יזם טורקי תובע את ארדואן: פגע בעסקיו בישראל

במגזר העסקי של טורקיה מתחילים להרגיש את השפעתה של המתיחות הגוברת עם ישראל , ויש מי שדורש מהממשלה לתת דין וחשבון על כך. מקרה ראשון של עסק טורקי המביע מחאה על הנזק הכלכלי שנגרם לו כתוצאה מהתבטאותיו של ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן נרשם היום (ד'), כשבקבוצת הבנייה יילמזלר הודיעו כי בכוונתם להגיש תביעה נגד ארדואן על פגיעתו בעסקיהם בישראל.

משבר ישראל-טורקיה: הזווית הכלכלית

• טורקיה: התיירות הערבית תזנק בעקבות המשט
• בן אליעזר: "לא להחרים מוצרים מטורקיה"
  

"לראש הממשלה הטורקי יש אחריות לבני עמו והתבטאויותיו האחרונות מתעלמות מאחריות זו", אמר אחמט ראיז ילמז, מנכ"ל ומייסד יילמזלר אינטרנשיונל, בראיון טלפוני לסוכנות הידיעות "בלומברג".

בראיון ל"בלומברג", טוען ילמז כי בית משפט ישראלי הורה על הקפאה של נכסים של חברת יילמזלר, בשווי של 2.5 מיליון דולר. לטענתו, בפסק הדין ציטט השופט הישראלי נאום של ארדואן כהמחשה להידרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה.

ילמז, אשר עורכי דינו עמלים כעת על הגשת התביעה נגד ארדואן וממשלתו לבית המשפט באנקרה, סבור כי ציטוט דבריו של ראש ממשלת טורקיה בפסק הדין מוכיח את טענתו, כי עסקיו בישראל נפגעו כתוצאה ממדיניות ממשלת טורקיה ביחס לישראל.

ברשות השופטת בישראל, לא מכירים את הפסיקה שאליה מתייחס ילמז ומבדיקה שערכנו בארבע רשויות ממשלתיות ורשות לא ממשלתית אחת עולה כי כלל לא ברור על מה יצא קצפו של היזם הטורקי. "למיטב ידיעתי, ממשלת ישראל לא הקפיאה נכסים של שום יזם טורקי עקב התבטאות כזאת או אחרת של הממשלה הטורקית", אמר גורם ממשלתי בכיר ל-ynet, "מה גם שלפי שעה ממשלת טורקיה לא נקטה בצעד כלשהו למימוש ההצהרות על הקפאת המיזמים משותפים וככל הידוע גם אינה מתכננת צעדים כאלה".

את תגובת יילמזלר אינטרנשיונל, המחזיקה במשרדים ברמת-גן, לא ניתן היה להשיג. 

האיש שהביא טורקים תמורת טנקים

אחמט ראיז ילמז, שזכה בטורקיה לכינוי "אחמט הישראלי", פועל בישראל כבר 16 שנה. במהלך תקופה זאת היתה חברת יילמזלר שייסד מעורבת בכמה מפעלי בנייה גדולים וחשובים כמו גם בכמה פרשיות שעלו לכותרות והגיעו לפתחם שלך בתי המשפט בישראל. לצד מעורבותו בבניית מגדלי YOO של חבס והמגדל המרובע בעזריאלי, שלח ילמז את ידו גם בפרויקט הבנייה שעומד במוקד של פרשיית השחיתות הגדולה בתולדות מדינת ישראל - פרויקט הולילנד שבירושלים.

ילמז אינו מוזכר כחשוד בפרשת הולילנד, אך שמו עלה לכותרות בישראל בשנת 2002 בפרשה אחרת, שזכתה לשם "טנקים תמורת טורקים".

במוקד הפרשה עמד הסכם שנחתם בין תעש לממשלה הטורקית, להשבחת טנקים בעלות של 700 מיליון דולר. בתמורה, התחייבה תעש לרכוש ציוד טורקי בכ-200 מיליון דולר ומשרד התמ"ת, שבראשו עמד אז אהוד אולמרט, התחייב להנפיק אשרות עבודה ל-800 פועלים טורקים שיעבדו בפרויקטים של יילמזלר.

העסקה נתקלה בעתירות מצד הארגונים "קו לעובד" ו"מוקד הסיוע לעובדים זרים", שטענו כי מדובר בסחר בבני אדם. כמו כן, היו אלו שהרימו גבה נוכח הטובה הגדולה שצמחה לילמז מעסקה זו ותהו שמה קשריו עם השלטונות בישראל ובטורקיה חורגים מן הכללים המקובלים ביחסי הון-שלטון.

בסופו של דבר, העתירות נגד העסקה נדחו ובפברואר 2008 אף הוארכה אשרת השהייה של הפועלים הטורקים, ביוזמת שר הביטחון, אהוד ברק, שציין את "החשיבות יוצאת הדופן" של היחסים האסטרטגיים עם טורקיה, כעילה להארכה.