פורום קיסריה: "לשלב ערבים וחרדים בעבודה"

הדיון הראשון, בראשות ד"ר יוסף ג'אברין, עוסק בנושא ערביי ישראל. הדיון מתקיים בהשתתפות השר לעניני מיעוטים אבישי ברוורמן, ד"ר ערן ישיב מהמחלקה הכלכלית באוניברסיטת תל אביב ואיימן סייף מהרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי והצ'רקסי.

 

שטייניץ: "מפה נבצע את הקפיצה הדרושה למדינת ישראל"

בפתיחת הכנס, הנערך השנה בעיר נצרת תחת הכותרת: "מדינה אחת - כלכלה אחת",  אמר שר האוצר, יובל שטייניץ: "מפורום קיסריה יוצאת הבשורה של חשיבות שילוב האוכלוסיה הערבית והחרדית בשוק העבודה במדינת ישראל"

 

ד"ר שטייניץ המכהן כיו"ר הכינוס ה-18 של פורום קיסריה אמר כי זה סמלי שהכינוס נערך השנה בעיר נצרת. "הכנס מתקיים בנצרת, מרחק הליכה מכנסיית הבשורה וסמוך להר הקפיצה. אני מקווה שמכאן תצא הבשורה ומפה נבצע את הקפיצה הדרושה למדינת ישראל ולכלכלתה.

 

"עיקרי התוכנית הכלכלית שאנו משלימים בימים אלו מורכבת מארבעה תחומים עיקריים: תוכנית לחיזוק התעשיות עתירות הידע (היי-טק), המשך ההשקעה בתשתיות, ושני הפרקים שהכנס גם עוסק בהם – טיפול מסיבי בשוק העבודה וטיפול בנושאי המאקרו כלכלה דרך הכלל הפיסקאלי החדש והתקציב הדו-שנתי".

 

בנוגע לשוק העבודה אמר שטייניץ: "שילוב האוכלוסיות הערבית והחרדית הוא קריטי לעתידה של כלכלת ישראל ואנו מתכוונים להשקיע רבות כדי לשנות את המגמה הקיימת. בנוסף, אנו בונים סל של אמצעים כדי לבלום ולצמצם את היקף העסקת העובדים הזרים הלא חוקיים בישראל. זהו נושא קריטי לפתיחת מקומות עבודה חדשים לישראלים והעלאת שכר במגוון תחומים".

 

"אין מתאם בין השכלה לתעסוקה במגזר הערבי"

ד"ר יוסף ג'בארין, ראש צוות מחקר פורום קיסריה, אמר בכנס כי "במגזר הערבי בישראל, וזה מוזר מאוד, אין מתאם בין השכלה לתעסוקה".

 

הוא ציין כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות בישראל הוא מהנמוכים לעומת העולם הערבי, למרות העלייה בהשכלה. "עשינו מחקר בקרב 1,500 נשים ערביות ובדקנו מה הסיבה לכך שהן לא עובדות. במשרדי הממשלה נהוג לתלות זאת בסיבות תרבותיות. במחקר הזה מצאנו ש-57% מהנשים אמרו שהן לא עובדות בעיקר משום שאין היצע של משרות. יש סיבה תרבותית, אבל היא קטנה ומתמקדת בעיקר באוכלוסייה בנגב", אמר.

 

הוא הוסיף כי בציבור הערבי רוצים מאוד שנשים ייצאו לעבוד. 42.8% מהנשים שאינן מועסקות בשכר מוכנות לעבוד בשכר – שיעור הדומה לזה שבציבור היהודי. החברה הערבית משתוקקת וכמהה לעבודה וללימודים. הפערים בין יהודים לערבים לפי משלח יד – גדלים. היום יש לנו 13,500 אקדמאים ערבים בלתי מועסקים, ו-9,000 נשים אקדמאיות ערביות לא מועסקות. בקרוב נגיע ל-30 אלף בלתי מועסקים אקדמאים, בחמש השנים הקרובות. המעמד הבינוני הערבי עם הזמן המעמד שלו נחלש".

