לא מבינה למה זרקו אותך? אני אסביר לך
גבר לעולם לא יגיד לך מה מפריע לו בך, או לפחות לא את האמת. שערה מיותרת או חצ'קון? הוא יגיד לך שאת נפלאה והוא פשוט עוד לא מוכן למחוייבות. כאלה אנחנו - כמה קטנוניים ככה פחדנים
חגית, חברה יקרה,
טוב, את לא אוהבת להיקרא חברה יקרה, כי "חברים יקרים" יש לך די והותר, והם רבים כמו הכוכבים באירוע של ארקדי גאידמק, את מעדיפה להיות אהובה במחירי סוף עונה מאשר חברה יקרה. והנה, עכשיו גם נושנוש, שהיה בן זוגך, הפך אותך, כמו טושטוש ופושפוש לפניו, לחברה יקרה, יקרה מאוד מאוד. אל תהיי עצובה, רציתי לכתוב לך כמה דברים על גברים, דברים שלא תקראי בערך "גבר" בויקיפדיה, אבל אנא, שמרי אותם בסוד, לא נעים.
את לא מצליחה להבין למה כולם עוזבים. אחרי הכל, את בחורה נפלאה, מציאה אמיתית, חכמה ורגישה, מצחיקה ואוהבת, בעלת גיזרה מושלמת ופרצוף חמוד, ולא מבינה למה כולם רוצים אותך, אבל רק כחברה יקרה. את לא מבינה למה כל חברותייך רחבות העכוז כבר נשואות, ושכנותייך הספרית והקוסמטיקאית מקומה ג' מאושרות, ורק את מפיגה את הבדידות שבדרך עם ג'י.פי.אס. הרי כל גבר נורמלי שהיה זוכה בך, היה צריך רק להתלבט אם לפתוח איתך בדהירה לכיוון המיטה או לקשור אותך בסרט ורוד ולהביא אל ההורים. אז למה? למה בני הזוג עוזבים בזה אחר זה? החיוך שלך כל כך מתאים לשמלת כלה, וטבעת כה תהלום את אצבעך, אז למה רק הם לא רואים את זה? לא פלא שמכל ההתמחויות בחרת בפסיכיאטריה, שאולי מלבד לספק מקצוע מכובד גם תעזור לך להבין את הגברים שבחייך.
אשה תגיד "אתה אידיוט לי מדי", גבר פשוט ייעלם
גבר מזייף התאהבות בקלות רבה, הוא יכול לעשות זאת חיים שלמים, וזה לא קשה במיוחד: הרי בלאו הכי הוא נמשך לכל דבר שיש לו ישבן ופטמות. גבר לעולם לא יגיד לך מה מפריע לו בך, או לפחות לא יגיד את האמת. אם יש לך שערה מיותרת, או חצ'קון על העורף, הוא יגיד לך שאת נפלאה והוא פשוט עוד לא מוכן למחוייבות. כאלה אנחנו – כמה קטנוניים ככה פחדנים. אשה תגיד "אתה אידיוט לי מדי", גבר פשוט ייעלם. אשה תנתח את הגורמים למה זה לא יכול להצליח, ולמה ההתאמה לא מושלמת, גבר יגיד: "המממ... אני לא יודע. אני זז, סבבה?".
וזכרי היטב את הסוד הבא: הוא לא באמת מתוסבך, הוא לא באמת קוקו, הוא לא באמת מבולבל, ולא באמת זקוק לטיפול, הוא פשוט לא רוצה אותך מספיק. הסיבות שלו הן טפשיות ועלובות עד כדי שהוא מתבייש להגיד אותן, לפעמים הוא לא מודה בהן בפני עצמו, קל לו יותר להודות שהוא דפוק מאשר להודות שהוא נתקף בפאניקה כי יש לך שערה לבנה, זול לו יותר לקחת תרופות פסיכיאטריות מלהתאהב באשה שקונה יותר מדי קרמים ונעליים. אז למה הוא לא רוצה אותך? התשובה הנכונה היא: "מה זה חשוב? הוא בין כה טמבל".
כל מיני גברים ישנם, חגית, את חלקם הספקת לפגוש ב-28 שנותייך. כל פעם שנשבר הלב במקום שתישבר כוס, היה שם גבר שמעריץ אותך, אבל מעדיף להיות עם מישהי פחות נערצת. את ארבעת המינים של הגבר אפשר לחלק גם ל-400 תת-מינים, ואלה מיני תנובת הארץ:
הגבר המפקפק: זה שלא יודע. הוא מפולג בתוך עצמו, ונפשו מתנהלת כפרלמנט גדול ומסובך של קואליציה ואופוזיציה. מצד אחד רוצה, מצד שני לא יודע, מצד שלישי טוב לו, מצד רביעי לא ממש מאוהב, מצד חמישי מחניף לו שרוצים אותו, ומצד שישי מעדיף להיות המחזר ומתבאס לחשוב שהדבר היחיד שיכבוש מעתה בחייו הוא כרוב. "שיטת הפיקפוקה" היא דרכו, והוא לא באמת מתייסר, אלא רק גורם לך, האוהבת אותו, לסבול ולחיות באי הוודאות החביבה עלייך כל כך. עד שהוא יחליט שזה לא, תוכלי לשיר: "הופ הופ טרללה, גדלתי בשנה".
