רוצים לוח עברי? תשכחו מתמוז

לכאורה, לוח השנה אינו אלא כלי מדידה, ולכן אפשר להחליפו בהתאם לנוחות השימוש. אנו לא מודדים היום את כלי הקיבול בסאות או לוגים, ואת חרבותינו באמות וטפחים, גם לא ביחידות בנות גומד. אפילו האדוקים שבאברכים דורשים את קצבאותיהם בש"ח או בדולרים - ולא במעות וזוזים. לוח השנה האזרחי הוא כלי מדידת זמן יעיל, עקבי ובין לאומי, מדוע שלא נסתפק בו?   

אלא שבניגוד ליחידות מידה אחרות, לוח השנה הינו יותר מאשר מסכת שיטתית למדידה. מועדיו נגזרים משאלות היסוד המעסיקות אותנו, ומשליכות על חיינו. אנו מנהלים שיח מתמיד, אישי וציבורי, עם מועדים אלה ועם הערכים הגלומים בהם. בי"ג אדר חלים גם תענית אסתר וגם יום ניקנור, אחד יכול להדגיש את הצום, השני את הניצחון. האם ניתן לומר כי זה טועה וזה צודק?

בכוחו של שיח ציבורי לחשל ערכים משותפים ולשמרם כדי שהדורות הבאים יוכלו להמשיך ולקיים את השיח. בחברה בת חורין, שיח שכזה מעלה מחלוקות. אך כשם שמחלוקות עלולות לפלג, כך יכולות הן להרחיב, להעצים ולהעמיק. תנאי לקיומו של השיח הוא שפה משותפת, ובהקשר הנוכחי - לוח משותף.

מועדים רבים מעטרים את לוח השנה שלנו. הן זכרון תרועה והן תרועת יום הזכרון משמעותיים בעינינו, אף שזה ישן וזה חדש. החגים מכילים ערכים, מייצגים המשכיות, מבטאים זהות, מחוללים תרבות, ומהדקים את הקשר בינינו לבין הארץ, ובינינו לבין עצמנו. לפיכך, ראוי כי נקיים לוח שנה הנותן להם ביטוי הולם – לוח עברי.

ואולם, אם נישיר מבטנו אל האמת נמצא כי הלוח המכונה עברי, איננו כזה כלל. לוח שנה זה הינו לוח השנה של המשעבד הבבלי, מחריב ירושלים. אותם המטיחים בלוח האזרחי כי הוא נגוע בעבודה זרה (ינואר ומרס נקראים על שם אלילים רומאיים), מתבקשים לפתוח את ספר יחזקאל, ולמצוא מי היה תמוז (אל בבלי, למי שמתעצל).

מכאן, שהכינוי "לוח לועזי" (הנגזר מעבודה זרה), הולם הן את הלוח הגרגוריאני, והן את הלוח המכונה בטעות עברי. לכן, אם בלוח עברי אמיתי חפצים אנחנו, עלינו לחפש במקום אחר. להיכן נפנה? 

מתחילים לספור

בתנ"ך ניתן אמנם למצוא את שמות החודשים הבבליים (במגילת אסתר, בספר נחמיה), אך השמות השכיחים והרווחים ברוב ספרי התנ"ך, הם השמות הסודרים. שמו העברי של החודש המתחיל השבוע הוא החודש הרביעי. כך למשל זכריה איננו מתנבא על י"ז בתמוז או ג' תשרי, אלא על צום הרביעי וצום השביעי. בתורה, למותר לציין, מוזכרים החגים על-פי החודשים הסודרים בלבד. אז מדוע שנקדש לוח בבלי אלילי? מדוע שלא נשתמש בלוח התנ"כי בעל החודשים הסודרים?

זה מבלבל, אתם אומרים? איך נכנה את תשרי החודש השביעי, בעודו החודש הראשון? ומה בדבר "ראש חודשים"? צאו וראו: אבותינו

מנו את השנה מראשית חודש האביב, ולא רק הם - פירוש השם מרחשון הוא "השמיני", משום היותו שמיני מניסן. למעשה, התחלנו למנות את השנה מתשרי רק אחרי שקיבלנו את מניין השטרות ההלניסטי, שבהקשר זה ניתן לומר שמדובר בהתייוונות של ממש. ומה על "ראש חודשים"? נא לא לטעות, ראש חודשים הוא החשוב שבחודשים, לא הראשון שבהם - השימוש במילה ראש לציון חשיבות שכיח מאד במקרא.

אבותינו מנו את השנים מן האביב כל ימי הבית הראשון, וחלק מימי הבית השני. מדוע שנתכחש למניינם? אם חפצים אנו בלוח עברי, אמיתי, תנ"כי, נקי מעבודה זרה ומהשפעות מתייוונות, מדוע שלא נשוב אל החודשים הסודרים? מדוע שלא נשוב ונחדש ימינו - וירחינו - כקדם?

• גיורא לוינשטיין הוא מורה דרך ושוחר תנ"ך. לאחרונה יצא ספר הביכורים שלו, "ביתו של ההווה" שמנווט בין שבילי הארץ ושבילי התנ"ך.