ממשלה של פרשנים
נתניהו יודע מה צריך לעשות, אבל אין לו מושג איך צריך לעשות את זה. גם פרס ניסה לדבר על לבו, או יותר נכון - על לבה. אולי דרעי יטרוף את הקלפים
צריך. זו המילה שהפכה, שנה וחצי לאחר שהוקמה, לסימן ההיכר של ממשלת נתניהו השנייה. צריך להחזיר את גלעד שליט, צריך לטפל בבעיות עם החרדים, צריך לשמור על הקואליציה, צריך להקים ממשלת אחדות, צריך לקדם את המשא ומתן עם הפלסטינים, צריך לשמור על מעמדה של ישראל בעולם, צריך להטיל מס על הירקות ולבטלו, צריך לעצור את המשט בלי להסתבך, ובאופן כללי - צריך להנהיג את המדינה. צריך וצריך וצריך.
הבעיה היא שנתניהו ושריו מתנהלים יותר כמו פרשנים, ולא כמו מי שצריך לקבל הכרעות. הם יודעים מה צריך, רק לא יודעים איך לעשות את זה. קחו למשל את הצורך להקים ממשלה חדשה. מהליכוד, דרך העבודה ועד לקדימה, לכולם ברור שהממשלה בהרכבה הנוכחי אינה מצליחה לדאוג לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ואינה מסוגלת להתמודד עם הלחץ הבינלאומי המופעל עליה. אך לנתניהו אין אומץ לעשות מעשה, לטלטל את הממשלה הנוכחית ולשנות את פניה. הוא חושש, מתלבט, מפחד להודות בכישלון מדיניותו עד כה.
הנשיא פרס, ששמר על ראש הממשלה הזה כעל אתרוג, נכנס השבוע לתמונה, בניסיון לפתוח את עיניו של נתניהו, להבהיר לו שהוא מתאפק ושותק - אך סבלנותו פוקעת. הוא זימן אליו פעמיים את ראש הממשלה ואת רעייתו, כדי לדבר על ליבם. או יותר נכון, על ליבה - כי היא זו שמקבלת את ההחלטות, היא שמשפיעה וקובעת. בדרכו, ניסה פרס להסביר לגברת נתניהו עד כמה מצבה של ישראל בעולם רעוע, ועד כמה אחרוני הידידים שלה מאבדים את היכולת, וגם את הרצון, להגן עליה מפני מבקריה. צריך לחשוב על שינוי, רמז הנשיא. האם הצליח במשימתו? בינתיים עושה רושם שלא. נתניהו מעדיף למשוך זמן, ולא לפתוח במשא ומתן ישיר עם ציפי לבני.
אהוד ברק, מצידו, מושך גם הוא זמן. השבוע ייחסו לו את הכותרות שדיברו על מגעים בין הליכוד ובין קדימה, ואת הכותרות על הצורך להרחיב את הממשלה. אלא שאין בהן חדש. לזכותו של ברק ייאמר, שהוא מדבר כבר כמה שבועות על הצורך להרחיב את הממשלה. אלא שברק יודע שקדימה לא תצטרף לממשלה שבה גם ש"ס וגם ישראל ביתנו חברות. אין לה שום סיבה. אך הוא לא דופק על השולחן, לא באמת מציב לנתניהו אולטימטום, למרות שיכול היה, אילו היה באמת רוצה.
הבוז'י של אנרג'ייזר
מבודד ובודד במפלגתו, בשעה שהשרים הרצוג וברוורמן כבר פועלים כמו השפן של אנרג'ייזר כדי לפקוד אנשים ולגייס תומכים לקראת התמודדות על ראשות העבודה, ולאחר שאיבד גם את הברית האסטרטגית עם עופר עיני, שר הביטחון מנסה לשדר שהוא לא קופא על השמרים. בינתיים, הוא מצליח ליצור כמה כותרות, אך לא מציאות חלופית. לפי שעה, אין מגעים רציניים בין הליכוד ובין קדימה, שראשיה הבהירו השבוע מעל בימת הכנסת שהם מוכנים להיכנס, עכשיו ומיד. שיחות מסדרון יש למכביר, אבל כאלה יש מאז שהוקמה הממשלה. אין בהן תועלת רבה.
אין זה אומר שלמסרים של ברק אין כתובת. שר החוץ ליברמן, למשל, מיהר לשגר השבוע איתותים שאת פשרם, כרגיל אצל ליברמן, קשה עדיין להבין. "לא יהיה שינוי בהרכב הממשלה אחרי ההקפאה", אמר השבוע. "אם קדימה רוצה להצטרף, שתתמוך בעמדה של חילופי שטחים". למי הוא מאותת, תהו השבוע במערכת הפוליטית. האם הוא מושך ימינה? האם הוא מכין אליבי לפרישה מהממשלה?
גם נתניהו, שחושד בכולם כל הזמן, מוטרד מהמסרים של ברק. בכירים בליכוד מספרים שהלחץ הפנימי במפלגת העבודה מצד השרים ברוורמן, הרצוג ולאחרונה גם מצידו של בן אליעזר מעסיק אותו לא מעט. נתניהו חושש מפני מהלך דרמטי שיובילו שרי העבודה, חושש שברק יידחק עם הגב אל הקיר וייאלץ לפרוש, או להציב אולטימטום אמיתי.
