סלובקיה: הנבחרת שהיתה לי למשפחה

לא מעט אנשים גיחכו כשעניתי "סלובקיה" לשאלתם בעד מי אני במונדיאל 2010. אלו שלא צחקו, הרימו גבה. אין מה לעשות, מדובר בבחירה טבעית עבורי. כמעט בלתי ניתנת לערעור.

חלק בוחרים לפי צבע החולצה, אחרים לפי סגנון הכדורגל וקבוצה קטנה על פי השורשים המשפחתיים. אני חלק מאותה קבוצה, אבי נולד בברטיסלבה ולכן הרגשתי מחויבות לאומית לעודד את הסלובקים בהופעתם העצמאית הראשונה בגביע העולמי.

המשחק האחרון של שלב הבתים, מול איטליה, היה גולת הכותרת של הנסיעה לדרום אפריקה. אולי אני קצת מגזים, ראיתי משחקים יותר גדולים, אבל בכל זאת מדובר בהזדמנות נדירה לעודד את סלובקיה מול אלופת העולם.

רצה הגורל והמשחק הפך לגורלי עבור שתי הנבחרות - בניגוד למצופה לא הגיעה איטליה לאחר שכבר הבטיחה את העפלתה, מנגד לנבחרת שלי נותר סיכוי קטן לעלות לשמינית הגמר. ניצחון סנסציוני על אלופת העולם, יחד עם התוצאה הרצויה במשחק בין פרגוואי לניו זילנד (תיקו או הפסד של הקיוויז), ואנחנו בשלב הבא.

הכחול האיטלקי שלט ביציע אליס פארק, אבל גם הסלובקים זכו לנציגות נכבדת. רק במלון שלנו התאכסנה קבוצה נאה. בדומה לאוהדים מארץ המגף, גם אלו שמגיעים מסלובקיה אינם מדברים יותר מדי אנגלית. כל ניסיון להסביר להם שאתה בעדם או לשאול שאלה פשוטה מסתיים בחיוך חסר הבנה. כזה שמנסה להסתיר שאין להם מושג מה אתה אומר.

כמו בשני המשחקים הראשונים, איטליה שוב נראתה אבודה (AFP)

במחצית הראשונה היו אלה דווקא האיטלקים שלא הבינו מה קורה. בדקה ה-32, שבע דקות אחרי שער היתרון של רוברט ויטק, תפס מרצ'לו ליפי את הראש. מה עבר במוחו של 'פול ניומן האיטלקי'? האם היתה זו חוסר אמונה ביכולתה של הנבחרת שלו לחזור למשחק או שמא חוסר הבנה לגבי הפעולות שמבצעים שחקניו?

התשובות נמצאות רק אצלו, אבל כבר לאחר ההפסקה ראינו אותו מבצע חילוף כפול. אחד מהם היה הודאה בטעותו - כישלון הכנסתו של ג'נארו גאטוסו למרכז השדה כפיתרון להיעדרות הממושכת של אנדראה פירלו.

מרגש. המאמן הסלובקי, ולדימיר וייס על סף דמעות (AP)

כמו בשני משחקיה הקודמים, גם הפעם איטליה נראתה אבודה בהתקפה ללא עושה המשחק שלה. בדקה ה-50 הוא נשלח להתחמם, שש דקות מאוחר יותר עלה כמשיח האיטלקי. אין טעם לשמור את הקשר הפצוע לשלבי הנוק-אאוט אם הסקוואדרה אזורה לא תגיע לשם בלעדיו.

אפשר היה להרגיש את הלחץ והדחיפות במשחק האיטלקי לאחר כניסתו של פירלו, אבל לא בטוח שהיתה זו השפעתו הישירה של הקשר ולא הפחד מההדחה המפתיעה.

קצת אחרי שפאביו קווגליארלה כמעט איזן הגיע מה שנראה כמסמר הסלובקי האחרון - ויטק שוב עשה צחוק מההגנה האיטלקית המהוללת וקבע 0:2 בדקה ה-73. השער של אנטוניו די נטלה (81) הבטיח לנו סיום מותח, והוא אכן היה כזה. אולי הכי מותח שראינו עד כה בטורניר, לא נותרו לי ציפורניים לכסוס.

קווגליארלה כבש שער שנפסל בטענת נבדל (לא מוצדקת אם אתם שואלים אותי, אבל אתם בטח לא), הרעש שנשמע באצטדיון היה אדיר. האוהדים

האיטלקים דחפו את הנבחרת שלהם באמונה מלאה.

אבל לנבחרת של ולדימיר וייס היתה עוד הפתעה - קמיל קופונק המחליף, בנגיעתו הראשונה, כבש את ה-1:3 ושלח גלי צמרמורת בכל גופי. צמרמורת ששמורה לרגעים גדולים באמת. קווגליארלה לא ויתר ועם שער אדיר שמר על המתח עד לסיום, אבל כנראה שהמזל האיטלקי נגמר ב-2006. ביחד עם זה של צרפת. עוד נבחרת גדולה הולכת הביתה. עכשיו תורם של אחרים ליהנות מהמזל הזה, כמה אני שמח שאלו הסלובקים.