אז מה עכשיו? "הסנקציות לא יפגעו קשות באיראן"

אז כמה שווה הנייר שעליו נוסחו העיצומים שנועדו לעצור את האיום הגרעיני? אחרי חודשים של התגוששויות בין המעצמות, שהסתיימו הערב (יום ד') בסבב סנקציות רביעי על איראן, המחלוקות עוברות כעת אל המומחים. לטענת רבים מהם, במתכונת הנוכחית הסנקציות שאישרה מועצת הביטחון של האו"ם לא צפויות להשפיע על טהרן באופן משמעותי, שכן הן תוצאה של פשרה בין המעצמות.

הסנקציות יסכלו את הגרעין? סיקור נרחב ב-ynet:

• אובמה על הסנקציות: פתרון דיפלומטי עדיין אפשרי
• אחמדינג'אד: החלטת האו"ם לא שווה פרוטה
• מועצת הביטחון אישרה את הסנקציות על איראן
  

הסנקציות שאושרו, כך מסביר רז צימט, חוקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, לא התמקדו בבטן הרכה של איראן - תעשיית הנפט, שעליה מבוססת הכלכלה האיראנית, ולכן סביר להניח שלא יגרמו לרפובליקה האיסלאמית לשנות את מדיניות הגרעין שלה. "הסנקציות צפויות להקשות על האיראנים בתחומים מסוימים, אבל בסופו של דבר הן לא צפויות לשנות את מדיניות הגרעין של איראן". לדבריו, "אין ספק שהאיראנים לא הולכים להתפשר כאן".

המשמעות היחידה של הסנקציות, אומר צימט, היא האמירה של הקהילה הבינלאומית מול איראן, "אבל הן לא צפויות לפגוע בכלכלה האיראנית, שמגזר הנפט הוא 80 אחוזים ממנה". צימט סבור כי גם אם הסנקציות היו חריפות יותר, ספק אם הן היו משפיעות על האיראנים. "הם הודיעו עוד לפני הטלת העיצומים שאם יוטלו, הם יראו זאת בחומרה, ושהם מתכוונים להפסיק את שיתוף הפעולה והמשא ומתן עם המערב".

צימט ציין כי תוכנית הגרעין זוכה לקונצנזוס באיראן: "זה נושא של כבוד לאומי, וצריך הרבה מעבר לסנקציות במתכונת הנוכחית כדי לשנות את המדיניות האיראנית. זה רחוק מאוד מהמצב הזה". אז מה כן צריך לעשות לדעתו? לכוון לתעשיית האנרגיה.

"הסנקציות היחידות שאולי יכולות להביא את איראן לבחון מחדש את המדיניות שלה", הוא מסביר, "הן סנקציות על תעשיית האנרגיה: אמברגו על ייצוא תזקיקי דלק לאיראן או סנקציות על ייבוא נפט מאיראן". איראן היא יצואנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, אך למרות זאת היא תלויה במידה רבה בייבוא תזקיקי נפט בשל הזנחה ממושכת של תעשיית הזיקוק. 

צימט ציין כי גם סנקציות כאלה הולכות ומאבדות מיעילותן ככל שהזמן חולף. "האיראנים נערכים להתמודד גם עם סנקציות כאלה, למשל על ידי קיצוב הדלק, העלאת התפוקה של בתי הזיקוק ועוד. כיוון שאין סיכוי להשיג הסכמה של רוסיה וסין על סנקציות כאלה, הוטלו הסנקציות שהוטלו, סנקציות שיש להן משמעות מוגבלת מאוד".

"מחיר כלכלי מוגבל, מחיר צבאי משמעותי"

גם פרופסור אורי בר-יוסף, מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה, סבור שהסנקציות שאושרו מוגבלות במידת מה, אך לא שוכח את חצי הכוס המלא. "אחרי שלא מעט פרשנים אמרו קדיש על ארה"ב, היא הוכיחה שוב שכשהיא רוצה, היא יכולה להניע", הוא אומר. "הסנקציות שהוטלו הן לא בדיוק מה שארה"ב רצתה, אבל היא הצליחה לגבש מערכת סבירה. החיים עבור האיראנים יהיו כעת יותר קשים".

לדברי בר-יוסף, המחיר הכלכלי שייגבה מאיראן אינו כבד כפי שיכול היה להיות, אך יגביר את הלחץ עליה. "חלק מהסנקציות נוגעות ליכולת ההתחמשות. זה לא כל-כך נעים לראות גן סגור, וזה גם לא כל כך נעים להיות צבא שלא יכול לקנות טנקים. הם יצטרכו לשלם יותר עבור כל מיני דברים, וזה אומר סרבול של דברים, שיתוף פעולה שנפגע מול הרבה חברות".

הקרדיט להצלחה, סבור פרופ' בר-יוסף, מגיע קודם כל לארה"ב, שהיא גם היחידה שיש ברשותה אופציה צבאית יעילה על הפרק. "אומרים שיש כרסום או שקיעה במעמדה של וושינגטון, אך מדברים על עוצמה כלכלית בעיקר, הנובעת מצמיחת הודו וסין. מבחינה צבאית, ארה"ב היא ללא ספק המעצמה הגדולה בעולם. יש לה נושאות מטוסים, והיא יכולה לשגר כלי טיס

לכל מקום בעולם. מדובר ביכולות שאין לאף מדינה אחרת, ודי ברור היא מסוגלת להשמיד בצורה יסודית מאוד יכולת גרעינית איראנית אם תרצה, בניגוד לישראל שיכולה לפגוע משמעותית, אך בוודאי לא להשמיד לחלוטין".

עם זאת, בר-יוסף סבור כי האופציה הצבאית אינה עומדת על הפרק כרגע גם מבחינת האמריקנים. "הממשל נזהר מאוד שלא לנופף באיום צבאי, הוא מנסה לבסס מדיניות על שיתוף פעולה יותר מאשר על כוח. איראן צריכה לנקוט צעדים מאוד משמעותיים בשביל להביא את ארה"ב שימוש בכוח צבאי. הניסיון בעיראק ובאפגניסטן לא בדיוק מעודד אותם". להערכתו, לאירועי המשט לעזה לא הייתה השפעה על סבב הסנקציות הנוכחי: "זה לא שיחק תפקיד בעניין האיראני המיידי, ואני מניח שלא הייתה לכך השפעה על עמדת הטורקים, שהגיעו זה מכבר להסכם עם ברזיל ואיראן".