בריטניה התנצלה על יום ראשון הארור בצ' אירלנד

ועדת החקירה שבדקה את הטבח הגדול ביותר שביצעו חיילים בריטים בצפון אירלנד פרסמה היום (ג') את מסקנותיה לגבי "יום ראשון הארור". ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, אמר שהוא מתנצל על התקרית שלא היתה כל הצדקה.

האירוע הטראומתי התרחש בעיר לונדונדרי שבצפון אירלנד ב-30 בינואר 1972, וזכה לכינוי המפוקפק "יום ראשון הארור" או "יום ראשון העקוב מדם". הפגנה של קתולים שקראה לשמירה על זכויות אדם הפכה בן רגע למרחץ דמים כשחיילים בריטים ירו לעבר הקהל. התוצאה הקשה: 13 מפגינים נהרגו ו-15 אחרים נפצעו.

"אירועי 'יום ראשון הארור' היו לחלוטין לא מוצדקים", אמר קמרון בהודעה שהקריא בפרלמנט בלונדון, אחרי פרסום דו"ח בן 5,000 עמודים. "מה שקרה שם לא אמור היה לקרות. כמה מחברי כוחות הביטחון נהגו באופן פסול", הוסיף קמרון וציין שמסקנות ועדת החקירה העלו שהמפגינים לא היו חמושים ושכמה מהחיילים שיקרו בימים שלאחר התקרית.

מפגינים שנורו למוות ב"יום ראשון הארור", ינואר 1972 (צילום ארכיון: AP)

התקרית נותרה עד היום כפצע פתוח. חקירה שערכה בריטניה ב-1972 קבעה שהמפגינים היו פעילי מחתרת במסווה שביקשו להסתער על מבנה עיריית לונדונדרי. אולם אך האירים הקתולים סירבו להכיר במסקנות אלה וטענו שהחיילים ביצעו טבח.  

בשנת 1998 החליט ראש הממשלה הבריטי דאז, טוני בלייר, להקים את ועדת החקירה המקיפה והיקרה ביותר בתולדות בריטניה כדי לחשוף את האמת מאחורי האירועים. החוקרים פעלו במשך 12 שנים ותשאלו 921 עדים לאסוף ולברור את המידע הרב שהצטבר מאותה תקרית.

"החייל שהרג את אחי ירה בו בגב. אחי לא היה חמוש. זה פשוט היה רצח, חד וחלק", אמר ג'ו מקיני, ששכל את אחיו בהפנגה ההיא. מקיני ועשרות

קורבנות אחרים של "יום ראשון הארור" קיבלו מבעוד מועד עותק של הדו"ח המקיף, אך נדרשו לא לפרסם אותו בציבור.

ראש ועדת החקירה, השופט הבריטי לורד סביל, תשאל בין היתר פקידי ממשל בריטים ואף כמה מהחיילים שהרגו את המפגינים. בדו"ח הסופי צונזרו שמותיהם של החיילים, מחשש שיוצאי המחתרת האירית (IRA) יבקשו לנקום בהם. מומחי משפט ציינו שמסקנות הדו"ח עשויות לפתוח את הדלת להגשת תביעות אישיות נגד היורים, כיום בני 60 עד 70.