הגבר החמוד (המוכר בתרבויות מסויימות בשם "הגבר החרמן"): חומד של בחור, כמו כלבלב שיעודו לרצות את בעליו. אין אצלו הרבה קשר בין האונה הימנית במוח לבין איבר המין, ונחשי לאיזה מהם יותר מקורבת הלשון. וזו, הלשון, חלקלקה כשל ראש העיר של נחשי הצפע, וכשהוא מכיש בקסמו, אפילו את, שלא עשו אותך באצבע, מאמינה שהוא נפל ברשתך. אבל איפה... הקליק של פתיחת החזיה הוא בעצם הקליק במוחו שעבר להתמקד בבחורה הבאה, וכל מה שהוא יעשה מעכשיו זה רק "יבש לפני רטוב" למען שיפור הביצועים לזו שתבוא אחרייך.
אם כבר שלושת יצורים אקזוטיים אלה מנוקבים לך על הכרטיס, יש לך, הנוסעת המתמידה, תואר שלא מטיס אותך לשום מקום. הסוג הרביעי של הגבר אותו את מחפשת, בדרך כלל כבר נשוי באושר לחברתך הטובה.
עוד סוד, חגית, וזהו סוד כמוס במיוחד: על הברכה "ברוך שלא עשני אשה" שמעת? ברכה זו היא מילות הודיה שמשמעותן: "מזל שלא אצטרך לצאת עם אחד מהנזכרים לעיל". כי זה אכן סוג של עונש אכזרי, והרי כבר בגן עדן נקבע חד משמעית: בעצב תלדי בנים. ולפי פירוש הימבמב"ם העצב הזה מתחיל הרבה לפני הלידה. והכל בשל תפוח.
בסופו של דבר, יקירתי, לא קטיעתם של הקשרים היא האויב הגדול שלך היום, אלא המקום שהם תופסים בחייך. שלושה נושנושים ופושפושים היו לך: יאן, יאן צידראן, ויאן צידראן צידראן צידרוני. אבל רבבות נושנושים אחרים עוד מחכים בתור, והרי בסוף כל סיפור, כל יאן צידראן צידראן צידרוני פוגש את ציפה דריפה ימפמפוני שלו.
הוא לא רוצה שכעת תשבי ותנתחי את הקשרים הקודמים
כל גבר שעוד לא פגשת יכול להיות הגבר שלך, ומי יודע היכן הוא עכשיו? אולי עכשיו הוא סוגר שעה שנייה של חיפוש חניה בין דיזנגוף לאבן גבירול? אולי עכשיו הוא שולח עוד מייל של ויאגרה לפח, או מנשנש כרפס מול שידור חוזר של משחק סנוקר בערוץ 5, אולי הוא רודף אחרי הכלב, או צורח על קצינת הקישור. אולי הוא בסופרמרקט מנסה להבין את הרמאות שמאחורי המבצע "הכל ב-13", או נושא נאום לאומה מהאמבטיה שלו, או אולי בגלימה שחורה מול השופט מחלץ לחופשי עוד עבריין מסוכן, ואולי כרגע הוא מצא חנייה מדוגמת ממש מול הבית, כזאת שמהיום והלאה הוא לא מוציא ממנה את הרכב. אבל איפה שלא יהיה, גם הוא מחכה לך, בדיוק כמו שאת כמהה אליו. הוא לא רוצה שכעת תשבי ותנתחי את הקשרים הקודמים, אלה שהסתיימו, הוא רוצה שתעשי צעד אליו, אל הדבר האמיתי. גם הוא כמוך, חגית, מחכה לרגע שמבטיכם יפגשו, והבעת "בבא מציאה" תתפשט על הפנים, רגע שממנו והלאה לא תיפרדו ותלכו משולבי ידיים אל האופק. רגע שנראה כל כך רחוק, אולי לא יקרה אף פעם, ואולי מחכה מעבר לפינה.
חגית, אני מרגיש כמו פבלו רוזנברג בצוות שופטי כוכב נולד: באתי לחזק ויצאתי מחליש. אני, הרי, כמו "משה-מלצר-חולון", לא אומר תובנות חדשות, ורק מפרש במילותיי שלי את המציאות הקשה המוכרת לך. ואכן קשה, אין להכחיש: יש שפה, יש עבודה, ובכל זאת קשה. אבל גם לא פחות קשה להיות גבר שמחפש אשה, או נערה בתיכון המוטרדת ממה שהג'ינג'ית לחשה עליה בסוף ההפסקה הקודמת, ולא פחות קשה להיות אמא מותשת לשני מקסימים שחלומה הגדול הוא שאיזה צדיק יקח את הילדים לכמה שעות לחקור כוכבים, או כלה מתוקתקת שחמותה כבר מהנדסת לה את החיים. ובמקרים כאלה אני נזכר בחרסינה, כן, זו שפעם עיטרה את חדרי, שעליה כתוב "אל תיקח את החיים ברצינות רבה מדי, ממילא לא תצא מהם חי", לוקח שקית במבה, הולך לראות הישרדות איי טיז-אל-נבי וחושב: "פחחח... אלה שורדים? שיסתכלו עלינו!".
שלך, אורן
לפנייה לכתב/ת 
