האם ישראל תצטרף למאיץ החלקיקים בז'נבה?
הפרויקט הפיזיקלי החשוב בעולם מרחיב את פעילותו ומציע למדינות חדשות להצטרף למרכז האירופאי למחקר גרעיני ולהפוך לחברות מלאות. האם ישראל תהיה אחת מהן?
המרכז האירופאי למחקר גרעיני, CERN, שמפעיל את מאיץ החלקיקים
הגדול ביותר בעולם, צפוי לפתוח את שעריו למדינות חוץ-אירופאיות. הצהרה שפרסם הארגון בסוף השבוע האחרון מעלה את האפשרות שישראל תצטרף לפרויקט הגרעיני החשוב בעולם, שמנסה ללמוד על מבנה החלקיקים הבסיסיים המרכיבים את היקום.
עד היום הארגון קיבל לשורותיו מדינות אירופאיות בלבד, אולם מדענים מכל העולם לקחו חלק במפעליו השונים. כעת הוא צפוי להתרחב: "זהו זינוק ענקי לפיזיקת החלקיקים, המבטא את הגלובליזציה המתגברת של התחום", אומר מיכאל ספירו, נשיא המועצה של CERN שקיבל את ההחלטה בשבוע שעבר.
"אם ישראל תתקבל כחברה מלאה ב-CERN, תהיה זו הכרה חשובה בתרומה המדעית המשמעותית של המדע הישראלי למאמץ הבינלאומי לאורך שנים", אומר פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יושב ראש הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות.
"הוועדה המדעית של CERN תגיש את מסקנותיה בחודשים הקרובים, כשהדרישה העיקרית היא שמדינות שישקלו להצטרף כחברות מלאות, יתאימו את המדיניות המדעית שלהן בתחום האנרגיות הגבוהות לזו האירופאית".
אנרגיית שיא
מה נלמד ממאיץ החלקיקים בז'נבה?
שי זמיר
אמש במאיץ החלקיקים בז'נבה נשבר שיא של אנרגיה, אולם מה ניתן יהיה ללמוד ממנו על היקום? האם החלקיקים שהתנגשו בעוצמה חסרת תקדים יחשפו את סודות המפץ הגדול?
המועצה האירופאית לחקר הגרעין הוקמה בשנת 1954 על ידי 12 ממדינות אירופה במטרה להשתמש במדע כגשר לשלום ולאחד את היבשת, לאחר ההרס הנורא שהותירה מלחמת העולם השנייה.
כיום חברות בארגון 20 מדינות ובנוסף פועלים בו 8,000 מדענים מ-80 מדינות ברחבי העולם. 6 מדינות נמצאות במעמד של 'משקיפות' והן: ישראל, טורקיה, רוסיה, יפן, ארה"ב והודו.
מדינות אלו משתתפות בתקצוב CERN, אולם אינן בעלות זכות הצבעה. כעת נפתחת האפשרות שישראל כמו גם טורקיה יהפכו לחברות מלאות, יחד עם מדינות נוספות שטרם משתתפות בסרן כמו קפריסין, סרביה וסלובניה.
ההצטרפות של מדינות נוספות לא תביא עימה הכנסה מיידית נוספת לארגון שתקציבו הכללי נקבע מראש לחמש שנים, אולם בטווח הארוך יהפכו המדינות החדשות למקור הכנסה נוסף.
מבקרים רבים של הארגון הבינלאומי טוענים כי בין כה וכה הוא מבזבז כמויות עצומות של כסף שיכלו לשמש למטרות מעשיות יותר. תומכיו של CERN אומרים מנגד כי לעבודה המדעית הטהורה כביכול ישנם תוצרי לוואי שתורמים תרומה משמעותית לכלכלה ולרפואה.
פרופ' רבינוביץ מסביר שגם ישראל נהנית מפירות העבודה המדעית: "כמשקיפה ישראל נדרשת לשלם מעל 2 מיליון פרנקים שוויצרים (כ-2 מיליון דולרים) בשנה ל-CERN, אך הדבר מזכה אותנו באפשרות להשתתף במכרזים תעשייתיים, ומאפשר לנו לספק למאיץ החלקיקים ציוד יקר בתחום המחשוב, התשתיות האופטיות ועוד. כך חוזר הכסף לתעשייה בארץ, וכמה מפעלים ישראלים אף זכו בפרסים מטעם סרן על איכות העבודה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
מאיץ החלקיקים של סרן
צילום: המרכז למחקר גרעיני של האיחוד האירופי (cern)
