מעכשיו אין סקס עד שתהיה משכנתא. הבנת?
הם ניסו הכל: ניגשו יד ביד למתווכי דירות, לקבלנים, לדירות יד שנייה דרך לוחות באינטרנט, לקבוצות רכישה אופנתיות ואפילו ליועצי משכנתאות, ובמקביל היתה גם יועצת זוגיות. גם אותה החלו לפקוד תדיר, משום שסירובו של ערן להשתעבד למשכנתאות האדירות רבץ כעננה שחורה מעל חיי הנישואים
מעולם לא האמנתי שראשי המשק ועסקנים ישורבבו בכתבה שעניינה יחסים, אבל בעת הזו הגיעו מים עד נפש. בעת הזו הקדרות אופפת אותי, שכן בעת הזו התגרשו ערן ונועה היקרים בנסיבות שאותן, אולי, יכלו הפוליטיקאים שלנו למנוע. מרגיז.
אתמול בערב נחת אצלי אימייל מלנכולי מקנדה: "אחי, אני בדרך לרכוש לי כאן דירה די מרווחת. בטורונטו זה חצי מחיר מכפר סבא. תקלוט אחי, חצי. מתגעגע קצת לארץ, אבל זה יעבור. קפוץ לבקר. ערן".
ערן הוא חבר טוב שעקר לקנדה מיד אחרי שנפרד מאשתו וחתם על הגט. הכל התחיל לפני שנתיים, אולי קצת פחות.
ערן ונועה, כבר לא בני 20 אבל בהחלט זוג צעיר, החליטו לרכוש דירה צנועה וישנה בעיר הולדתם, בעיר בה הכירו, בה מתגוררות משפחותיהם הענפות כפר סבא. ערן הוא חבר מהתיכון ונועה היא אשתו ואהבתו היחידה. שני אקדמאים, שני קצינים במיל, שני מלחי-הארץ ומוקד גאוותה.
את המהלך הובילה נועה באסרטיביות "ניקח משכנתא ונסתדר", הכריזה. "נשנורר מההורים, מהחסכונות, העיקר לקנות ולהיפטר מדמי השכירות המתייקרים. וחוץ מזה הגיע הזמן גם לתינוק..."
אבל ערן, איש הייטק במקצועו שטוחן שעות ומרוויח לא רע, ניסה בהתמדה לערער: "נועה חמודה, המחירים עכשיו יקרים מדי. לגמרי בשמיים. נמתין שירדו ואז נרכוש כמו בני אדם ועם משכנתא פחות מפלצתית", אמר לפני שנתיים וניפץ את חלומותיה.
אלא שנועה, דוגמנית בעבר ומתמחה במשפטים בהווה, לא ויתרה. היא ניסתה למחות, להתנגד ולהוביל מהלך אסטרטגי, מבלי שהיה לה מושג ירוק עד כמה היא צודקת.
"לך עם האינטואיציה הנשית!" ציוויתי על ערן, אבל סדקים ובקיעים ראשונים החלו להתגלות בזוגיות ההרמונית, ואת הנעשה, לדאבוננו, אין להשיב.
הם ניסו הכל. באמת הכל. ניגשו יד ביד למתווכי דירות, לקבלנים, לדירות יד שנייה דרך לוחות באינטרנט, לקבוצות רכישה אופנתיות ואפילו ליועצי משכנתאות, ובמקביל היתה גם יועצת זוגיות. גם אותה החלו לפקוד תדיר, משום שסירובו של ערן להשתעבד למשכנתאות האדירות רבץ כעננה שחורה מעל חיי הנישואים.
"לא זכינו בהגרלת הקבלן ונועה בוכה"
"לא מאמין איזו התנפלות באתר הבניה הזה", היה מסמס לי מהוויי זוגיות בתלאות נדל"ן. "לא זכינו בהגרלת הקבלן ונועה בוכה", "זו משכנתא של סרטי אימה – לא מוכן להתאבד!", "נועה הלכה לישון אצל אמא שלה", "אחי, מחירי הדירות זה סדרה הנדסית. אין לנו חיים", "בוא'נה, בא איזה משקיע אנגלי ולקח. נועה שוב בוכה", "איזה אשה ובעלה כאן כמעט הלכו מכות, חייב לצלם", "אחי כבר לחצנו יד והם מבקשים עכשיו יותר – אני נכנע".
