שתף קטע נבחר

 
צילום: ירון ברנר

מסי, אניימה והוובוזלות. רשמים מהמונדיאל

כוכב ארגנטינה הופיע, הנבחרת שלו עדיין לא. מי היה מאמין, אבל שוער הפועל ת"א הצטיין דווקא בצהוב. וגם: הרעש הבלתי נסבל של חצוצרות האוהדים והפער בין החגיגות לעוני ברחובות

אחרי שני ימי מונדיאל, חמישה משחקים ועשר נבחרות שכבר עלו לשחק, אפשר לנסות להתחיל להבין לאיזה כיוון נושבת הרוח בדרום אפריקה 2010. בינתיים, זה ברור, זו לא החגיגה הגדולה - מבחינת רמת כדורגל - לה ציפינו, אבל מצד שני, בואו לא נמהר להספיד את הנבחרות.

 

משחק ראשון הוא תמיד בעייתי, עם כל ההתרגשות והמשתמע מהופעת בכורה במונדיאל. רגע לפני שהבתים הבאים נכנסים לפעולה, קבלו חמש נקודות לסיכום מה שהיה לנו עד כה.


גבי היינצה. השתיק את הביקורת (צילום: רויטרס)

 

1. מזל שיש את גבי

ליונל מסי, גונסאלו היגוואין, קרלוס טבס ודייגו מיליטו הפגיזו בעונה החולפת 135 שערים בסך הכל. בשבת, מול ניגריה, אף אחד מהם לא מצא את הרשת והיחיד שהצליח להכניע את וינסנט אניימה הענק היה גבריאל היינצה.

 

כן, דווקא הוא, מי שאפילו במסיבת העיתונאים ביום חמישי האחרון נאלץ להדוף את הביקורות נגדו, כולל את הטענה הרווחת כי הוא היחיד שלא החמיץ דקה בעידן דייגו מראדונה בשל קשריו העסקיים של המאמן עם אחיו של היינצה. האחרון הוא אמרגן במקצועו, שארגן לדייגו לא מעט הופעות יחצ"ניות ברחבי תבל, שהכניסו לו לא מעט מיליונים.


מסי מול ניגריה. משחק טוב, אבל לא מצוין (צילום: AFP)

 

2. מסי הופיע, הנבחרת עדיין לא

90 הדקות הראשונות של ארגנטינה לא היו מרשימות במיוחד, למרות שהנבחרת הגיעה ללא מעט מצבים ואלמלא אניימה, לא היתה סובלת בדקות הסיום ומחכה לשריקת השופט. לאו מסי לא נתן משחק ענק, אבל כן את אחד הטובים שלו בנבחרת, עם יותר מעורבות מהרגיל ורק הצלות מרשימות של שוער הפועל תל אביב מנעו ממנו לכבוש במשחק הפתיחה.

 

לעומת כוכב ברצלונה, הנבחרת עצמה היתה רחוקה מלהרשים, בעיקר בגלל יכולת נמוכה מהרגיל של מספר שחקני מפתח כמו אנחל די מריה (מישהו שם לב שהוא במגרש?), קרלוס טבס (אולי די עם הסיבובים סביב עצמך וההמתנה לשריקת פאול?) וגונסאלו היגוואין, שכנראה עלה לחוץ מדי בגלל הצל של דייגו מיליטו בספסל. וחונאס גוטיירס? אוי חונאס...מהיום הראשון שהפך לחביב של דייגו אני לא אוהב אותו וכמו שאמר חבר למערכת, הוא הזכיר בתנועתו את הגמלוניות של קונסטנטין פופה בזמנו.


וינסנט אניימה. ואת ההצגה הזו הוא בכלל נתן בצהוב (צילום: רויטרס)

 

3. אניימה מתחיל להיפרד מבלומפילד

אם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז אחרי המשחק של וינסנט אניימה בשבת כבר ברור שאת הקריירה שלו הוא ימשיך בליגה אירופית גדולה. למרות השער המהיר שספג, הוא ידע להתאושש ובעיקר להתעופף לבעיטות לחיבורים של מסי והחברים. רק בזכותו הסופר איגלס לא ספגו תבוסה לא נעימה במשחק הפתיחה ובסיום הוא כרגיל שמר על הצניעות האופיינית במסיבת העיתונאים. ומי היה מאמין שאת ההצגה הזו הוא בכלל נתן כשהוא לבוש בצהוב.

 

4. אנגלית אטרקטיבית

אחרי השעמומון הבלתי נסבל בין דוברי הספרדית והצרפתית בשישי (ותודה לדומנק המשמים. אם אפשר היה, צריך להוריד נקודה לאורוגוואי וצרפת על בזבוז הזמן שגרמו לכולנו), דרבי דוברות האנגלית במוצ"ש הפך למשחק הכי אטרקטיבי עד כה. מצבים רבים, משחק שוטף מצד לצד והמון צבע ביציעים. אנגליה (למרות קללת השוערים שלה) וארצות הברית צפויות לנצח במשחקים הבאים את אלג'יריה וסלובניה החלשות יותר ואם ימשיכו לשחק טוב, הן גם לא תעצרנה בשמינית הגמר.


הוובוזלות בפעולה. מישהו יודע איך משתיקים אותן? (צילום: AFP) 

 

5. שתי קטנות לסיום

* איזה פער בלתי נסבל יש בין תדמית חגיגת המונדיאל לעומת החיים האמיתיים ברחובות דרום אפריקה. כרגיל, המדינה כולה מאוחדת סביב הנבחרת הלאומית,

אבל רגע אחרי שהמשחקים נגמרים ומכבים את האורות, כואב לראות את העוני ברחובות הערים.

 

* אם כבר בלתי נסבל, אז מה תגידו על הוובוזלות הבלתי נסבלות? הרעש הבלתי פוסק לא מאפשר לשמוע את עידוד הקהל (במקרה של ארגנטינה, למשל, זה באמת פספוס), מוריד בכמה רמות את הנאת הצפייה במשחק עצמו וגרוע מזה, מי יודע אם לא פוגע גם בשחקנים וזו הסיבה לרמה היחסית ירודה שראינו עד כה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים