המחרימים והמדהימים

אז כן, אין ספק שביטול הופעתה של הלהקה הבוסטונית הוותיקה הביא השבוע לשבר בקרב מעריציה והפך לקו פרשת המים בכל הקשור למודעות לחרם התרבותי המתעצם על ישראל. אבל גם משהו טוב יצא מזה: העובדה שלהקת ה"אדיטורז" הבריטית, שאמורה היתה להעניק את מופע החימום, נאלצה להעתיק את מקום ההופעה מגני התערוכה רחבי הידיים בתל אביב לבארבי הצנוע יותר גרם להופעה להיות טעונה בחשמל ומלאה ברגש טהור. ראו את זה על פני הלהקה ופני קהל האוהדים אסיר התודה כאחד.

סמית'. "מה שחשוב זה מה שקורה כאן בפנים" (צילום: ערן מחלו)

מלבד שירים מצוינים, יש ל"אדיטורז" אנרגיה מיוחדת בהופעות שמשלבת בין האינטימי לעוצמתי, והעובדה שהמעריצים יכלו לקחת חלק קרוב בחוויה הזאת העלה את ההתרגשות שנרשמה למרגלות הבמה כמעט עד לנברשות של הבארבי. אחרי הכל, כבר שנים שהלהקה לא מופיעה במועדונים אינטימיים אלא בבמות ענק והאפשרות לעמוד מתחת לאף שלה היתה בגדר בונוס לא צפוי.

המופע נפתח בשיר הנושא של אלבומה האחרון, "In This Light And On This Evening". הבריטון הדרמטי של סמית' נאנק אל מול היופי של לונדון בגשם, נתן את האות להתחרעות אלגנטית עם סאונד בעל עוצמה מדודה ולא מחרישת אוזניים, כפי שניתן היה לחשוש לנוכח הופעת החימום (של צמד "קרוסלה" הישראלי).

ייצוג הולם לכל אלבום (צילום: בועז זילברברג)

אין ספק שסמית' הוא כוכב הלהקה, עם אותו קול מנצח ועם כריזמה מוזרה וכובשת, מלאה בהעוויות פנים ותזזיתיות. אל מול התנועות הספסטיות של סמית' ניצב הגיטריסט-קלידן כריס אורבנוביץ', עם בלורית היישר מ"אסקימו לימון" ופני פוקר. האיזון ביניהם, כך נדמה, מהווה את בסיס כוחה של הלהקה. במהלך ההופעה סמית' נע בין עמידה עם הגיטרה לישיבה ליד הפסנתר, ובחלק מהשירים ליהטט בין שני המקומות.

המנונים צעירים

שירי המופע יצגו באופן שווה למדי את שלושת אלבומי הלהקה, בתוספת השיר החדש, “Last Day”, אותו הוציאה הלהקה במיוחד ליום חנויות התקליטים לפני כחודשיים. כל הלהיטים, כמו "Munich” ו-"Smokers Outside The Hospital Doors" היו שם, כמובן, אך הקהל הפתיע במיוחד כשהלהקה ביצעה את "The Racing Rats", ושאג איתה את המילים באגרופים מונפים ואווירה המנונית.

שגרירה בעל כורחה. ה"אדיטורז" בתל-אביב (צילום: ערן מחלו)

להדרן עלה סמית' לבדו, נרגש, כשהוא מפריח נשיקות אוויר לכל עבר. את "No Sound But The Wind" ביצע בשקט מול פסנתר, שקוע כל כולו בשיר. לקראת

סופו הצטרפו האחרים לשלושת השירים האחרונים, כולל ביצוע כביר ל-"Papillon".

בביקורה כאן ה"אדיטורז" הפכה, בעל כורחה, לשגרירה ולנושאת הצהרה. לא ברור האם בואה לישראל היה תוצאה של עצבי ברזל, אמונה בכוח המוזיקה או רצון כן להעניק למעריצים שלה את מה שמגיע לכל מעריץ רוק באשר הוא. מה שבטוח - הרווח היה כולו שלנו.