באחד הלילות, לפני חצי שנה אולי פחות, טילפן אלי ערן בשעת חצות. "אחי", אמר בקול מרוסק, "אני בחוץ עם הכלבה. תשמע, נועה השתגעה. עצבנית טילים. הצעתי לה לעבור ולקנות בחדרה, בבאר שבע, באשקלון. לא אכפת לי כבר לנסוע שעתיים לעבודה אם היא כל כך רוצה לקנות, אבל נועה רק התרתחה עוד יותר... 'אתה לא תגרש אותי מכפר סבא!' צווחה עלי. וזהו. מעכשיו גם סקס אין. נגמר. אנחנו כמעט לא מדברים". דממה השתררה על הקו. "אבל תגיד לי אתה", נחנק והמשיך, "מי המטורף שקונה בכפר סבא במחירים האלה, מי?"
"ומה אומרת יועצת הזוגיות שלכם על זה?"
"גם זה נגמר, לא הולכים יותר. נועה הרימה ידיים, ומעכשיו אין סקס עד שתהיה משכנתא. הבנת? עכשיו תגיד לי למה זה מגיע לי..." הבחור נשמע לי חרד ומיוסר, ובאמת שלא יכולתי לייעץ.
נועה, יש לציין, היא יפהפיה מדהימה המתחזקת גזרה דקה וארוכה ופרופורציות גוף נדירות. העובדה ששבתה בסגור רגליה מול ערן המשתוקק נשמעה לי אז כמו התאכזרות גרידא.
"זוזו ילדים, אתם מפריעים לנו להשקיע"
החודשים הבאים היו נוראים אף מקודמיהם. בתוך נתק כמעט מוחלט ודממה מחניקה היו נועה וערן משתרכים לפרקים אל דירות יד שנייה, יושבים אצל קבלנים ובבנקים למשכנתאות, מנסים להפיח להבה זוטא באודים העשנים שנותרו מחיי הנישואים. אבל מחירי הדירות המאמירים התחילו להיעלם כליל מהישג ידם של זוגות כמו נועה וערן. משקיעים עשירים היו קורצים לבני הזוג בזלזול, ממלמלים "זוזו ילדים, אתם מפריעים לנו להשקיע" ורוכשים בכל מחיר. מתווכים היו משתתפים בצערם כל אימת שנמכרה דירה בה חשקו לאיזה זוג שהחליט דווקא כן לקפוץ ראש ממצוקי משכנתאות הענק. בקיצור, הגירושים הפכו בלתי נמנעים. נועה התבצרה. ערן התייאש, ועולם הנדל"ן הישראלי חרץ דינו של זוג ישראלי נוסף.
אנחנו, החברים מסביב, נותרנו המומים וכואבים. הוריהם של בני הזוג ניסו בכל כוחם לתמוך, להציע סיוע ומימון חלקי, אך לשווא. כל אלה התגמדו למול מחירי הדירות והשסע שנוצר בזוגיות המקסימה שגססה מול עינינו, ונמוגה. לפני שלושה חודשים נחתם הגט ברבנות והמסך ירד.
כרווק תל אביבי הספון בדירתו השכורה, לא חשתי על בשרי את מכאובי מחירי הדירות. אלא שבאמצעות ערן ונועה נחשפתי במעט לתלאותיהם של הזוגות הצעירים, לכתבות בטלוויזיה, לאוזלת היד של ראשי המשק ואפילו לקבוצות המחאה בפייסבוק. המעט שביכולתי לעשות הוא לספר את סיפורם של חבריי ולייחל שייקרה כבר הנס וזוגות ישראלים רבים יוכלו להתגורר ולרכוש בכל מקום בו יחפצו ומקרים כאלה לא יישנו עוד במחוזותינו לעולם.
האימייל של חוץ פן
