בג"ץ דחה עתירות המשט: החיילים הגנו על חייהם

צה"ל זוכה לגיבוי משפטי נחרץ: בג"ץ דחה הבוקר (יום ה') על הסף עתירות שהוגשו השבוע מימין ומשמאל בעניין המשט שהסתבך בלב ים. בפסק הדין, שעליו חתומה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, נאמר כי "החיילים נאלצו להגיב כדי להגן על חייהם, ולמרבה הצער, הסתיימה הפעולה, שלא כמצופה, בקורבנות בנפש - תשעה אנשים נהרגו ונפצעו חיילים ומשתתפים במשט. הפעולה הסתיימה בכך שהאוניות נעצרו, ונוסעיהן הורדו מהן ונעצרו בישראל".

בעתירות ארגוני השמאל, התבקש בג"ץ לקבוע כי הפעולה התבצעה ללא סמכות, לשחרר עצורים ולמסור פרטים עליהם. בעתירות הימין, התבקשו שופטי בג"ץ להתערב ולמנוע את שחרורם של העצורים. השופטת ביניש דחתה את כל העתירות, "בהיעדר עילה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה".

דם בלב ים. עדכונים אחרונים ב-ynet:

שר החוץ הטורקי קיבל פני הפצועים: דורשים חקירה

מלחמת דה-לגיטימציה / רון בן ישי

טורקיה מאוהב לאויב? / רועי נחמיאס

תיעוד מצלמות המרמרה: ההכנות לקרב

משט תגובה באילת: לא להתנצל  

בהחלטה, מגן בג"ץ על פעולת צה"ל נגד המשט. ביניש קבעה כי בפעולת ההשתלטות על האנייה מרמרה, "החיילים נתקלו בתגובה אלימה וקשה מצד משתתפי המשט שעל האוניה. החיילים הותקפו בסכינים, באלות ובמוטות ברזל. נעשו פעולות לחטיפת נשקם האישי ופגעו בהם באלימות. אחד החיילים אף הושלך מסיפון האוניה".

היא גם הגנה על החלטת ישראל למנוע את כניסת הספינה לעזה: "נוכח שליטתו של ארגון חמאס ברצועת עזה, נקטה ישראל באמצעים שונים שנועדו למנוע גישה ישירה לרצועת עזה, ובהם הטלת סגר ימי על הרצועה, אשר על פי הצהרת המדינה נועד למנוע החדרת נשק ואמצעי לחימה לארגון החמאס, אשר ביצע משך שנים פעולות של ירי וטרור לשטח ישראל לשם פגיעה באזרחים".

ביניש: העתירה הוגשה בחיפזון

בעתירת השמאל, ייחסו העותרים "מעשים חמורים ובלתי חוקיים" למדינת ישראל. העותרים הגדירו בין היתר את מעשיה של ישראל כ"טבח, רצח, פעולה פיראטית, אלימה וברברית". הנשיאה ביניש לא נותרה אדישה לנוכח הדברים, וקבעה כי "לאור תגובת פרקליט המדינה והערות בית המשפט, חזרו בהם העותרים בעתירה זו מהסגנון הבוטה והמשתלח שנקטו בו".  

עוד הצליפה בעותרים משמאל: "ניכר בעתירה שהוגשה בחיפזון, וכי למרות שהעותרים לא ידעו דבר על המתרחש, ללא היסוס מיהרו להטיל דופי חמור ביותר בפעילות כוחות צה"ל, תוך שימוש בלשון חריפה ובוטה שלא היה לה מקום. על אף האמור, כיוון שהסעד המבוקש היה שחרור עצורים, לא נדחתה העתירה על הסף באותו שלב, אלא נתבקשה תגובת המדינה עד ליום המחרת".

"ההחלטה במתחם שיקול הדעת של היועץ"

בשלוש עתירות נוספות, שהוגשו בין השאר מטעם ארגון "שורת הדין" וארגון נפגעי הטרור - אלמגור, התבקש בג"ץ למנוע את שחרורם של משתתפי המשט הזרים, והרחקתם מישראל, כפי שאישר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. הטענה המרכזית היתה שמדובר באנשים שעברו עבירה הדרושים הן לחקירת העובדות והנסיבות שאפפו את האירוע והן להחלטה בדבר העמדה לדין.

גם עתירות אלו נדחו, כאמור, בהרכב של השופטים ביניש, מרים נאור ועוזי פוגלמן: "ההחלטה על שחרורם של העצורים היא החלטה המצויה במתחם שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. בית משפט זה קבע בשורה ארוכה של פסקי-דין כי היקף ההתערבות בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לחקירה או להעמדה לדין הינו מצומצם למקרים חריגים ויוצאי דופן. עקב אופיו המיוחד של האירוע והנסיבות הכרוכות בו, שיש לו, מלבד ההיבטים הפליליים, גם היבטים מדיניים הנוגעים ליחסי החוץ של המדינה, רשאי היה היועץ המשפטי לממשלה להביא בגדר שיקוליו היבטים אלה".

עוד קובע בג"ץ כי "ההתפתחויות שחלו בזירה הבינלאומית בפרשה זו מצביעות על רגישות מדינית מיוחדת הקיימת בכל הנוגע לטיפול של גורמי האכיפה במשתתפי המשט. היועץ המשפטי לממשלה ציין כי נועץ בכל הגורמים הממשלתיים הקשורים להיבטים מדיניים אלה, ולאחר שהביא בחשבון את העובדה כי נהרגו תשעה ממשתתפי המשט ונפצעו כמה עשרות, הגיע למסקנה כי האינטרסים הציבוריים, המדיניים והביטחוניים גוברים על האינטרסים של האכיפה הפלילית. לא מצאנו בהחלטה זו, אשר נומקה כאמור, ובשיקולים שעמדו ביסודה, עילה להתערבותנו".