מה עלי לעשות אם התפילין נפלו על הריצפה?
שאלה:
הוצאתי שקית של הטלית מהארון ולא שמתי לב שהיא מונחת על גבי התפילין. שקית התפילין היתה פתוחה ו"בית" אחד נפל על הרצפה. ה"בית" היה בתוך המכסה שלו. מה עלי לעשות? (אברהם)
תשובה:
אברהם שלום,
א. בגמרא (תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כו א) דנים בהלכות קריעה של אבלות. מבואר שם, שיש לקרוע גם על ספר תורה שנשרף. למדים זאת ממה שנאמר לגבי יהויקים מלך ישראל ששרף את מגילת איכה, והרואים היו צריכים לקרוע את בגדיהם.
בהמשך הגמרא מסופר על חכם אחד שהוריד את התפילין שעליו, ולפתע הגיעה בת יענה ורצתה לבלוע את התפילין, והוא הצליח להצילם. אמר החכם, שאילו היתה בת היענה מצליחה לבלוע את התפילין - היה מתחייב בקריעה. אמר לו חבירו, שאין חייבין במקרה כזה על קריעה, משום שהדבר לא היה "בזרוע, וכמעשה שהיה". והיינו, בדומה למעשהו של יהויקים.
למה התכוון כאשר אמר "בזרוע"? הפוסקים כותבים שהכוונה היא שאת השריפה עשה אדם מישראל ובכוונה להכעיס, כשם שעשה יהויקים. (בית יוסף יורה דעה סימן שמ),אחרים כותבים, שלאו דוקא אם ישראל עשה זאת, אלא אפילו אם נקרע הספר, נחתך או נמחק, ואפילו על ידי גוי - גם כן יש לקרוע. (ב"ח שם, והש"ך סק"נו).
על כל פנים, מהסוגיה עולה, כי אין הבדל בין ספר תורה ובין תפילין לענין זה. וחייבים לקרוע במקרה שאחד מהם הושחת בכוונה.
ב. רש"י שם מפרש, שחייבים לקרוע, כאשר אי אפשר להציל, ובדומה למעשה בבת היענה. יש מהאחרונים שדנו בדעה זו, ומביאים סיוע לדבריו מהמסופר בירושלמי. שם מסופר כי בת היענה אמנם בלעה את התפילין, וחכם אחר הצליח לצודה, לחנקה, ולהציל את התפילין. משמע, שדוקא מכיון שניסה להציל, אינו צריך לקרוע, אולם אם לא היה משתדל להציל, ואף על פי של הושחתו התפילין בכוונה - צריך לקרוע. (שו"ת ציץ אליעזר ה א)
יש שהוסיפו, שמדובר באופן ששייך השתדלות, אולם אם אין אפשרות להציל, אלא בת היענה היתה באה באופן פתאומי - היה צריך לקרוע, אף על פי שהיו אנוסים.
מכל מקום, כתבו הפוסקים להלכה, שיש לקרוע כאשר ספר תורה נשרף "בזרוע", ולא נכנסו לחילוק של הראשונים הנ"ל. (רמב"ם הלכות אבל ט ט, שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ לז)
ג. יש מהאחרונים הכותב, שגם כאשר נשרף ספר תורה לגמרי באונס, באופן שאין חיוב לקרוע - יש להתענות, אף על פי שאין הדבר מפורש ברמב"ם ובשו"ע. (דברי חיים ליקוטים ח"ב א).
על פי זה נוהגים, כאשר נופל ספר תורה או תפילין, גם אם אינם נקרעים או נשרפים - שנוהגים להתענות. "דע שהתפילין יש בהם קדושה גדולה, וראוי להזהר מהם, וכשנופלין מידו שייך בהם זלזול... כמו ספר תורה... ואחרי שהם כספר תורה, וכי יסתפק אדם, שמי שנפל ספר תורה מידו לא יתענה... (משפטי שמואל יב)
ואכן, כך כתבו הפוסקים, (מגן אברהם אורח חיים מד ה), להתענות כאשר נופל ספר תורה או תפילין. אולם יש הבדל ביניהם; ספר תורה שנפל - מתענים בכל מקרה, גם כאשר נפל עם נרתיקו, אולם תפילין - רק כאשר נפלה ה"קציצה" צריך להתענות, אולם אם נפלו כאשר היו בתוך התיק או הנרתיק - אין צריך להתענות.
ד. יש מחמירים, שגם בתפילין, אם נפלו בכיסם, שצריך להתענות, וטעמם, "שהראו לו מן השמים שצריך תשובה"... וכמו שאמרו בגמרא, שמי שהתהפכה לו רצועת התפילין, ישב בתענית. (שו"ת מהר"י ברונא קכז). אולם המנהג המקובל אינו כן, אלא, שבמקרה כזה מקילים לתת צדקה, או שפטורים לגמרי. (ערוך השולחן שם).
נמצא, לגבי נידוננו, מכיון שהתפילין לא נזרקו בכוונה, וגם התפילין נפלו בתוך נרתיקם, לא צריכים להתענות לפי המנהג המקובל, וראוי לתת צדקה.
סיכום: תפילין שנפלו ללא נרתיקם - נוהגים להתענות, כמו בנפילת ספר תורה. אולם אם נפלו בתוך נרתיקם - אין צורך להתענות, ורצוי לתת צדקה. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
