שוק וסדר

החודש קיבלנו מכם שתי שאלות הנוגעות לשילוב בין חשמל לנוזלי גוף, אם כי להפתעתנו לא נוזלי הגוף הרגילים שמעסיקים אתכם. נפתח בשאלתו של הקורא עודד מנס ציונה, שהלך לביקור שגרתי אצל רופא השיניים וחזר עם עוגמת נפש גדולה: "מאז שעשו לי סתימה אני מרגיש תחושת חשמול נוראית בכל פעם שאני מכניס לפה עטיפה של קרמבו, או אפילו סתם נייר כסף", הוא מתלונן. הדיאגנוזה שלנו: לאנשים שגרים בנס ציונה יש תחביבים נורא מוזרים.

כדי לפתור את הבעיות של עודד - או לפחות את אלה שקשורות לשיניים - שאלנו בעצתה של דקל דאדו, דוקטורנטית להנדסה ביו־רפואית בטכניון, שתכף הבינה מה קורה פה. "המתכת שבעטיפת הקרמבו פשוט יוצרת מעגל חשמלי עם הסתימה שבשן", אמרה ד"ד. "אלקטרונים שזורמים במעגל מגיעים אל העצבים, וזאת הסיבה לתחושת החשמול". עכשיו נותרה לנו רק עוד שאלה קטנה אחת: מה?

"אלקטרונים יכולים לעבור כמעט דרך כל חומר", הסבירה דקל בטון של יא דבילים. "אין להם שום בעיה לעבור דרך מים, ובטח לא דרך רוק - שמכיל לא רק מים אלא גם הרבה מלחים, שמגבירים עוד יותר את המוליכות החשמלית שלו. מה שקורה כשעודד לועס אלומיניום זה שהאלקטרונים מדלגים בקלילות מהאלומיניום לסתימה, דרך הרוק".

"טוב, זה עדיין עדיף מסקס עם מרב מיכאלי" (אימג' בנק/ GettyImages)

האלקטרונים משתחררים מהאלומיניום ועוברים לסתימה שבשן בגלל תכונות החומר שממנו עשויות סתימות בשיניים. על פי רוב מדובר בסגסוגת - שם מפונפן לתערובת של מתכות - שמכילה כסף, בדיל וכספית. בגלל תהליכים כימיים שקצרה היריעה מלהיכנס אליהם כאן, הסגסוגת הזאת מושכת אלקטרונים מנייר האלומיניום, והם זורמים דרך נוזלי הפה המוליכים ומגיעים לסתימה. אלא שמסעם המופלא של האלקטרונים לא מסתיים כאן: הם ממשיכים עד לקצות העצבים שבשורש השן. עצבים פועלים על בסיס מטען חשמלי, והזרם החשמלי שמגיע לעצב גורם לו לשלוח הודעת כאב דחופה למוח. רק שזה אותו מוח שהורה לעודד לאכול עטיפה של קרמבו, אז לא בטוח שהוא יקלוט את המסר.

עכשיו נעבור לשאלה של הקורא שי, שכמו מיטב בחורינו פנה לעזרת הברווז אחרי שמילכד את עצמו בהתערבות מטופשת: "התערבתי עם חבר שאוכל להשתין על גדר חשמלית בלי שיקרה לי כלום. האם כדאי לי לנסות?". גם כאן הסכימה תכף־דוקטור דקל לעזור לנו, אם כי בפנים מעט חמוצות, והפעם תשובתה היתה חד־משמעית: בשום אופן לא. אמנם ברמה התיאורטית יש דרך לנצח בהתערבות, אבל ברמה הפרקטית היינו ממליצים לנסות אותה רק אם אין לך מה לעשות עם איבר הרבייה שלך.

"סילון השתן אולי נראה כמו זרם אחיד", חלקה איתנו דקל פרט מרתק מהידע האקדמי הנרחב שלה, "אבל הוא מתפרק במהירות לטיפות קטנות שנעות אחת לצד השנייה, באופן דומה לזה שבו מתפזרים המים שיוצאים מהטוש במקלחת". אם הטיפות לא היו מתפזרות, הזרם החשמלי היה יכול לעבור בקלות דרך השתן אל הגוף דרך איבר המין ולפחם את המוח. אבל הודות לפיזור אפשר באופן עקרוני להשתין על גדר חשמלית ולצאת בחיים: האלקטרונים שעוברים בגדר פשוט מתקשים לקפוץ מטיפה לטיפה דרך האוויר ולהגיע אל האדם. הפקטור הקריטי כאן הוא המרחק מהגדר; ככל שתתרחקו ממנה, כך יהיה לזרם יותר זמן להתפצל לטיפות, וסכנת ההתפחמות תפחת. האם זה מומלץ? ממש לא, כפי שיעידו כמה חסרי מזל שניסו את התעלול הזה ונפחו את נשמותיהם הטיפשיות, או לכל הפחות ספגו כוויות חמורות במקומות שלא מגיבים טוב לכוויות חמורות. אבל עזוב, שי, רק אל תניח לנו לרסק לך את המוטיבציה.

תן לשים ת'ראש מתחת לדיונה

גיא רוצה לייצר חול טובעני. מוזר שהוא פונה אלינו, המקסימום שאנחנו יודעים לייצר זה עיתון פוגעני

"איך אני יכול להפוך בריכת חול לבריכת חול טובעני?", שואל הקורא גיא, והתשובה היא שבקלות: כל מה שדרוש זה חול, הרבה מים וקצת גרגרי חמר. וכאילו, להיות אידיוט, אבל את זה אנחנו לוקחים כנתון.

מה שיעשה את הטריק זה הגודל הלא אחיד של גרגרי החמר, שמבטיח שיישארו ביניהם רווחים גדולים שיתמלאו במים. יחס החול־חמר הוא כבר עניין של ניסוי וטעייה. בעיקרון צריך להוסיף חמר עד שמתקבל מרקם סמיך שמזכיר ג'לי: יציב בתנאי שלא מפעילים עליו לחץ. ברגע שמישהו ידרוך בבוץ, גרגרי החול והחמר ייפרדו זה מזה, מים יזרמו לתוך החללים הגדולים שייווצרו, כל המשטח יהפוך בשבריר שנייה למרק בוץ נוזלי - והקורבן ישקע בתוכו.

אם זה היה הכל, היה אפשר פשוט לשחות החוצה. אבל אנחנו לא עושים חצי עבודה, ולכן נקפיד להוסיף לשלולית גם קצת מלח. למה? כי המלח משנה את הכימיה של המים, ומאפשר לחלקיקי החמר שנפרדו זה מזה להידבק מחדש וליצור שכבה צפופה שתלכוד בתוכה את הטובע ביש המזל.

שתדע לך, גיא, שהשכבה דלעיל מסוגלת לעמוד בכוחות חזקים מאוד: כדי לחלץ אפילו רגל אחת מתוכה, יש להשקיע כוח דומה לזה שנחוץ כדי להרים מכונית משפחתית. מצד שני, קל מאוד להיחלץ אם לא נכנעים לפאניקה. שכבת החול והחמר כבדה יותר מהגוף, כך שאם שומרים על קור רוח ולא זזים הרבה, יש סיכוי טוב לצוף עליה ולצאת מזה וללכת לפוצץ אותך במכות.