הכנסת אישרה הגשת תקציב דו-שנתי נוסף
גם בשנת 2011, תגיש ממשלת ישראל לאישורה של הכנסת תקציב דו-שנתי. ההחלטה אושרה בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 63 נגד 32 ולאחר דיון סוער, שבמהלכו ניסו חברי הכנסת מהאופוזיציה להתיש את הממשלה בהתנגדויות ואף איימו לעתור לבג"ץ אם לא יושג רוב של 61 חברי כנסת
ה"פיליבסטרים" והאיומים בעתירה לא הועילו - למדינת ישראל יהיה תקציב דו-שנתי נוסף. לאחר ליל שימורים וחצי יממה של דיבורים לפני אולם כמעט ריק, האריכה מליאת הכנסת ברוב של 63 תומכים מול 32 מתנגדים וללא נמנעים את המתכונת הזמנית של התקציב הדו-שנתי לשנתיים הבאות (2011-12). המליאה קבלה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת הממשלה לתקן את חוק יסוד התקציב פעם נוספת בהוראת שעה – הליך חריג שהתקבל בביקורת קשה.
הדיונים על התקציב הדו-שנתי: כותרות נוספות
- צעקות בוועדת הכספים: "האוצר קנה את היו"ר"
הדיון המסכם נמשך שעות במאמץ של האופוזיציה, בהובלת חברי סיעת קדימה, לנגח ולהתיש את הממשלה. הפיליבסטר שתוכנן להימשך סביב השעון עד מחר בצהרים, קוצר לפנות בוקר, אולם תהליך ההצבעה נסחב שעות כשהאופוזיציה מבקשת הצבעות אישיות ממושכות, הכרוכות בקריאה שמית של הח"כים, על הסתייגויות רבות שהגישו חבריה לסעיפי החוק.
ההצבעות שיבשו את עבודת הכנסת השוטפת הוועדות נאלצו לבטל ישיבות ולשלוח את המוזמנים מחוץ לכנסת כלעומת שבאו. בכנסת גם היה מי שהרים גבה על כך שמלכתחילה נקבעו דיוני וועדות להיום, כאשר מבעוד מועד היה ברור כי שהמליאה צפויה לדון במהלך הבוקר בהצעת החוק.
ההסתייגויות המשמעותיות ביקשו לפסול את עצם התקציב הדו-שנתי, את קבלתו בהוראת שעה, ואת הסעיף לפיו הממשלה תשריין בתקציב עתודה כספית לתגבור תקציבים חסרים בשנה השנייה. החוק לא נקב בסכום אולם שר האוצר הסדיר עם יו"ר ועדת הכספים שהסכום יעמוד הפעם על 1.5 מיליארד שקל.
כמו כן זכתה הכנסת בסעיף נוסף ה"מפצה" אותה על אובדן הכוח הנובע מהמתכונת הדו-שנתית. סעיף זה מסמיך את יו"ר ועדת הכספים לדרוש מהממשלה להקדים את הנחת התקציב מעבר ל-60 יום לפני תום שנת הכספים, כפי שמגדיר החוק.
ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) היתה חברת הקואליציה היחידה שהצביעה עם האופוזיציה לכל אורך הדרך. יחימוביץ' טענה שהתקציב הדו-שנתי הוא "שגיאה כלכלית וחברתית, הרפתקה פסולה והנצחת הדיקטטורה של פקידי האוצר".
האופוזיציה איימה: "נעתור לבג"ץ"
הקואליציה נדרשה לגייס את חבריה כדי להבטיח רוב של 61 לפחות לסעיפי החוק. זאת לאחר שעלתה הטענה מפי דוברי האופוזיציה כי זה הרוב המינימלי הנדרש לתיקון חוקי יסוד, אחרת יערערו על ההחלטה בבית המשפט. היועצים המשפטיים של הכנסת חשבו אחרת אבל הקואליציה לא רצתה להסתכן. ואכן רוב ההצבעות המשמעותיות הסתיימו ברוב הדחוק של 61-63 תומכים.
במשך שעה ארוכה סערה המליאה כשעלתה האפשרות שהאופוזיציה תעתור לבג"ץ. איום זה הושמע לראשונה בעקבות ההצבעה בקריאה הראשונה, לפני כחודשיים, שהסתיימה ברוב של 53:29. שר האוצר יובל שטייניץ טען אז שהכל תקין, וכי לא נדרש רוב של 61 תומכים, כי מדובר בתיקון שכולו לטובת המדינה וכלכלת ישראל.
ח"כ רוני בר-און, שר האוצר לשעבר שהיה הדובר הראשי מטעם האופוזיציה, סיכם שהחוק מפר את האיזון בין הכנסת לממשלה, מהווה בעיה חוקתית וגורם לכשל מבני בכלכלה בכך שאינו משאיר תקציב לממשלה שתיבחר ב-2013. הוא התייחס לציטוט שהביא אמש מפרופ' קלוד קליין, מומחה למשפט חוקתי, מביקורת שמתח בכנסת על תיקון חוק יסוד בהוראת שעה, כשהזכיר כי היטלר ביסס את שלטון הנאצים בגרמניה בתיקון שעקף את החוקה.
