התגלו כתבי יד של קפקא בעברית

בסמינר שהתקיים אתמול (ג') בספרייה הלאומית והוקדש לתרומתו הספרותית של מקס ברוד וההיבט הציוני של פעילותו, חשף עו"ד מאיר הלר, המייצג את הספרייה הלאומית במאבק על שימור והחזקת כתביו של ברוד בישראל, כי לאחרונה יצרה איתו קשר אישה יהודייה ממדינה באמריקה הלטינית הטוענת כי היא בתו של ברוד.

מהמידע שהגיע לידי עו"ד הלר, עולה כי ברוד ניהל רומן מחוץ לנישואין עם אמה כשהשניים התגוררו בפראג לפני פרוץ המלחמה. ברוד, כאמור, הספיק לברוח מצ'כוסלובקיה עם עליית הנאצים, אולם המאהבת ובתה נשלחו למחנה הריכוז טרזינשטאט. לאחר המלחמה חולצה הבת והגיעה לאמריקה הלטינית.

הבת ניסתה ב-1968 ליצור קשר עם ברוד והיא אף הגיעה לארץ, אך לא הספיקה להיפגש עמו כיוון שהוא נפטר כמה שבועות לפני כן. לדברי עו"ד מאיר הלר האישה אינה מעוניינת ברכושו, בכספו או בעיזבונו של ברוד, אבל חשוב לה שהיא אכן תוכר כבתו היחידה. לטענתה, השלטונות הצ'כיים כבר הכירו בה כבתו של מקס ברוד (לברוד ואישתו אלזה לא היו ילדים).

גילוי נוסף בסמינר קשור לפרנץ קפקא שהיה חברו הטוב ביותר של מקס ברוד ואשר כל כתביו נמצאים בעזבנו של ברוד. חקירה המתנהלת בימים אלו מעלה כי ככל הנראה כתבי יד של קפקא בעברית נמצאים באחת הכספות בציריך. מקס ברוד עצמו תיאר בכתביו כיצד קפקא למד עברית בחריצות ואף התכוון לעלות לישראל.

קפקא השאיר הותיר אחריו מחברות בהן תירגל את השפה העברית, שאחת מהן שמורה בספרייה הלאומית, וככל הנראה ניסה לכתוב יצירה אחת בעברית, וזו נשתמרה אצל ברוד. כפי שידוע, קפקא ניהל מערכת יחסים רומנטית עם דורה דיאמנט בת למשפחה מחסידות גור, שהייתה ידועה בכישורי הבישול שלה ושבאחד מכתביו הוא כותב שחלומו הוא לעלות איתה לישראל. "היא תבשל אוכל במסעדה שנפתח יחד על חוף הים בתל-אביב ואני אהיה המלצר ואגיש לאורחים", דמיין קפקא את חייו בישראל.

גילוי נוסף שנחשף בסמינר מתייחס דווקא למנהל הארכיון הלאומי בגרמניה (ה"מארבאך"), שבשנות ה-80 כתב מכתב חריף ביותר לאסתר הופה ולבנותיה. במכתבו הוא מאשים אותן כי בשל התעקשותן לשמור בכספות את כתביו של ברוד ולא להעביר לארכיון הספרייה הלאומית בישראל, נמנעת מהציבור הרחב היכולת ללמוד ולהכיר את יצירותיו ומורשתם של ברוד ושל קפקא. המכתב שהתגלה רק לאחרונה הוא בעל ערך רב בהתחשב בכך שהוא נשלח מאותו ארכיון עצמו שכמה שנים מאוחר יותר החל לנהל מאבק נגד הספרייה הלאומית בישראל.

ראוי לציין בהקשר זה כי עזבונו של מקס ברוד, המכיל כ- 20,000 דפים ובהם מכתבים, יומנים וכתבי יד של ברוד ושל

קפקא - נחשב לא רק לאוצר בעל ערך היסטורי או ספרותי, אלא גם לאוצר בעל ערך כספי רב. לפני שבועיים ניתנה בבית המשפט המחוזי פסיקה הקובעת כי יש לפתוח את הכספות של בנות משפחת הופה בישראל ובשוויץ על מנת לחשוף את תכולתן.

בסיום הסמינר אמר יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, דוד בלומברג, כי המאבק על עיזבונם של ברוד וקפקא הוא בראש וראשונה מאבק על נכסי התרבות הישראלית. "הספרייה לא מעוניינת להרוויח כסף מהעיזבון אלא לחולל דמוקרטיזציה של הידע. מדובר בנכס תרבותי שחייב להישאר בישראל ושאנו רוצים להנחיל ולהנגיש אותו לסטודנטים, לחוקרים ולכלל הציבור.