פיטום קם אדם, וחוזר בתשובה

תפילה, כפי שגילו מזמן החסידים, או מאוחר יותר ממשיכי דרכו של קרליבך, לא חייבת להיות מונוטונית ושגרתית. מקצב, שירים וניגון יכולים להפוך שחרית טיפוסית לרגעים של התעלות, של זיכוך. לפני כשנתיים גילה זאת גם רואי לוי, לשעבר "שוטי הנבואה", שחזר בתשובה ומצא את "הגרוב של התפילה", כלשונו.

ב-2008, מעט אחרי ששוטי הנבואה התפרקה, המשיך לוי להופיע עם חבר הלהקה גלעד ויטל בהרכב בשם "פשוטי העם". השניים הופיעו בכל הארץ, אבל לאחר זמן לא רב חש לוי שההרכב מוצה. באותה תקופה גם התחיל להתקרב אל הדת. 

"הייתי מתפלל בבית ומתעמק בעיקר בתפילת שחרית", הוא מספר, "לאט לאט התחלתי להתפלל עם לופים מהמחשב וראיתי איך שזה מתלכד לי יחד. כל בוקר הייתי מתפלל 40 דקות עם המוזיקה ברקע, והשיר 'פיטום הקטורת' היה בעצם הטרק הראשון שמאוחר יותר נכנסתי איתו לאולפן".

כיום מופיע לוי עם הרכב נגנים (עמוס פרידמן בבס, ליאור שולמן בתופים) תחת השם "פיטום הקטורת", ויחד הם גם מקליטים חומרים חדשים. בקרוב ישיקו קליפ בכורה מהפרויקט החדש. 

איך בעצם התחיל תהליך החזרה בתשובה שלך?

"במקביל לפירוק של שוטי הנבואה, ממש באותה תקופה, דודי האהוב, שהיה מאוד-מאוד קרוב אליי, הלך לעולמו בתאונה. זה מאוד השפיע עליי וכבר בימי השבעה התחילה להינמס חומת הציניות.

"באחד הימים שלאחר מכן עליתי לבוידעם להוריד משהו, ולצד ספרים כמו 'יוגה למתחילים' ו'שבט דב המערות', ראיתי את הספר 'ליקוטי עצות' של רבי נחמן. לקחתי אותו והתחלתי לקרוא, וכשסיימתי - התחלתי שוב מהתחלה. אחרי זה כבר הרגשתי צורך לעשות משהו. לעשות את המצוות, לא רק לדבר. לנשק את המזוזה בפעם הבאה שאני עובר בדלת. טעמתי, ראיתי כי טוב ורציתי עוד".

נאמן לתפישה שגורסת שיש לקום ולעשות, לוי יצא את ביתו והלך לבית הכנסת. הוא הגיע אל המבנה, שבאופן לא מפתיע היה סגור - שכן לא הייתה זו שעת תפילה. הוא התפלל ליד הדלת הנעולה וחזר הביתה. לאחר מכן כבר דאג לברר מתי בדיוק פותחים והתחיל להגיע לתפילות - שם פגש את הרב אביחי כהן סעידוב, שהדריך אותו בדרכו החדשה. כיום מעיד על עצמו לוי שהוא משתדל לקיים את המצוות, אך מבהיר כי קשה לקטלג את התנהלותו הדתית, שהיא "לאו דווקא קונבנציאונלית. לאו דווקא נתונה למרות".

אחלה של שבת

לוי, בן 40, נשוי בשנית, ואב לארבעה ילדים (אחד מאשתו הראשונה). לאחר "שוטי הנבואה" היה מופיע עם אשתו הנוכחית, אסנת, והוא מצהיר כי חזרתו בתשובה נעשית במקביל להבנה ש"שלום בית זה הכי חשוב". לדבריו, אשתו מכבדת את דרכו, והוא מצדו לא כופה עליה דבר.

"היא מדליקה נרות באהבה, ויש לנו אחלה שבת", הוא מעיד, "כשחזרתי בתשובה היו לנו שני ילדים, אבל לא היינו נשואים מבחינה יהודית. זה היה לי קשה. היינו צריכים לעבור ברבנות את כל ההליכים של הביורוקרטיה והטופסיאדה, אבל ברוך השם התחתנו השנה". 

אתה מרגיש שיש קשר בין רוחניות ה"שאנטי" של שוטי הנבואה לאמונה שלך היום? 

"שוטי הנבואה קמה בתקופת הפריחה של השאנטי והפסטיבלים והיא בהחלט נתפסת כלהקה שמאפיינת את העת ההיא. זו הייתה רוחניות שעושה מעין מיקס בין הודו, ספרי הדרכה

של איך לחיות, קטורות וקריסטלים, וגם מידה לא מבוטלת של יהדות. אנחנו, אפילו די במודע, הכרנו בזה.

"כבר בטקסטים של 'שוטי' הייתה נקודה יהודית, כמו למשל בשיר 'דקה בפרדס'. אפילו בסמל שלנו היה מגן דוד. מה שלא היה זה קיום מצוות למעשה. אז זה לא שגילית עכשיו עולם חדש, תמיד הייתי מודע ליהדות, אבל הייתי משקיף".

לרוב האנשים טוב בעמדת המשקיף.

"כן, זה ברור. יש לזה שתי סיבות מרכזיות. האחת היא שקיום מצוות נתפס על-ידי אנשים 'נאורים' כמשהו פרימיטיבי והשנייה היא שאנשים מפחדים מעול מצוות - מה, אני לא אעשה מה שבא לי בשבת? אני כבר לא מפחד מזה".

• פיטום הקטורת ישתתפו בפסטיבל היהודי "חדא כנישתא" 2010, שייערך ב-26/7 בתל-חדיד. עוד יופיעו: ברי סחרוף ורע מוכיח, מאיר בנאי שייארח את שי גבסו אוד דוידי ואחרים.