האשכנזים. לא מעמנואל

אהוד בנאי, שלמה בר, שולי רנד, שלמה ארצי, מאיר בנאי, יזהר אשדות, דייויד ברוזה. מעט מאוד נגנים בארץ שלא קוראים להם אבי סינגולדה זכו להיות חלק כזה או אחר מהרכב ההופעות או האלבומים של כל האמנים הללו. מי שכן יכול לרשום לעצמו "וי" ליד כל אחד מהשמות הנ"ל, וליד לא מעט נוספים במוזיקה הישראלית, הוא הכנר ניצן חן רזאל, שרבים מאיתנו זוכרים בוודאי כבחורצ'יק עם הבלורית בהופעות של אהוד בנאי.

אחרי כל-כך הרבה שנים של ליווי מוזיקלי, החליט רזאל לקחת צעד אחד קדימה ולצאת בקריירת סולו, מלווה בהרכב נגנים עם שם מאוד לא פוליטיקלי קורקט בימים טרופים אלו מחוץ לעמנואל - "האשכנזים".

רזאל נולד בירושלים למשפחה המוזיקלית המפורסמת ביותר בסצינה היהודית (בכל אופן לפני שמשפחת בנאי החליטה על חזרה למקורות). הוא גדל ולמד בבית ספר במבשרת ציון וכבר בגיל צעיר התחבר אל הכינור ואל הנגינה. בתזמורת חיל חינוך כבר היה ברור שמדובר פה באחד המוזיקאים המוכשרים שייצאו אל השוק. משם הדרך על הבמות כבר ידועה.

בין השנים 2008-2005 שימש רזאל כתחקירן מוזיקלי באתר האינטרנט "הזמנה לפיוט", ומתוקף תפקידו ריכז, ליקט והעלה על הכתב תווים לפיוטים ממגוון עדות ישראל. במקביל, הנחה וניהל קבוצות רבות לשירת פיוטים במסגרת פרויקט "קהילות שרות". מכל מה שנחשף אליו בחר רזאל ללכת דווקא על פיוטים ממסורות אשכנז, שבדרך כלל מקבלים פחות התייחסות מפיוטי המזרח בגל החידושים של השנים האחרונות.

רזאל נבר בארכיונים, הוריד סלילים של הקלטות ומצא את עצמו שוקע מוזיקלית בעולם שלם שנחשף בפניו. באפריל 2008 , אחרי כמה שנים של עבודה, הוא העלה את הופעת הבכורה של "מופע פיוטי אשכנז" בפסטיבל הפיוט הראשון בירושלים, שאותו ערך, הפיק ועיבד מוזיקלית. במופע ביצעו רזאל והלהקה, שהיתה מורכבת גם מאילן דמרי מהמדרגות, פיוטים ממסורות אשכנז השונות שלא זכו לביצועים קודמים, ולצידם ביצועים רעננים של מזמורים ופיוטים מוכרים מבית הכנסת האשכנזי.

כמו לא מעט מופעים חד-פעמיים, תגובות הקהל והאנרגיות שהתרוצצו על הבמה גרמו לרזאל להמשיך לנסוע עם הפרויקט ועם ההרכב. המסע אכן נמשך ובשבוע שעבר הגיעו "האשכנזים" לראשונה אל הבמות בתל אביב, בניסיון להעניק אלטרנטיבה שפויה לעולם הוובוזלות ולעולם