  

ברוורמן: "הכוח של האוכלוסייה הערבית אדיר"

השר אבישי ברוורמן אמר: "ה-OECD נתן לנו מראה, ואני חושב שבשנים האחרונות אנחנו לא מסתכלים בשקיפות לגבי מה קורה באוכלוסייה הערבית. ישראל הצליחה לבנות מדינה מפוארת בשם מדינת תל אביב, אבל נכשלה בבניית מדינת ישראל – הנגב, הגליל וכמובן ירושלים. החטא הגדול של מדינת ישראל - להוציא את ממשלות רבין ושוחט: לא היתה בישראל ממשלה שלקחה ברצינות את שילוב החברה הערבית בכלכלת המדינה".

 

"אם העשור הבא הוא עשור של פריצת דרך בהשכלה הגבוהה, הוא חייב להיות כזה גם בקשר לאוכלוסייה הערבית. הכוח של האוכלוסייה הערבית הוא אדיר, הצמא הוא אדיר. ממשלת ישראל צריכה להקצות יותר משאבים, הקריאה שלי למגזר העסקי היא – תפתחו את השערים, זה טוב לכם, זה טוב לכלכלה, זה טוב ליהודים".

  

לאוטמן למעסיקים: "תנו הזדמנות לשיוויון"

דב לאוטמן אמר בכנס כי צריך לחנך את המעסיקים איך לבצע ולממש את ההחלטות. "יש דעה קדומה שכאשר יש ערבי בתוך חברה יהודית, הצוות היהודי עלול לא לקבל אותו בחיבוק, ולכן תיווצר בעיה. לכן המעסיק אומר לעצמו 'מה אני צריך צרות' ומעדיף את המועמד היהודי על פני הערבי".

 

בהתייחס לגישה זו אמר לאוטמן: "לכל ידידי המעסיקים – רבותי, אתם מפסידים, אתם מחמיצים, אבל לא פחות חשוב – לכולנו גם החברה הישראלית חשובה, ואם יש לכם דרך לעזור לסגירת פערים בחברה אתם מחויבים לתת הזדמנות לשוויון. אין לי ספק שקריאתי לכל המעסיקים – אתם לא עושים את זה רק מתוך תרומה לחברה הישראלית – זו תרומה אמיתית לחברה ולארגון שלכם".

 

ורטהיימר: "לפתוח בתי ספר מקצועיים"

סטף ורטהיימר: "אני רוצה לתת כמה עובדות: ראשית, הגליל המערבי לא במצב קשה. יש לי פה סטטיסטיקה שמראה שב-20 שנה החלק הערבי, הדרוזי, מעלות וכולם יחד בערך מרוויחים אותו הכסף. יש אזור תפן, יש את אזור לבון, ושם ההכנסה פר בן אדם היא שווה בין יהודי וערבי – וזה עובד".

 

בהתייחס להשכלה אמר ורטהיימר: "הבעיה האמיתית היא שאנחנו רוצים שכולם ילמדו באוניברסיטה. האוניברסיטות בדרך כלל מחנכות את בני האדם שאין מה לעשות, שצריך לחיות מבעיות של אחרים ולא מייצור. יש הבדל בין לדעת ובין לעשות. ופה אנחנו סגרנו את בתי הספר המקצועיים – ואני חושב שזה דבר נוראי – ואני קורא לממשלת ישראל לבדוק את האסון הזה".

 

ורטהיימר הציע לבדוק סטטיסטית באוניברסיטאות איזה אחוז של האנשים מוצאים את מקום העבודה שלהם בתחום שאותו למדו – גם במגזר היהודי."פרופ' הירש ואני העברנו 200 איש, יהודים וערבים, קורסי יזמים. הקמנו בתי ספר בלי לחכות לממשלה. אנחנו מחנכים 1,000 איש לחינוך מקצועי – וברור לי שבכל הסטטיסטיקות שלכם כאן אני לא מופיע, כי אני לא שייך לישראל".