תודה לחנין זועבי

עכשיו, כאשר הכנסת החליטה לשלול את זכויות היתר הפרלמנטריות של חנין זועבי, לנזוף בה, ויש אפילו שרוצים לסלק אותה מן הבית, ברצוני להפנות את האספסוף הפרלמנטרי המתלהם לטור שכתב נתן אלתרמן בסיטואציה דומה של זעם יהודי קדוש נגד תופיק טובי, מראשוני חברי הכנסת הערבים.

בנובמבר 49' העלה טובי, חבר המפלגה הקומניסטית בכנסת, את חמתו של הרוב היהודי, בשעה שהשמיע דברי האשמה חמורים ובוטים נגד הדרך בה ערך צה"ל חיפושים בקרב ערבים בגליל. חברים בכנסת הישראלית של אז תבעו לסלק אותו מהפרלמנט הישראלי. "הוא לא ראוי לשבת כאן", אמרו. "עליו להודות לרוב היהודי שמרשה לו בכלל לכהן בכנסת". בשחצנות של רוב, הטיחו בפניו כי במדינות ערב לא יהיו סובלניים כלפי חבר כנסת יהודי שעוד יעז לדבר. במשך כמה ימים עלבו בו, נזפו בו, התנשאו כלפיו. "אתה ערבי שיושב בכנסת בחסדנו. תפנים".

ואז בטור בלתי נשכח קם נתן אלתרמן, מי שלימים היה ממיסדי התנועה לארץ ישראל השלמה, והגן על זכויותיו של טובי. בטור שנקרא "הנזיפה בתופיק טובי", הוא כתב:

"ובכן, מיהו תופיק טוּבּי? הוא חבר הכנסת,

הוא קומוניסט ערבי. בבית הנבחרים

יושב הינו בזכות מלאה ולא בחסד...

כבר עת אולי לזכור זאת, חברים.

ואין הוא חב בזה כל חוב על גודל-נפש.

ישיבתו היא חוק.

היא צו.

היא אל"ף-בי"ת.

לא! אין הפרלמנט צריך ביד מונפת

לזרוק לו מדי פעם את הגֵט.

ואין הפרלמנט, בשום פנים ואופן,

צריך לקרוא: אתה דובר בְּאֵין מחריד

מפני שטוב אני... נדיב... דוגל בחופש...

אין זה הולם אפילו מְסִבָּה פרטית.

עת להחליט סוף-סוף: ככל צירי הבית

גם טובי בו יושב בתוקף המשטר!

ואם זה רציני, אין צורך כל יומיים

על זו הפריבילגיה להגיש לו שטר.

זה טיב הדמוקרטיה. אין נושאי-כֵּלֶיהָ

נוֹשים תודה באיש. חֶלקה אולי לא קל,

אך אם היא לא תהיה מובנת מאליה,

היא לא תהיה מובנת לנו כלל"!

עברו 61 שנים מאז, ועדיין מאמין הרוב הפרלמנטרי כי חסד הוא עושה עם חברי הכנסת הערבים בשעה שהוא מתיר להם לדבר. האמת הפוכה: חסד עושים עימנו הערבים שהם מסכימים לשבת בכנסת הישראלית, ובכך מחזקים את הצביון הדמוקרטי שלנו. במצב מלחמה ועוינות שיש ביננו לבין הערבים, ישיבתם שם כלל לא מובנת מאליה. כל יום מזומנים להם כאב לב, השפלה, פגיעה. 13 שנים עבדתי בכנסת וראיתי אותם בעוניים. לא רק במליאה, שם נאלצו לשמוע כל יום דברים קשים, אלא אפילו במזנון שם נשארו בדרך כלל מבודדים, רחוקים, מצורעים פוליטית.

הסיבה היחידה לכל הטרחה הזו מצידם היא היכולת לזעוק פוליטית את דעתם, עמדת המיעוט הערבי בארץ.

ח"כ חנין זועבי עלתה על המשט כדי להביע עמדה פוליטית לגיטימית. אין עדויות שהיא השתתפה באלימות. אין עדויות שהיא פגעה בחיילי צה"ל. יש רק עדויות שהיא הביעה עמדה פוליטית. לצורך זה היא נבחרה לכנסת. הזובור הפרלמנטרי שעושים לה, הוא בגדר שערוריה. הוא מראה שמה שהבין אלתרמן כבר ב-49, עוד לא מבינים יורשיו בימין הישראלי ב-2010.

זועבי תשרוד את ההשפלה שהיא עוברת היום. זכויותיה הפרלמנטריות נשללו אולי, אבל היא תחרט בעיני כל שוחר דמוקרטיה כבעלת זכות גדולה. היא תתגבר, אבל ספק אם הדמוקרטיה הישראלית תשרוד אותה.