שתף קטע נבחר

פעמונים סיניים בירושלים? לא סתם רעש וצלצולים

מערכת של פעמונים סיניים בת 2,700 שנה התגלתה בתוך קבר עתיק בסין, והובאה למוזיאון ישראל בירושלים. עמוס פרידלין הלך לראות, לצלם וגם לשמוע את הצלילים המיוחדים שמפיקים הפעמונים העתיקים לראשונה אחרי אלפי שנים

במוזיאון ישראל המתחדש בימים אלה, עולים מתוך המחסנים פיסות היסטוריה. אחת המעניינות והנדירות ביותר היא מערכת של 11 פעמונים סינים מברונזה שמוערכים כבני המאה השביעית לפני הספירה - כן שמעתם נכון, פעמונים בני 2,700 שנה שעדיין מפיקים צלילים נעימים לאוזן!

 

מערכת הפעמונים הזו, הינה הגדולה ביותר בעולם שנמצאת כיום מחוץ לגבולות סין. היא התגלתה בתוך קבר עתיק, כי מסתבר שפלג מסויים של העם הסיני נהג, ונוהג עד היום, להיקבר עם מה שחשוב לו לקחת איתו לעולם הבא.

 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

אז כנראה שהיה סיני אחד שאהב את מערכת הפעמונים הזאת כל כך, עד שהחליט שהוא לוקח אותה לקבר. לאותו הסיני היתה סיבה טובה לקחת דווקא את סט הפעמונים הזה לקברו. מסתבר שכל פעמון מתוך ה-11 יכול להפיק שני צלילים שונים, ועד היום לא גילו איך בדיוק יצרו את הפעמונים האלה ומה גורם לתכונה המיוחדת הזו.

 

היה לי הכבוד לסקר את הבכורה האינטימית והמרגשת שנערכה במיוחד עבור גולשי ynet, ובה מופקים צלילים מאותם פעמונים לראשונה אחרי אלפי שנים! היצירה המנוגנת גם היא עתיקה, ונכתבה לפני 2,000 שנה על ידי מלחין סיני בשם ג'יו קוואנג, ונקראת "שיכור מיין". אתם רק יכולים לנחש באיזה מצב הוא היה כשהלחין אותה…


התגלתה בתוך קבר עתיק. מערכת הפעמונים (צילום: עמוס פרידלין)

 

השומר במוזיאון התחיל לנגן יצירה בפעמונים

סיפור מעניין לא פחות הוא הסיפור של מי שנבחר לנגן את אותה יצירה. שמו ארתור אבקוב והוא מוסיקאי ומלחין שעלה לארץ, בעל תואר שני בהלחנה מהאקדמיה למוסיקה באזרבייג'ן. כשארתור הגיע לארץ, הוא לא מצא עבודה במקצוע שלו והחל לעבוד כשומר במוזיאון ישראל.

 

עם השנים הוא התקדם והגיע להיות מתאם המחלקה הטכנית של המוזיאון, שאחראית בין השאר על הקמת התערוכות. בנוסף על כך, הוא מנצח על מקהלת המוזיאון המורכבת מעובדיו ומופיעה בכנסים שונים ובפתיחות של תערוכות במוזיאון. במסגרת עבודתו היה ארתור אחראי לארוז ולשלוח את מערכת הפעמונים הנדירה הזאת לתצוגות בחו"ל, ולקבלה חזרה בארץ, ומהאריזה הראשונה - התאהב בה.

 

רבקה ביטרמן, אוצרת בכירה לאמנות אסיה במוזיאון, היא גם האדם המערבי היחיד בעולם שקיבל תואר עמית של כבוד מטעם המוזיאון הלאומי של בייג'ין. רבקה, שהכירה את ארתור וידעה שהוא מוזיקאי ומלחין בעברו, פנתה אליו יום אחד ושאלה אם הוא מעוניין לנסות להפיק צלילים מהפעמונים הנדירים. ארתור, שהופתע מהכבוד הרב שנפל בחלקו, החל מיד לחפש חומר באינטרנט על אותם פעמונים, ומצא יצירה שנכתבה למערכת פעמונים דומה. הוא מיד החל להתאמן והתוצאה לפניכם, כפי שניתן לראות ולשמוע בנגן הווידאו למעלה.

 

הפעמונים יוצגו לקהל הרחב בפתיחה המחודשת של מוזיאון ישראל ב-26 ביולי, ובאולם שבו יוצגו הפעמונים תושמע הקלטה של היצירה הזאת בדיוק.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השתמרו במשך 2,700 שנה. הפעמונים
צילום: עמוס פרידלין
טיפול זהיר בכלי הנגינה העתיק
צילום: עמוס פרידלין
מומלצים