיו"ר חברת הביטוח הפניקס. בשנים 1971-2006 עבד במגוון תפקידים בבנק לאומי, ובסופה של התקופה הפך לאחד האנשים החזקים בבנק - המשנה הבכיר וממלא המקום של המנכ"ל, גליה מאור, והאחראי על האשראי. בעקבות מינויו לדירקטור בלאומי, יצטרך לפרוש מהפניקס.

המירוץ על תפקיד יו"ר בנק לאומי היה רצוף דרמות והפתעות. מנכ"ל הבנק, גליה מאור, ביקשה להתמנות לתפקיד היו"ר, אך בנק ישראל ורשות ניירות ערך פסלו את מועמדותה, בטענה שמעבר מתפקיד פיקוחי לתפקיד ניהולי בלא תקופת צינון כרוך בניגוד אינטרסים.

שלמה אליהו, שותפה של המדינה בשליטה בבנק, הציע לתפקיד את דוד קליין, אך רשות ניירות ערך פסלה גם את מועמדותו. גם בכירים נוספים במשק - איזי תפוחי, משה טרי, שלום זינגר, ויקטור מדינה ואריה מינטקביץ' - הציעו את מועמדם בשלב כזה או אחר של המירוץ, אך בסופו של דבר לא הגיעו ל"קו הגמר" מסיבות שונות.