הגנרל מקריסטל נגד המפקד אובמה
אין ספק שאובמה פתר ביעילות את המשבר שנוצר בעקבות דברים קשים שהטיח בו מפקד המלחמה באפגניסטן. אך הביקורת עצמה - על האסטרטגיה ועל המנהיגות של הנשיא - חשובה ומטרידה. פרופ' איתן גלבוע על יחסי הכוחות בין הממשל לצבא, על הפעם האחרונה שבה פוטר גנרל אמריקני ועל הצפוי בהמשך
הנשיא אובמה בחר למנות את הגנרל סטנלי מקריסטל למפקד כוחות נאט"ו באפגניסטן בין השאר בשל השם שרכש לו כמי שמחזיק בדעות עצמאיות ולא מהסס להשמיע אותן בפני הממונים עליו. מקריסטל ביקר את מדיניות ממשל בוש בעיראק וזאת היתה עוד סיבה להעדיף אותו. אובמה לא שיער, בוודאי, שתוך זמן לא רב התכונה הזו תופנה כלפיו.
אין בכלל ספק שגנרל בארה"ב לא יכול להשמיע בפומבי ביקורת כלפי הנשיא וביחוד לא בביטויים מהסוג שבהם מקריסטל כנראה השתמש. בארה"ב הנשיא הוא המפקד העליון של כוחות הצבא והוא ממנה אישית את המפקדים שכפופים לו. בארה"ב קיימת מסורת מקודשת של עליונות הדרג האזרחי על הדרג הצבאי. לכן התופעה של ביקורת מפקדים בכירים במדים ובפומבי על הנשיא ועוזריו מופיעה לעיתים נדירות ותוצאתה פיטורים מידיים.
הדוגמה המפורסמת ביותר של פיטורי מפקד בכיר בזמן מלחמה על רקע של חילוקי דעות אסטרטגיים היא פיטוריו של הגנרל דגלאס מקארתור בתקופת מלחמת קוריאה. הנשיא הארי טרומן פיטר אותו
באפריל 1951 משום שביקר בפומבי את מדיניותו. בניגוד לעמדת הנשיא, מקארתור רצה להמשיך את המלחמה לתוך סין. הוא היה קצין מצטיין ומפורסם ופיטוריו תבעו אומץ לב והחלטיות מצד טרומן. מעניין שהודעת אובמה על פיטורי מקריסטל כללה ביטויים דומים לאלו שנכללו בהודעת טרומן.
יחד עם זאת, אי-אפשר להסתפק בדיון על הביטויים המעליבים כלפי אובמה ואנשיו ובהחלטה הבלתי נמנעת לפטר את מקריסטל. צריך לעיין במהות הביקורת - והיא מטרידה מאוד. הביקורת שהחלה להיחשף כבר לפני כמה שבועות, ולא רק במטה של מקריסטל, היא הן על האסטרטגיה באפגניסטן והן על מנהיגות אובמה ודרכי קבלת ההחלטות שלו בבית הלבן.
אובמה טוען מזה שנים שבניגוד למלחמה בעיראק, שלדעתו היתה טעות אסטרטגית, המלחמה באפגניסטן היא צודקת וחיונית להבסת האיסלאם הרדיקלי. אבל מקריסטל טוען שאובמה לא הגיע מוכן לדיונים על אפגניסטן, גילה בורות, אדישות ומנהיגות רופסת.
אובמה קבע שארה"ב תחל לפנות את כוחותיה מאפגניסטן באוגוסט 2011 וגילה סובלנות רבה מדי כלפי המשטר המושחת והלא יעיל של קרזאי. הממשל הזה בקושי שולט בקאבול הבירה ולכן אזרחים רבים ברחבי הבירה מניחים שהוא יפול מיד לאחר שארה"ב תוציא את כוחותיה, כפי שקרה בוויטנאם. לכן, במקרה הטוב הם עומדים מן הצד ובמקרה הגרוע הם מצטרפים לטליבאן ובני בריתו.
מקריסטל באפגניסטן. השינוי לא נראה באופק (צילום: AP)
אובמה תלה תיקוות רבות במקריסטל ואף נענה לדרישתו להגדיל את הכוחות באפגניסטן ב-30,000 חילים. אבל הגנרל הבכיר לא פעל בחלל ריק והוא ביקר את הסביבה האסטרטגית והפוליטית שאובמה יצר לו. האסטרטגיה הכפולה של מיגור כוחות הטרור של הטליבאן ובניית ממשל וחברה דמוקרטית ויעילה באפגניסטן, ובלוח הזמנים שקבע אובמה, לא עובדת, ובתנאים הקיימים אין לה סיכוי להצליח.
החודש האחרון היה קשה במיוחד לכוחות נאט"ו. הכוחות איבדו כ-70 חיילים וקצינים, 40 מהם חיילים אמריקניים. המלחמה באפגניסטן נמשכת כתשע שנים, עוד מעט היא משתווה לאורך המלחמה הכושלת של ארה"ב בוויטנאם. למרות השקעות אדירות בממון וקורבנות רבים, אין שום שיפור ולא נראה כזה גם באופק.
הרפובליקנים הרוויחו, האסטרטגיה לא תשתנה
הציבור והקונגרס מתייצבים נגד המשך המעורבות האמריקנית וכך אובמה נקלע למילכוד פוליטי, כמה חודשים בלבד לפני בחירות המשנה לקונגרס שיתקיימו בנובמבר הקרוב. התקשורת והציבור בוודאי יתמכו בפיטורי מקריסטל, כפי שהם תמכו בפיטורי מקארתור. אבל הרפובליקנים ומתנגדים אחרים של אובמה יעשו מטעמים מהחלקים היותר עניניים של ביקורת מקריסטל.
הפרשה מעלה שאלות לגבי תפקוד הבית הלבן ומנהיגות אובמה והיא אינה עומדת לבדה. היא מצטרפת לידיעות על פרישתו הקרובה
של רם עמנואל מהתפקיד החשוב של ראש מטה סגל הנשיא בשל תפקוד לקוי, ולביקורת החריפה על אוזלת ידו של אובמה במשבר באר הנפט הדולפת במפרץ מכסיקו.
אובמה מיהר למנות קצין בעל שם והישגים, דיוויד פטריוס, למלא את מקומו של מקריסטל. אבל הוא גם הודיע שהאסטרטגיה באפגניסטן לא תשתנה. אם הבעיה היתה רק בביצוע של אסטרגיה נכונה, חילופי המפקדים היו יכולים להניב שינויים חיוביים בשטח. הואיל והבעיה היא באסטרטגיה ולא בביצוע, ומפקדים בכירים אחרים חושבים כמו מקריסטל, ספק אם התוצאות של פטריוס יהיו טובות יותר.
פרופ' גלבוע הוא מרצה למדעי המדינה ותקשורת וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.