בר-און אמר שלעולם הוא נמנע מלעשות השוואות עם תקופת השואה, וגם הפעם לא עשה זאת, ורק ציטט מפרוטוקול ועדת החוקה את דברי הפרופ' קליין שנאמרו בהתייחסות למהלך, המסוכן בעיניו, שעשתה ממשלת ברק ב-1999 לתקן את חוק יסוד הממשלה כדי להרחיב את מספר השרים בהוראת שעה. הוא הזכיר גם את הביקורת של הח"כ דאז יובל שטייניץ שהגדיר את התיקון ההוא כ"פיגוע דמוקרטי".
שטייניץ הגיב שהתיקון ההוא נעשה רק לתועלת הפוליטית של הממשלה. הוא דחה גם את הטיעון של בר-און שרק בבחריין יש תקציב דו-שנתי. השר הזכיר את התמיכה הבינלאומית במהלך הזה מצד ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית שהודות לו העלה את ישראל לראש רשימת המדינות שיצאו מהמשבר העולמי. לדבריו התנגדות האופוזיציה היא זו שמודרכת משיקולים פוליטיים.
מתנגד נוסף לעתירה היה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שדווקא לא נמנה עם התומכים בתקציב דו-שנתי נוסף. גפני הזהיר שעתירה לבג"ץ תהיה פגיעה קשה במעמד הכנסת וכי התערבות בית המשפט פסולה גם נוכח הירידה באמון הציבור במערכת המשפט.
גפני הדגיש, כי המהלך קיבל את אישור היועצים המשפטיים של הכנסת שהם ברמה מקצועית גבוהה. "מי אמר שדעת בית המשפט טובה יותר? היועץ המשפטי של הכנסת אמנם אמר שהמהלך כשר אבל לא מריח טוב. גם בג"ץ לא מריח טוב".
"אין זכות למיעוט לנהוג בבריונות"
במהלך הדין האשים ח"כ יואל חסון את הקואליציה כמי שמתנהלת ב"תרבות של שקר", זאת בעקבות טענות האופוזיציה על הפרת סיכומים לביצוע קיזוזים בין הגושים. חסון טען כי הפרת הסיכומים נובעת מחשש בקרב הקואליציה כי זו לא תצליח להשיג רוב של 61 חברי כנסת. "אני מבקש להביא לידיעת הבית כי הובא לידיעתנו שמכיוון שראש הממשלה מבין שנדרש פה רוב של 61, ראש הממשלה הורה על ביטול הקיזוזים. וזו המדיניות של תרבות השקר, שמביאה להפרת הכללים של הכנסת הזאת", אמר חסון.
השר גלעד ארדן השיב: "יש זכויות למיעוט שצריכות להישמר, אבל אין זכות למיעוט לנהוג בבריונות כלפי ח"כים אחרים בלי שום קשר למציאות. ענייני הקיזוז הם לא מעניינו של היו"ר ושל הכנסת, הן ענייני הליכות בבית הזה והתנהגות אישית בין ח"כים ובין סיעות. על כל הטענות השקריות שיש לסיעת קדימה לגבי הקיזוזם יש לנו תשובות הולמות. היועצת המשפטית של הכנסת קבעה שלא צריך 61, מי שרוצה שוב לפגוע במעמד הכנסת ולרוץ לבית המשפט יעשה זאת - אבל לא כאן על חשבון זמנה של הכנסת".
"הדיון ותוצאותיו הוכיחו שקואליציית נתניהו היא קואליציה רחבה רק על הנייר וברגעי האמת היא נאלצת לקושש קולות כדי להבטיח לעצמה את הרוב – גם במחיר של שבירת כל המוסכמות והכללים הפרלמנטרים הקיימים", כך נמסר בתגובה הרשמית של סיעת קדימה לתוצאות ההצבעה. "היעלמותה של מפלגת העבודה, התערבותו האישית של נתניהו לביטול הקיזוזים והפאניקה ששררה בקואליציה לכל אורך ההצבעות מוכיחות שגם חברי הקואליציה של נתניהו לא מאמינים במהלכים שהוא מנסה לקדם על גבו של הציבור".
בקדימה הביעו סיפוק רב מכך שכפו על הקואליציה דיון מרשים בן למעלה מ-17 שעות שכל תכליתו, לטענתם, היא למנוע מנתניהו לשנות בחטף חוקי יסוד רק לצורכי הישרדותו האישית. קדימה "כאלטרנטיבה היחידה לממשלת נתניהו תמשיך ותילחם, בכלים פרלמנטרים ואחרים, בהתעקשותו של נתניהו לכפות על הציבור את מחירי הישרדותו האישית", נמסר בהודעה.
לפנייה לכתב/ת 
