איך נפרצו חשבונות פייסבוק ישראלים לתעמולה?

בעקבות תקרית המשט לעזה האקרים טורקים פרצו לחשבונות פייסבוק של ישראל, והשחיתו אותם עם חומר אנטי ישראלי. גולשים נוספים מישראל מדווחים כי חשבונות הדואר שלהם ב-Gmail נפרצו, והתקבלו בהם מסרים בגנות מדינתם.

פרופיל ישראלי פרוץ

הקלקתם על סרטון חשוד? עכשיו פורצים אליכם

מדוע הם עושים זאת? קשה להאמין שההאקרים, ככל הנראה טורקים, גנבו את נתוני הגישה לחשבונות הפייסבוק במיוחד למען מטרה זו של השחתת חשבונות ישראלים.

הגיוני יותר כי הפושעים גנבו את הפרטי הגישה למען מטרה פלילית כלשהי, כגון הפצת וירוס, וכשקרה מה שקרה, הם ניצלו את ההזדמנות והשתמשו בנתונים שכבר היו להם - כדי לפרוץ לחשבונות ולהפיץ באמצעותם פרופגנדה "על הדרך".

שתי הטכניקות המקובלות להשגת סיסמה של חשבון על מנת לפרוץ אליו, הן התקפת פישינג שהונתה משתמשי פייסבוק לכניס את הסיסמה שלהם לאתר מזוייף או התקפה באמצעות סוסים טרויאניים.

אחת השיטות המוכרות היא פיתוי החברים בפייסבוק לצפות ב"סרטון" מסויים. זוכרים את הישבנים על החוף או הסרטון הלוהט של סער ואיילה שהופצו בפייסבוק לאחרונה? אלה היו מלכודות בדיוק מהסוג המדובר.

באמצעות סרטים כאלה או אחרים אפשר להדביק את הגולש בווירוס, או לדלות את שם המשתמש וסיסמתו. אם במקרה הקורבן לא מקפיד על האבטחה שלו, והשתמש בסיסמה זהה לפייסבוק, לג'ימייל ולשירותים אחרים - פשוט פורצים לכולם.

כשווירוס מותקן על המחשב של בעלי החשבונות הפרוצים, הוא גונב את כל הסיסמאות שלהם, כמו אלה של אתרי בנקים, של הפייסבוק ושל חשבון הדואר.

ההאקרים מתגייסים להסברה

העובדה שפורצים מקצועיים מבצעים התקפה מתוחכמת יותר מאשר אקטיביזם רגיל, מזכיר את לקחי מלחמת האינטרנט באסטוניה מ-2007, שהיה לי הכבוד לכתוב את הפקת הלקחים שלה.

במסגרת מחקר שלי בפסיכולוגיה חברתית בשיתוף פעולה עם ד"ר רוברט צ'אלדיני (Cialdini) וד"ר רוזאנה גוואדאגנו, ניתחנו כיצד הובילו את האוכלוסיה דוברת הרוסית באינטרנט, במניפולציה, לתקוף מדינה אחרת. כך בדיוק פעלה ההתקפה באסטוניה.

הפעילות החברתית הענפה סביבם (social proof) גרמה לקבלה של התקיפה כנורמה חברתית שהתפשטה במהירות ברחבי הרשת הדוברת רוסית.

האוכלוסיה הכללית תקפה את אסטוניה באמצעים פשטניים. במקביל, גם האקרים בעלי כלים מתוחכמים יותר החלו לתקוף, עם האמצעים העומדים לרשותם באופן יומיומי לפעילותם הפלילית.

אין חידוש טכנולוגי

ההתקפות ימשכו

חשוב לזכור כי ברובם המוחלט של המקרים, האתרים המותקפים או חשבונות הפייסבוק במקרה שלנו, אינם קשורים ישירות למדינה, בשני הצדדים. הם קשורים בדרך כלל לגורמים פרטיים או מסחריים כמו חברת א.א. סידורי פרחים ומסעדת הפנקייקים של סבתא חנה.

זאת, משום שהתקפות אלה הן כנגד מטרות מזדמנות, אתרים שנמצאו בחיפוש בגוגל על פי מילות מפתח או כאלה המאוחסנים במדינה זו או אחרת.

ברוב המוחלט של המקרים, גם לתוקפים אין קשר ישיר או משני למדינה המעורבת בסכסוך, וההתקפות מבוצעות על ידי אזרחים פרטיים. התקפות חוזרות לצורך נקמה תמיד מתרחשות, וחילופי מהלומות שכאלה בין האקרים, נמשך בדרך כלל בין כמה ימים לכמה שבועות.

• גדי עברון הוא מומחה אבטחה, לשעבר מנהל אבטחת המידע של תהיל"ה ומקים ה-CERT הממשלתי