חושש, אך אינו עושה בינתיים דבר. ראש הממשלה מרותק לקואליציה הזו, מרותק לתפישה שעדיף הגוש הימני הגדול, על פני שותפות עם מפלגה כמו קדימה. "נתניהו למד את הלקח", אומר בכיר בליכוד המקורב לנתניהו. "גם אם תעיר אותו בשלוש בלילה, הוא יוכל לדקלם בעל פה עד כמה חשוב לשמור על גוש הימין ועל השותפות עם הפרטנרים הטבעיים של הליכוד. הוא פוחד שהוא יוציא את אחת המפלגות הימניות, ואז גם יהיה שבוי בידיה של לבני, וגם יפגע בסיכויו להרכיב ממשלה אחרי הבחירות הבאות". בכירים בקדימה הציעו השבוע שפרס ייקח חסות על המגעים בין נתניהו ללבני, ויקבע כי פרישה מן הממשלה תהיה על דעת שני הצדדים. "זה יכול להרגיע את נתניהו, ולהוביל להקמת ממשלה חדשה", אמר בכיר בקדימה.
מבחן ספטמבר
בליכוד מעריכים שבתקופה הקרובה לא יהיו שינויים דרמטיים, אולם בכירים במפלגה אומרים שנתניהו חייב לפעול, חייב לשנות את הרכב הממשלה. לא בטוח שהם אומרים לו את זה ישירות, אך שלא לציטוט ולא לייחוס, יש כאלה שדוחפים להוציא את העבודה מן הממשלה. "אין שום הגיון לשותפות עם העבודה", אומר בכיר בליכוד. "יש להם 13 חברי כנסת, אבל בפועל, הקואליציה מקבלת רק ארבע ידיים בהצבעות. ועל זה, יש להם שישה תיקים. זה מחיר לא סביר, וברור לגמרי שצריך לעשות שינוי. אם נתניהו לא רוצה להוציא את מפלגות הימין ולא רוצה לפגוע בברית עימן, שיוציא את העבודה. כיום, אין להם ערך קואליציוני".
אבל לא כולם בליכוד מתלהבים מהאפשרות להרכיב ממשלה חדשה שבה שותפות גם העבודה וגם קדימה. "שרון לא הצליח להעביר במרכז החלטה לצרף את העבודה לממשלה שבה הייתה חברה שינוי", מזכיר שר בכיר. "רק אחרי ששינוי פרשה, הצליח שרון לצרף את העבודה. גם מי שיושב היום על הגדר עשוי להתקומם לנוכח שינוי כה דרמטי באופיה של הממשלה".
אז בינתיים מחכים. לפוליטיקאים ברור כי ספטמבר יכול להיות חודש סוער: ב-27 בו, צפויה להסתיים תקופת ההקפאה ביו"ש. מה יקרה באותו הלילה? לכאלפיים יחידות דיור כבר ניתנו אישורי בנייה, ומערבלי הבטון ממתינים בסבלנות. גם מרכז הליכוד אמר את דברו בנושא - בהיעדר נתניהו. "לאף אחד אין מושג מה המשמעויות המשפטיות של תום ההקפאה", אומר שר בכיר. "ברגע שניתנו אישורים לבנייה, הרי שאנשים יוכלו לבנות. ואפשר לסמוך עליהם שהם אכן יתחילו לבנות. הם מחכים לרגע הזה. ואז הבלגן יתחיל מחדש".
דין אמסלם
חיים אמסלם הוא מחברי הכנסת המתונים של ש"ס. רהוט, אינטליגנטי, מתון ובעל ראיית עולם רחבה, שהתחבב על עמיתיו בכנסת וגם על התקשורת. בניגוד ליו"ר מפלגתו, אמסלם לא חשש להתבטא בשיאו של המשבר בעמנואל ולהתנגד למאבק נגד החלטת בג"ץ.
ישי, שפספס הזדמנות להשמיע קול ברור נגד האפליה ואיפשר ליריבו, אריה דרעי, לנצל את המומנטום, נכנס ללחץ. זה מה שהיה חסר לו: קול צלול מתוך הבית. הוא דרש מהרבנים של ש"ס לנער את אמסלם ולאיים עליו בהדחה. 50 דקות ישב אמסלם מול ישי והרבנים ושמע אותם נוזפים בו ושופטים אותו משפט שדה על שסטה מדרך הישר.
"ישי בהיסטריה", אומרים גורמים בש"ס. "והכל בגלל שהוא פוחד מדרעי, פוחד מכל מי שיכול להטיל עליו צל. הוא שולט שליטה מלאה על אוזנו של הרב עובדיה, לא נותן לאף אחד להתקרב. אנשים לא יודעים את זה, אבל ישי יצר בש"ס דיקטטורה כמו שאין בשום מקום אחר. הכל עובר דרכו, והוא זה שמצייר את המציאות בעיני הרב".
לפי שעה, הרב עובדיה דבק בישי, אבל בש"ס מחכים לראות מה יעשה דרעי, שמצידו, כך נראה, מקווה לזכות שוב בחיבתו של הרב. "דרעי מדבר ומדבר, אבל בינתיים לא עושה הרבה", אומרים בש"ס. "ברור שהוא רוצה לחזור לפוליטיקה, וגם ברור שהוא רוצה לעשות את זה דרך ש"ס. הוא חושש מפני התרסקות בבחירות, מפני ניפוץ הבלון ששמו אריה דרעי. וזה עדיין לא אומר שהוא לא יקים תנועה חדשה".
לפנייה לכתב/ת 
